גבר אישה ציפור / איריס אליה כהן
ידיעות ספרים
315 עמודים

יש אנשים שהם סופרים, יש כאלה שהם משוררים ויש כאלה שהם אמנים, אמנים הם אנשים שיוצרים יצירה חדשה וייחודית ואיריס אליה כהן היא אמנית, היצירה שלה נובעת ממעמקי הנפש, הכתיבה עבורה היא תשוקה, היא מתייחסת אליה כאמנות לכל דבר, כמקור לשורשים הכי עמוקים שמחברים את הנפש לגוף ויוצרים כתיבה פיוטית ורגישה להפליא.
בספר הזה איריס אליה כהן חיברה פרוזה עם שירה, זה נוגע אחד בשני, זה מחבר וזו אהבה, זו תשוקה, החיבור הזה כל כך טבעי ונכון אצל המחברת כמעט כמו חיבור בין אהבת גבר לאישה, חיבור בין בשר לבשר, שני עולמות שונים, נשמות שונות, אבל כשהחיבור קורה, כשהתשוקה פורצת זה נראה כל כך טבעי ונכון.
יש גבר, יש אישה ויש ציפור, הציפור היא החיבור, היא המקום שמסמל חופש, תשוקה, יופי, האי עפה מתי ולאן שמתחשק לה, היא יכולה להיות עדינה כיונה, אלגנטית כצופית ואכזרית כבז.
הסיפור הוא על אהבתם רבת השנים של דליה ויואל, דליה גרושה עם ילד, סופרת נזכרת באהבת חייה לאורך שנים מילדות, מהגן, שם נפגשו לראשונה ושם עוד אז ידעה דליה שיואל, לימים הסטוריון מוערך הוא הגבר של חייה.
בצורה מאוד ייחודית שאופיינית לכתיבה העמוקה ומלאת הרגש של המחברת היא מצליחה לגעת בקוראים ולחבר אותם לסיפור האהבה ארוך השנים שנע בין תקופות, בין ניתוקים, כעסים, חיבור רגשי, מיני, פיזי ובעיקר מיסטי בין שני אנשים שנועדו להיות ביחד.
מאוד נגע בי הספר הזה, אני יודע מהי אהבה ומהי אכזבה, מהי התחושה של להרגיש שמישהו נועדה עבורך ובכל זאת לדעת לפעמים להמשיך הלאה, כולנו יודעים זאת, כולנו חווים זאת בחיינו אבל להביא זאת לכתיבה כה פיוטית מעטים יודעים.
זהו ספר ששירה ופרוזה נוגעים זה בזה כמו זוג אהובים, נאהבים, ביחד אך לחוד.
ספר מקסים.