החברה של גברת מגרה / ז'ורז' סימנון
הוצאת עם עובד
196 עמודים
מצרפתית: רמה איילון
סדרת מגרה היא בהחלט סדרת אספנות, היא מעוצבת היטב, היא קומפקטית, אפשר לקרוא אותה בכל מקום והיא נכנסת לכל כיס.
סימנון הוא מהסופרים האהובים עלי ומעבר לסדרת מגרה יש לו ספרים מעניינים, מגוונים ואיכותיים ברובם.
סימנון הוא גם סופר מאוד פורה, מהסופרים הפוריים במאה העשרים מבחינת כמות הספרים שהוא הוציא לאור ואולי כאן הבעיה שלי כשמדובר בסדרת הפקד מגרה, 72 ספרים יצאו בסדרה זו וזה המון.
סימנון עלה על נוסחה של סיפורים בלשיים ופקד משטרה קשוח וכל הספרים מתבססים על הנוסחה הזו של פקד קשוח וגדול מימדים שעובד על אינסטינקטים בריאים ומנתח את האישיות של נחקריו, מאוד יסודי וחרוץ.
הסדרה עצמה אהובה עלי ויש בה המון דברים שאני מחובר אליהם בספרות ועם זאת לאט לאט התחלתי להיות מותש ממנה, לפעמים נדמה לי שסימנון עבד על איזה פס ייצור מסוים וזה נראה ומרגיש אותו הדבר ובשלב מסוים זה כבר פחות מעניין ומאתגר.
אני לא יודע איך יהיו הספרים הבאים בסדרה ואולי הם יפתיעו אבל הספר הזה שהוא בסך הכל נחמד הרגיש לי כמו סיפורים אחרים שראיתי בעבר ובטח בסדרת מגרה.
כאן בסיפור זה יש לגברת מגרה נוכחות יותר משמעותית מספרים אחרים, בזמן חקירת מקרה רצח מסתורי , ללא גופה וללא סימני חקירה ברורים גברת מגרה מחכה לה על הספסל מול מרפאת השיניים, היא הקדימה מעט ועל הספסל ישבו אישה וילד קטן צמוד אליה האישה וגברת מגרה מתיידדות ובאחת הפעמים מבקשתצ האישה מגברת מגרה להשגיח על הילד ונעלמת.
גברת מגרה שומרת על הילד למשך שעתיים עד שהאישה חוזרת וקוראת לילד להכנס למונית.
מה הקשר בין אותה אישה לאותו רצח מסתורי את זה הקוראים יגלו לבד.
בסך הכל זהו ספר מתח חביב אבל פחות מעניין בעיני משאר הסדרה ולי זה הרגיש קצת מתיש.אולי הספרים הבאים בסדרה יפתיעו אותי ואשנה את דעתי.
מי שאוהב את הסדרה הזו וספרות בלשים יהנה מספר זה.
הוצאת עם עובד
196 עמודים
מצרפתית: רמה איילון
סדרת מגרה היא בהחלט סדרת אספנות, היא מעוצבת היטב, היא קומפקטית, אפשר לקרוא אותה בכל מקום והיא נכנסת לכל כיס.
סימנון הוא מהסופרים האהובים עלי ומעבר לסדרת מגרה יש לו ספרים מעניינים, מגוונים ואיכותיים ברובם.
סימנון הוא גם סופר מאוד פורה, מהסופרים הפוריים במאה העשרים מבחינת כמות הספרים שהוא הוציא לאור ואולי כאן הבעיה שלי כשמדובר בסדרת הפקד מגרה, 72 ספרים יצאו בסדרה זו וזה המון.
סימנון עלה על נוסחה של סיפורים בלשיים ופקד משטרה קשוח וכל הספרים מתבססים על הנוסחה הזו של פקד קשוח וגדול מימדים שעובד על אינסטינקטים בריאים ומנתח את האישיות של נחקריו, מאוד יסודי וחרוץ.
הסדרה עצמה אהובה עלי ויש בה המון דברים שאני מחובר אליהם בספרות ועם זאת לאט לאט התחלתי להיות מותש ממנה, לפעמים נדמה לי שסימנון עבד על איזה פס ייצור מסוים וזה נראה ומרגיש אותו הדבר ובשלב מסוים זה כבר פחות מעניין ומאתגר.
אני לא יודע איך יהיו הספרים הבאים בסדרה ואולי הם יפתיעו אבל הספר הזה שהוא בסך הכל נחמד הרגיש לי כמו סיפורים אחרים שראיתי בעבר ובטח בסדרת מגרה.
כאן בסיפור זה יש לגברת מגרה נוכחות יותר משמעותית מספרים אחרים, בזמן חקירת מקרה רצח מסתורי , ללא גופה וללא סימני חקירה ברורים גברת מגרה מחכה לה על הספסל מול מרפאת השיניים, היא הקדימה מעט ועל הספסל ישבו אישה וילד קטן צמוד אליה האישה וגברת מגרה מתיידדות ובאחת הפעמים מבקשתצ האישה מגברת מגרה להשגיח על הילד ונעלמת.
גברת מגרה שומרת על הילד למשך שעתיים עד שהאישה חוזרת וקוראת לילד להכנס למונית.
מה הקשר בין אותה אישה לאותו רצח מסתורי את זה הקוראים יגלו לבד.
בסך הכל זהו ספר מתח חביב אבל פחות מעניין בעיני משאר הסדרה ולי זה הרגיש קצת מתיש.אולי הספרים הבאים בסדרה יפתיעו אותי ואשנה את דעתי.
מי שאוהב את הסדרה הזו וספרות בלשים יהנה מספר זה.
הספרים ואני 