מוטיב חברות בין שני ילדים של משפחות יריבות מופיע עוד הרבה לפני אסטריד לינדגרן ומספיק שאזכיר כאן את רומיאו ויוליה של ויליאם שייקספיר שהוא המפורסם בהקשר הזה אבל אסטריד לינדגרן ולדעתי היתה לה השפעה ממחזהו של שייקספיר לקחה את זה לסיפור ילדים מופלא ומיוחד.
לינדגרן מוכרת בעיקר מבילבי אבל רוניה בת השודד הוא קלאסיקה בפני עצמה.
רוניה נולדה למטיס ולוביס, מטיס הוא ראש כנופיית שודדים וכנופייתו חיה ביער אך באותו היער בצדו השני נמצאת גם כנופייתו המתחרה של מטיס שבראשה עומד בורקא ולבורקא נולד ילד בשם ברק.
רוניה היתה הילדה היחידה בכנופייתו של מטיס וכך היא גדלה, היא ידעה שיש עוד ילדים כמותה אך מעולם לא פגשה בהם עד שביום אחד היא נתקלה בברק.
שני הילדים התחברו מאוד והקשר ביניהם התהדק למרות כל נסיונותיהם של ההורים להפריד ולנתק את חברותם.
היער שבו חיו הכנופיות הוא יער לא נעים מלא ביצורים מפחידים וקסומים והסכנות בו רבות.
רוניה מגלה אומץ רב וביחד עם ברק מתמודדת עם אתגרים רבים כולל עצמאות ויכולת לעמוד מול אביה השודד ולא לפחד מלומר את אשר על ליבה ולגלות גם מוסריות.
זה לא ספר ילדים, הוא יותר מתאים לבני נוער הן בגלל המורכבות שלו והשאלות שעולות ממנו.
הוא לא מנוקד ומאויר בצורה מעניינת מאוד וחשוב לי גם לדבר על זה.
האיורים של קצויה קונדו היפני נהדרים בפני עצמם, מוסיפים צבע לספר ומאירים אותו באור חדש שאני לא בטוח כמה הוא נכון בהקשר של הסיפור הזה.
לאיורים היפנים יש קו מאוד מסוים ואפיון דמויות מאוד מסוים שלדעתי לא מתאים לספרה של לינדגרן.
ועדיין אלו איורים נהדרים של מאייר גדול.
ספר נפלא ונהדר שהוציאו אותו מחדש.
כדאי לילדיכם להיחשף אליו.
מומלץ.