הקול והזעם / ויליאם פוקנר
הוצאת פן
349 עמודים
מאנגלית: שרון פרמינגר

הקול והזעם הוא יצירת מופת קשה מאוד לקריאה, אולי היצירה הכי מורכבת וקשה של פוקנר ממה שאני קראתי עד כה, כמה היא קשה, ככה היא מינימליסטית ותעיד על זה הכריכה המעולה שמלווה את הקו העיצובי של כל הסדרה עד כה.
פרק נובל המסמל התפרקותה של משפחת קומפסון.
קשה, קשה לצלוח את הספר הזה והוא מיועד בעיני ואני אשתמש במושג המתנשא שמתאים לקולינריה וספרות אבל אין דרך אחרת להשתמש בו, הוא מיועד לאניני טעם.
כן, הוא לא ספר זורם, הוא חידתי, חלק מהתהליך הוא לחזור קצת אחורה, להבין מה קרה עוד פעם ועוד פעם, לנסות להרכיב את הפאזל בראש דרך הסיפורים השונים של בני המשפחה ולאט לאט להבין את הסיפור המורכב והקצת עצוב הזה.
זהו סיפורה של משפחה דרומית שמרנית שלאט לאט מבינה שהעידן שלה תם והעולם צועד לעבר קידמה ושינוי וההתפרקות האידאולוגית, חברתית, תרבותית ונפשית שלה הוא תהליך שמובא דרך כמה בני משפחה .
שלושת האחים, בנג'מין האוטיסט בתפקוד נמוך, קוונטין הסטודנט מהרוורד וג'ייסון תאב הבצע.
וישנו את החלק של עוזרת הבית השחורה דילסי, החלק הברור והמובן מכל בעיני שמסדר לנו את כל חלקי הפאזל.
התפרקות הערכים הישנים, שינוי במעמד השחורים, תפיסות עולם ישנות שחלפו מן העולם אל מול הקידמה והמודרניזציה וחירות האדם, המון נושאים פוקנר מעלה בספר החשוב והמרתק הזה שהוא באמת לא קל לקריאה, באמת מאתגר ובאמת לא מיועד לכל אחד וזה משהו שחשוב לומר.
ועם כל זאת מדובר בפוקנר, מגדולי הסופרים אי פעם ואמן כתיבה מפעים.
יצירת מופת מורכבת.