הוצאת גוונים
98 עמודים
אני כבר מעל עשור גר במדבר ונוכח לניגודים שבו, מול השקט המדהים והמרחבים הרבים שבו שמאפשרים לכל אדם למצוא את מקומו בין העמקים, הגבהים, הצבעים והחי המדבר סוער, סוער וחי, נוכח ביקום ובמציאות שלנו.
המדבר כמנו המרחבים נוכח בלבבותינו, באהבותינו, כמו הנפש הוא סוער, הוא שקט, הוא קיים.
להיות במדבר זה להיות במסע יומיומי לגילוי עצמי, לגילוי זהותי, מי שחי במדבר לא ישכח זאת וזה תמיד יהיה ביתו.
כך גם המשורר בספר זה מכיר במדבר כמקור הלב שלו, כמקור ליצירתו ולהשראתו ושיריו נודדים כמו בדואי במדבר בין החיים והשורשים לבין האהבות והזכרונות.
"בביתי הריק
שבמדבר
קול פעמונים
עוד נשמע
עצי זית שנטענו,
ניבטים מכל עבר
ריח של מליחות עדינה
משולב בריח הזמן
אני יכול לדמיין את בני
רץ יחף בין השבילים
מהחלון
שדה צין נפרש
קורא לי,
לשוטט במרחביו."
אבל המדבר הוא לא הנושא היחיד שדוד רשתי עוסק בו, הוא עוסק בזכרון, באהבה, בשואה, במשפחה וזהו ספר שירה נוגע ומעניין ששווה להיחשף אליו.
