נתז טיפתי אהובתי / מאיה לביא
מרום תרבות ישראלית
161 עמודים

קודם כל בא לי להתייחס לכריכה כי מרגיש לי שלא נותנים מספיק דגש לכריכות מעולות וזו כריכה מעולה, היא מסקרנת, יש בה איזה סקס אפיל ודרמטיות והטיפוגרפיה עליה כל כך טובה, עושה חשק לקרוא ספר עם כריכה כזו ובתוספת השם של הספר שמשדר רלוונטיות מיוחדת מייצרת חבילה מפתה ואז פותחים את הספר ונסחפים לעולם של עמנואלה נלי כהן, אישה בגיל חמישים, רווקה ובת למשפחה מרוקאית, אבא שלה, אלמן מבוגר בן 82 שעדיין מנהל קיוסק, לנלי יש אחות גדולה ממנה בשנתיים, נשואה עם ילדים, ההיפך הגמור מנלי שחיה את חיי הרווקות ועסוקה בחיפוש עצמי של מהות וזהות מינית ואישית. נלי עדיין עובדת כברמנית ואביה רוצה לראות אותה כמו אחותה, מקימה משפחה ומתמסדת והתקופה, תקופת הסגר של ליל הסדר בגל הראשון של הקורונה, בתקופה בה אנשים מסתגרים נלי יוצאת ונפתחת לעולם, נלי שחיה שנים בארון, נסגרת לעולם וחיה חיי שקר, פוחדת ממה יגיד אביה השמרן, ובספר דרך כתיבת זרם תודעה של טקסט שכמעט ולא נח והקורא לא נח יחד איתו אנחנו נחשפים לחייה המבולבלים של נלי, לאהבותיה ומאהבותיה לקשר שהביא אותה לחרדה והסתגרות, לנסיון לגשר בין העולמות, עולמה הפנימי הנסער והעולם של אביה ורצונותיו.
מאיה לביא כותבת באהבה ועם המון תשוקה ורגש, יש בספר הזה חוסר מנוחה והטקסט שואב את הקורא.
זרם תודעה זה ז'אנר שלא תמיד נוח וקל לקריאה אך הספר הזה גם בחוסר נוחות שלו לעיתים מייצר עניין ודרמה.
אהבתי וממליץ. כתוב מיוחד ומעניין.