לא ראיתי את זה / תמר גן ליברמן
הוצאת קינמון
453 עמודים
זה אמנם מוגדר כסוג של רומן נעורים אך בעיני זהו ספר חשוב מאוד שהנושאים עליהם הוא מדבר הם חשובים וקיימים ומייצרים שיח משמעותי על משברי אמונה, על להטביות בחברה מסורתית דתית ועל חיפוש עצמי של זהות מורכבת שלא מתיישרת עם האמונות והתפיסות עליהם אותם בני נוער גדלו והתחנכו על פיהם.
הודיה ונדב הם אחים, תאומים, ממשפחה דתית לאומית, ושניהם מגלים במידה מסוימת שהחיים לא הם לא שחור ולבן ויש מורכבויות שונות גם ברחשי הלב.
מרכז הספר מתמקד בחיפוש של שניהם אחרי אהבה ודווקא במקרה של הודיה ונדב נראה יש יציאה מחוץ למסגרת בה הם חונכו.
נדב יודע שהוא הומו, הוא שומר את זה בסוד ככל האפשר וההתמודדות שלו עם זה, הנסיון לשמור את האהבה הראשונה המשמעותית שלו לנער מערערת אותו וכך גם אחותו הודיה.
הודיה מתאהבת בנער, שכן מילדות, אהבה שלא מתיישרת את תפיסת עולמה ואמונתה הדתית וגם כאן יש אתגר משמעותי לתפיסות ולאמונות שלה וכמו נדב היא מנסה להבין את זה ולהבין את המשועויות של זה לחייה.
הספר לא רק מדבר על המורכבויות האלו אלא גם על מערכת היחסים בין האחים והמשברים ביניהם, ההתבגרות וההשתנות שלהם.
למרות שזה ספר נעורים מדובר בספר מורכב שכתוב היטב ומעלה נושאים מורכבים מאוד הצורה מאוד ברורה ומעוררת מחשבה.
גם העובי שלו לא הרתיע אותי שכן הוא נקרא בעניין לכל אורכו וכתוב היטב.
ספר גם חשוב אך לא פחות מכך, מהנה שחושף לקוראים את המורכבויות איתם חיים בני נוער במגזר הדתי לאומי.
snirbooks 
כתיבת תגובה