בגידתה של ריטה הייוורת' / מנואל פואיג
הוצאת עם עובד
332 עמודים
מספרדית: ליה נרגד
זה הספר הראשון של מנואל פואיג שאני קורא, אבל ההכרות שלי איתו היתה עוד בסרט נשיקת אשת העכביש ולשני הספרים יש מכנה משותף ברור, אהבתו של פואיג לקולנוע, בשני הספרים לקולנוע יש מקום של כבוד וחשיבות עבור גיבורי הספר וזה נוכח בכתיבה ודרך זה פואיג הצליח להעביר בעיני סיפור אנושי מאוד של תושבי עיירה בלב הפמפס של ארגנטינה.
פואיג שהספר הזה הוא ספר הביכורים שלו יצר ספר שכולו מונולוגים של תושבי העיירה על חייהם, על הקשיים, האהבות התקוות והאכזבות של כל אחד מהדמויות המתוארות.
הדמות המרכזית בספר הזה היא דמותו של טוטו, ילד רגיש ומוכשר שהקשר המשמעותי ביותר הוא הקשר עם אימו והחיבור שלו לקולנוע שאותו הוא חולק איתה, המונולוגים העיקריים בספר זה הם שלו והוא מתואר כילד רגיש ואינטיליגנטי, הקשר שלו עם אימו והתשוקה המשותפת שלהם לעולם הקולנוע חזקים יותר מהקשר שלו עם אביו המסורתי יותר שמתקשה לקבל את השינוי בטוטו שלאט לאט מגלה גם את מיניותו.
הסרטים מהווים עבורו אסקפיזם מהחיים הלא פשוטים בשממה הארגנטינית.
מלבד טוטו ואימו מיטה ישנם עוד דמויות בעיירה שמשתפות כמו טטה נערה אובססיבית שמאמינה שתפילה תגרום לאימא שלה להבריא, דיליה, הקטור ועוד.
המונולוגים עצמם מאוד מרגשים, חלקם מצחיקים חלקם עצובים אבל כולם יוצרים את הפסיפס של אותה עיירה שכוחת אל ואת הניסיון של כל אחד מהדמויות למצוא את מקומו ולחפש נחמה וריגוש.
בעיני ספר מצוין ומיוחד של סופר מעניין מאוד.
הוצאת עם עובד
332 עמודים
מספרדית: ליה נרגד
זה הספר הראשון של מנואל פואיג שאני קורא, אבל ההכרות שלי איתו היתה עוד בסרט נשיקת אשת העכביש ולשני הספרים יש מכנה משותף ברור, אהבתו של פואיג לקולנוע, בשני הספרים לקולנוע יש מקום של כבוד וחשיבות עבור גיבורי הספר וזה נוכח בכתיבה ודרך זה פואיג הצליח להעביר בעיני סיפור אנושי מאוד של תושבי עיירה בלב הפמפס של ארגנטינה.
פואיג שהספר הזה הוא ספר הביכורים שלו יצר ספר שכולו מונולוגים של תושבי העיירה על חייהם, על הקשיים, האהבות התקוות והאכזבות של כל אחד מהדמויות המתוארות.
הדמות המרכזית בספר הזה היא דמותו של טוטו, ילד רגיש ומוכשר שהקשר המשמעותי ביותר הוא הקשר עם אימו והחיבור שלו לקולנוע שאותו הוא חולק איתה, המונולוגים העיקריים בספר זה הם שלו והוא מתואר כילד רגיש ואינטיליגנטי, הקשר שלו עם אימו והתשוקה המשותפת שלהם לעולם הקולנוע חזקים יותר מהקשר שלו עם אביו המסורתי יותר שמתקשה לקבל את השינוי בטוטו שלאט לאט מגלה גם את מיניותו.
הסרטים מהווים עבורו אסקפיזם מהחיים הלא פשוטים בשממה הארגנטינית.
מלבד טוטו ואימו מיטה ישנם עוד דמויות בעיירה שמשתפות כמו טטה נערה אובססיבית שמאמינה שתפילה תגרום לאימא שלה להבריא, דיליה, הקטור ועוד.
המונולוגים עצמם מאוד מרגשים, חלקם מצחיקים חלקם עצובים אבל כולם יוצרים את הפסיפס של אותה עיירה שכוחת אל ואת הניסיון של כל אחד מהדמויות למצוא את מקומו ולחפש נחמה וריגוש.
בעיני ספר מצוין ומיוחד של סופר מעניין מאוד.
הספרים ואני 