ריקוד חייה / דורית אורגד
הוצאה עצמית
77 עמודים

אני מכיר את דורית אורגד כסופרת נהדרת לבני הנוער, כותבת עטורת פרסים ופחות הכרתי אותה כמשוררת ומסתבר שזהו כבר ספר השירים השני שלה.
כשהסתכלתי על הכריכה כפי שאני תמיד עושה כשמדובר בספר שירה ראיתי כריכה מאוד צנועה, אפילו קצת נחבאת אל הכלים, ציור עדין של פריחה כתומה בגיר על גבי רקע בהיר, האיור נחתך בפינה שלו, משהו מאוד מינמליסטי ומאוד עדין, בתוך הספר עצמו ישנם איורים בשחור לבן הם לאו דווקא מתייחסים לשירים בעמוד בהם הם מאוירים אלא יותר מנסים להעניק לספר אוירה כללית וערך מוסף.
מה שכל זה שידר לי זה ספר שירה מאוד אופטימי, עדין ואולי קצת נאיבי ואני חושב שזו האוירה בשירים של דורית אורגד, אין בהם תחכום, אין בהם משהו שלא ראינו בעבר, הם שירים מאוד רומנטים, מאוד טובים ויפים, יש בהם עדינות ונקודת מבט של אדם מבוגר עם נסיום חיים, נסיון בכתיבה והמון חום, התבוננות בטבע, התבוננות על האדם, התבוננות על אהבה וזוגיות הכל שם.
יש נסיון להראות במידה מסוימת שהמשורת אולי ותיקה ומבוגרת בגילה אך בתוכה הלב עוד פועם ורוח הנעורים נושבת בה.
דורית אורגד כתבה ספר שירים צנוע מאוד, נעים לקריאה, אוירה טובה ורגועה של רומנטיקה וחום, שירים בפונט גדול, איורים בתוך הספר, כאילו ספר שירים לכל המשפחה כזה שאפשר להקריא לחברה צעירים ולומר להם " הנה, זו שירה שתבינו", גם השפה לא מתוחכמת מדי.
אני מחבב מאוד את הספר הזה.

אִם יִהְיֶה לִי יֶלֶד,
כָּךְ יָדַעְתִּי תָּמִיד,
אֶקְרָא לוֹ נָסִיךְ.
זֶה לֹא שֶׁאֲנִי מֶלֶךְ,
לִבְנִי הַנָּסִיךְ לֹא דְּרוּשָׁה
מְלוּכָה.
אֶקְנֶה לוֹ שַׁרְבִיט
וְהוּא שֶׁיַּחְלִיט
אִם לִשְתֹּל שׁוֹשַׁנִּים בַּגִּנָּה.