הקץ של קץ העולם / ג'ונתן פראנזן
הוצאת עם עובד
208 עמודים
מאנגלית: נעמי זוסמן

לפראנזן יש 2 פנים כסופר, האחד הוא ספרי הפרוזה המעולים ועבי הכרס שלו והשני זה ספרי המסות שלו, אני מאוד אוהב את המסות ואני חושב שפראנזן הוא מסאי מחונן ואדם שמביע את דעתו על נושאים רבים וחשובים, האיש למדן וחוקר ובספר הזה הוא מתמקד בכמה נושאים כשהעיקריים שבהם הם מצב כדור הארץ והציפורים.
ישנה תחושה מאוד קודרת בקריאת הספר הזה מבחינת פראנזן כי נראה שאנחנו הולכים בדרך ללא מוצא, הסוף ידוע מראש והוא יקרה ונראה שפראנזן לא אופטימי לגבי עתיד הציוויליזציה ומצב האקלים כאן אך תמיד אפשר לכתוב על זה ולמצוא משמעות לחיינו גם במציאות הקודרת הזו.
פראנזן הוא כותב שאכפת לו מאוד מהמצב ואכפת לו מאוד מהחי כאן אבל אם יש איזו אהבה גדולה עבור הסופר הזה זו האהבה לציפורים.
האמת היא שאני יכול להזדהות איתו, במשך כל שנות ילדותי הייתי בחוג צפרות בקיבוץ ועקבנו אחרי ציפורים, המתנו בסבלנות להגעתן, צפינו בנדידתם של העופות ויש משהו שובה לב בכל ההתעסקות הזו וההמתנה הזו לרגע המיוחל ולציפור שתגיע אולי הנדירה, זו שחיכית לה.
פראנזן כותב על ציפורים בתשוקה גדולה, הוא מחבר את החיבה שלו לציפורים עם הדאגה שלו למשבר האקלים וכמובן על ההשפעה של אותו המשבר על הציפורים אבל התשוקה שלו והמסעות שלו ברחבי העולם במרדף אחר ציפורים נדירות נכתבות בתשוקה נפלאה וזה בעיני השיא של הספר הזה, קובץ מסות שכל צפר בעולם יתמוגג מהם ויפגין דאגה כלפי העתיד לא פחות.
בכלל מדובר בספר מסות מעניין ועשיר וגם בו פראנזן לא זונח את כתיבתו על ספרות וסופרים למרות שהפעם נראה שעיקר המיקוד הוא על עתיד הכוכב גם שאר המסות שלו בספר זה מעניינות.
פראנזן כמו פראנזן הוא כותב מחונן ומרשים והספר הזה מומלץ מאוד.