תחנות ביניים / בוריס זיידמן
הוצאת פרדס
409 עמודים

תחנות ביניים הוא מסוג הספרים שדורשים בתמסרות מלאה, לא חצי, לא רבע ולא לזגזג בין ספר לספר, הוא מרתק ודורש מהקורא פשוט להיות איתו ולהיות חלק ממנו.
הספר נע בין סוריאליזם לריאליזם ועוסק בכמה נושאים מעניינים וחשובים אבל לפני זה הייתי רוצה להתעכב על השפה, בוריס זיידמן כותב בעברית משובחת ומעולה שמעטים הסופרים המקומיים הצברים שמצליחים לייצר עברית כזו וזו אחת הסיבות מדוע הספר הזה דורש התמסרות והתמקדות כי ברגע שאתה מתנתק ממנו קשה לחזור אליו מיד והוא דורש עיכול מחדש.
יש בו כמו שאמרתי נושאים מרכזיים חשובים והראשון בהם ולדעתי המרכזי בהם הוא נושא ההגירה, כאשר במרכזו הסיפור נמצא טל שני או בשמו הקודם טוליק שניידרמן שעובד באבטחת שדה תעופה מדברי בגבול מצרים וטוליק נע פיזית ורוחנית בעבר ובהווה בין המקום ממנו הוא בא וממנו עלה לישראל לבין המקום בו הוא נמצא כרגע ואף שינה את שמו כדי להתאים עצמו למקום בו הוא חי, אבל בספר הזה יש גם סינים שעובדים בשדה התעופה וגם הם רחוקים מביתם ומהמקום בו נולדו כך שיש בסיפור לא מעט עיסוק בנושא הזה של הגירה ושל הסתגלות למקום חדש.
נושא העליה הרוסית הוא גם עיסוק חשוב בספר הזה ולשפה יש חלק בה ובכלל מדובר בספר מאוד מאוד מעניין ומאוד איטי, הקריאה בו איטית לטעמי, איטית אך סוחפת ודורשת ריכוז.
בוריס זיידמן הוא כותב מזן אחר ואני חושב שהספר הזה מתאים לאנשים שאוהבים ספר אחד, אוהבים לשקוע בעלילה ואוהבים את השפה העברית.
הספר עובר טלטלות בדרך והעלילה מעניינת ומשתנה והמפגש של טוליק עם המקום בו הוא נמצא כרגע מול המקום בו גדל, החזרה שלו למקום בו נולד מרתקת גם בזכות הכתיבה והתיאורים של המחבר.
ספר מזן אחר.