אדמה אמריקאית / ג'נין קאמינגס
הוצאת אחוזת בית
487 עמודים
מאנגלית: עדינה קפלן

חשבתי איך אתחיל לכתוב סקירה על הספר המצוין הזה כי הוא באמת מצוין והחלטתי לכתוב דווקא על הסערה שהוא חולל ועל הטענות לניכוס תרבותי, יש תחושה קצת מעיקה למעשה בעיני שניכוס תרבותי הוא סוג של בלאקפייס ואני כחובב ספרות לא מתלהב מכך שאומרים למי מותר לכתוב או על מה מותר לו לכתוב, כל עניין הניכוס התרבותי בעיני הוא פשוט מיותר.
אם לסופר לבן יש עניין לכתוב על הגירה ממקסיקו או אם לסופר שחור יש עניין לכתוב על כת האיימיש או אם לסופר ישראלי יש עניין לכתוב על החיים תחת כיבוש ביהודה ושומרון מבעד לעיניו של פלסטיני זה מקובל כל עוד הוא עשה את המחקר הראוי ויש לו מה לתרום לשיח וגם אם אין לו.
אדם יכול וצריך לכתוב על כל נושא אם זה מה שמעניין אותו וכך אני רואה זאות, אני לא תומך בפוליטיקת הזהויות שגולשת לספרות ולא צריך לחכות שמקסיקנ י יכתוב על מקסיקנים אם יש סופרת לבנה שעושה את זה טוב וזה לחלוטין לגיטימי בעיני.
עכשיו אחרי שסגרנו את נושא הניכוס התרבותי המיותר בואו נדבר על הספר כי הוא סוחף והוא ספר מסע, מסע של בריחה ממקסיקו לעבר הארץ המובטחת ארצות הברית, בריחה מקרטלי הסמים המסוכנים שמאיימים על חיי לידיה ובנה.
הספר מתחיל כמעט כמו ספר של מקארתי, אלימות ויריות מכניסים את הקורא לספר באופן מיידי, פתיחה כה חזקה ומרתקת שהקורא לא יכול להפסיק לקרוא, לאורך הספר אנחנו עוקבים אחרי לידיה ולוקה במסעם לעבר המטרה ומעבר הגבול.
הכתיבה היא עוצמתית, הספר מרתק, הדמויות נהדרות וקל להזדהות עמם והנושא חשוב ביותר ומעניין.