מרי אנטואנט / שטפן צווייג
זמורה ביתן
329 עמודים
מגרמנית: צבי ארד

אני החלטתי להציב לעצמי מטרה, לקרוא כל כתב יד של שטפן צוויג, מעבר לכך שהוא סופר גאון ומעמיק היודע להכנס לנפש הדמויות שלו צוויג הוא ביוגרף נפלא, הבחירה בדמויות ההסטוריות שהוא כותב עליהן מפתיעות ומיוחדות ומרי אנטואנט היא דמות מעניינת ומאוד שנויה במחלוקת.
התדמית הציבורית של מרי אנטואנט היא תדמית קשה מאוד בקרב מי שקורא עליה ומה שמסופר עליה, דמות בינונית למדי, מפונקת ולא מסופקת, נהנתנית ובעלת ראיית עולם צרה מאוד שלא רואה מעבר לאופק את העם הצרפתי העני וקשה היום.
אני גיליתי על מרי אנטואנט דרך הספר הנהדר הזה של צווייג צדדים אנושיים רבים, כאב של אם, אישה מתוסכלת ובודדה שמחפשת את הריגושים בחייה כדי להתחמק מאותה בדידות, אישה שהיתה נשואה לאדם מתסכל ואימפוטנט, מלך גרוע ובעל איום.
המשפט המפורסם "אם אין לחם, תאכלו עוגות" מעולם אגב לא נאמר על ידה אלא נכתב על ידי ז'אן ז'ק רוסו בספרו "הוידויים".
אנטואנט שהגיעה לצרפת מאוסטריה כנערה לא ידעה מעולם להתמודד עם החיים הניתנו לה על מגש של כסף, היא לא ידעה להכיל זאת וברחה לתכשיטים ולמאהב ולמקומות אחרים, צרפת היתה זרה לה, החיים לצד המלך המגושם היו זרים לה, והמנהגים הנוקשים בארמון.
חוסר מזלה או אולי הגורל הפגישו את מרי אנטואנט עם אחת התקופות החשובות בהסטוריה המודרנית של האנושות, המהפיכה הצרפתית, וצווייג מיטיב לתאר את השינוי הדיכוטומי הקשה שחל על מרי אנטואנט ומשפחתה מחיי הפאר של המלכות לאנשים שנאשמים בבגידה בממלכה, לחיי כלא והכפשות, לקיחת ילדיה ממנה, האשמות בגילוי עריות ועד לרגע הבלתי נמנע, הוצאתה להורג על ידי עריפת ראשה בגיליוטינה.
צוויג הנפלא יצר ספר קריא בצורה בלתי רגילה ומרתק מתחילתו ועד סופו, מהביוגרפיות המשובחות שקראתי, המעמיקות והמעניינות שנותנות אור וזווית נוספת על המהפיכה הצרפתית ותקופת מלוכתו של לואי ה16.