בדידות / ויקטור קטלה
הוצאת אפרסמון
258 עמודים
מקטלאנית: ליה נירגד

"בדידות" זה אחד הספרים היפים והפיוטיים שקראתי השנה ואני מדבר גם על 2022.
הוא נכתב בשנת 1905 וויקטור קטלה הוא למעשה שם העט של קטרינה אלברט אי פרדיס ואם לרגע נתעכב על סקירת הספר ונתמקד בעניין של כותבת נשית שפרסמה בשם עט גברי זה לא הפעם הראשונה שהוצאת אפרסמון חושפת אותנו לסופרות מתחילת המאה הקודמת שנהגו כך וזה מראה על היחס החברתי תרבותי לנשים כותבות וגם כאלו שלא ויתרו על הרצון לכתוב ולהתפרסם.
ועכשיו לעניין שלנו, לספר המצוין הזה.
בני זוג, נשואים טריים, מילא ומטיאס נוסעים לפירנאים אל מנזר שכוח אל שם הם משמשים כאנשים משק ותחזוקה.
את הסיפור של שהיית בני הזוג במקום אנו חווים דרך עיניה של מילא שמתקשה מאוד במקום, מתקשה עם תושבי המנזר ועם תושבי האיזור ומהבדידות שנכפתה עליה אך מנצלת את הזמן גם להתענג על הנופים הנהדרים שמתוארים יפה בספר הזה.
השהיה במקום משנה גם את מילא, את יחסה לזוגיות שלה ולמטיאס, שם, דווקא שם היא מכירה אותו ואת אישיותו טוב יותר וזה מעורר בה משהו אחר.
מילא מפתחת מערכת יחסים חברית מעניינת עם רועה חביב ובספר משובצים אגדות מקומיות מקסימות אותן הרועה מתאר והן מוסיפות המון יופי לספר הזה.
דמותה של מילא מרתקת ותהליך ההתפכחות שלה הוא מרתק.
ספר מומלץ מאוד, יפה מאוד ופיוטי מאוד.