הטבוע היפה ביותר בעולם / גבריאל גרסיה מארקס
הוצאת עם עובד
198 עמודים
מספרדית: טל ניצן, ריטה מלצר, אמציה פורת

אני אוהב את מארקס, אני אוהב את הרומנים שלו ואני אוהב את הנובלות שיצא לי לקרוא והוא סופר מגוון מאוד, סיפורים קצרים שלו עוד לא יצא לי לקרוא וכאן היתה לי הזדמנות ראשונה להיחשף לסיפורים קצרים שלו.
הספר הזה מורכב למעשה משלושה ספרים של מארקס "טקס הקבורה של אמא הגדולה", הסיפור העצוב שלא ייאמן על ארינדה התמה וסבתה האכזרית" ו "שנים עשר סיפורים נודדים"
מה שמאפיין את הסיפורים בספר הזה זה בעצם מה שנקרא ריאליזם מאגי, סיפורים מסתוריים ואירועים בלתי מוסברים עם ניחוח של כישוף או משהו בלתי מוסבר.
האמת שניסיתי להבין למה לקחו לקט מכל ספר כדי לייצר את איגוד הסיפורים האלו ולא הבנתי, חלק תורגמו מחדש בידי טל ניצן ושאר הסיפוריןם הובאו בתרגומם המקורי, מאוד הייתי רוצה או מעדיף באופן אישי לקרוא את הספרים השלמים אם בתרגום חדש או אם בלהשאיר את התרגום המקורי מאשר ליצור אוסף כזה שאני יכול להבין את המכנה המשותף שלו שהוא הריאליזם המאגי אך הרגיש לי רצון לייצר ספר חדש של מארקס וזה קצת פחות עבד לי כאן.
אם כבר נוצר מן אוסף חדש חלקו מתורגם מחדש וחלקו בתרגום הישן היה מתבקש לי אחרית דבר גם כדי להבין את הסיבות לתרגום החדש וגם כדי לחבר אותי לסיפורים.
הסיפורים עצמם מעניינים מאוד וחלקם טובים ממש אך כמו בקובץ סיפורים קצרים חלק אהבתי יותר וחלק אהבתי פחות, כתיבתו של גבריאל גארסיה מארקס טובה ומעניינת, הסיפורים מאוד צבעוניים, מאוד קשורים לתרבות העתיקה של דרום אמריקה ולחיבור למסורות עתיקות ואגדות.
באופן אישי אני מעדיף את את הנובלות והרומנים של מארקס אבל גם בסיפורים אלו ניתן למצוא את האיכות המתבקשת של הסופר הגדול.
מארקס קשור מאוד לתרבות ממנה הוא בא.
אני חושב שמי שלא מכיר את מארקס (אני בספק אם יש אדם שכזה) אז ספר זה הוא התחלה טובה להכיר קצת את הסופר הגדול ואת סיפוריו.
לא הכרתי או קראתי לפני כן את הספרים האלו ולכן באופן אישי הייתי מעדיף לקרוא את קבצי הסיפורים המקוריים בספרים המקוריים מאשר לקרוא אסופה אבל אין כאן אכזבה שלמה כי מארקס הוא טוב וסיפוריו מהנים.