אלודה כתלאורי / ואז'ה פשבלה

אלודה כתלאורי / ואז'ה פשבלה
איתי בחור – הוצאה לאור
80 עמודים
מגאורגית: ממוקה בוצחריקידזה

ואז'ה פשבלה הוא הפסבדונים של לוקה רזיקשוילי, מי שנחשב לגדול משוררי גאורגיה, ואני פותח את הסקירה דווקא במידע הזה כדי להבהיר את החשיבות של כתיבתו ושירתו ובעיני חשיפה לפואמה מרתקת זו היא דבר נפלא כי אחד הדברים שאני נהנה מהם בכותב סקירות וביקורות ספרים היא היכולת שלי להיחשף לכתיבה ולשירה מתרבויות ועמים שונים ונפלה בידי הזכות להביא ולחשוף זאת לכל מי שעוקב אחרי כתיבת הסקירות שלי.
למרות שפואמה זו נכתבה במאה ה19 ושייך לאיזור החבסורתי בגאורגיה איזור ותרבות ששונה מאוד ממה שאנחנו מכירים כאן העיסוק במוסר אינדיבודואלי אל מול הקולקטיב הוא נושא שמעסיק אותנו גם היום ובכל מקום בעולם, ההתנגשות בין הבחירה האישית שלנו שמתנגשת עם התרבות והמסורות שמהם אנחנו באים.
ואז'ה פאשבלה היה המשורר שייצג את חבל החבסורתי ובשירתו תיאר את אותם לוחמים בפואמות שלו שהמפורסמת באותם פואמות היא אלודה כתלאורי.
על מה מדברת הפואמה היפה הזו בעצם?
אלודה כתלאורי הוא חבסורי שנודע בכישורי הלחימה שלו ובאחד הקרבות שלו מול לוחמים כיסטים (מוצא צ'צ'ני) הוא הרג את אותם לוחמים ולאחר הריגת לוחם צ'צ'ני בשם מוצ'אל אלודה כתלאורי הבין כמה הלוחם הזה גיבור ואמיץ בעיניו והוא מבכה את מותו ובניגוד למסורת מסרב לכרות את ידו של המת ולתלות אותה על גדר ביתו.

"לא כורת ימינו של מוצאל,
אומר: חבל עליו;
גיבור אתה, מידי נהרגת,
אלוהים יברך אותך.
תישאר ידך עמך,
ראוי אתה,
ידך תימק על חזך,
לא ישמח שער כאבי,
טוב היה האיש שחינך אותך,"

המחיר ששילם אלודה כתלאורי בעקבות החלטתו היתה משמעותית עבורו שכן הוא נודה מהכפר ומשלם מחיר גדול וכבד יותר בהמשך מבחינה אישית ומבחינה לאומית.

"הנשמע כדבר הזה,
כך את הדת להפקיר:
אלודה זובח בן בקר בעצמו,
נשמת כיסטי מזכיר,
חבסורים, ברצוני לשמוע,
את תשומת לבכם.

התיצבו בני חבסורים,
הכל-גדולים וקטנים,
נעשה דין ונשבור
שער ביתו של אלודה;
אל תחמלו,
יבכו אשתו וילדיו
יכרת
ישא עיניו לשמי נכר."

החלטתו של אלודה כתלאורי ללכת כנגד המסורת, ולבחור בדרך שונה כהערצה לאויב שמולו היא בחירה של אדם אינדיבידואל שהחליט ללכת עם האמת שלו ובכך לכבד את האויב ואת היריב.
אפשר לקחת את הפרשנות הזו של מעשיו לכל נתיב שנבחר לפרשן אותו ולכל סיטואציה של אישי מול קולקטיב, של בחירה שנוגדת את התרבות שאנחנו מכירים.
הפואמה עצמה מתורגמת מעניין, אין בה חריזה מיוחדת והיא מסופרת יותר כסיפור לירי מנוקד.
אותי עניין מאוד העניין התרבותי וההכרות עם השירה הגאורגית הקלאסית ומאוד נהניתי מהפואמה המיוחדת הזו.
שווה להכיר ולהיחשף.

50236721_1734799046619994_4652597321383542784_n

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s