שלושה ארונות קבורה לבנים / אנטוניו אונגר
הוצאת חרגול והוצאת מודן
246 עמודים
מספרדית: ליה נירגד

אני אוהב ספרות לטינית מאוד.
גם עכשוית וגם קלאסית.
אני נמשך מאוד לכתיבה של הסופרים מהאיזור, יש בכתיבתם ניחוח אחר ושונה וזה ניכר גם במגוון הסגנונות . אני לפחות מוצא מכנה משותף שמושך אותי.
מצאתי זאת גם בספר הזה של אנטוניו אונגר.
ספר נהדר וקצבי שיש בו פוליטיקה מלוכלכת ושחיתות, אהבה, החלפת זהויות ועוד.
הספר מתאר את המתרחש במדינה הקרויה מיראנדה.
במדינה זו יש שליט בשם דל פיטו אשר הוא מושחת ואכזר וכך גם שלטונו.
מנהיג האופוזיציה פדרו אקירה אשר נלחם נגד השחיתות של דל פיטו ומתחיל לגלות דברים אשר יכולים להביא להפלת שלטונו מוצא את עצמו יום אחד ירוי בראשו על ידי שלושה כדורים וכל זה בזמן שאכל לו פסטה.
כל האירוע הזה התרחש שלושה חודשים לפני מערכת בחירות חשובה ביותר.
לורנסו קנטונה הוא נגן קונטרבס צעיר שהדמיון שלו לפדרו אקירה הוא  כשתי טיפות מים.
האופוזיציה מוצאת את הנגן הצעיר ומגייסת אותו להתחזות לאקירה על מנת לעודד את תומכיו ולנסות להביאה לניצחון בבחירות.
קאנטונה נכנס לתוך הדמות בצורה רצינית מאוד ונסחף אחרי מקומו החדש בחיים כמנהיג פוליטי.
הוא נחוש להיות אריקה ולעזור לאופוזיציה לנצח ועל הדרך גם מתאהב.
זה בקצרה הסיפור.
אני יכול לומר שהספר הזה מעבר להיותו סאטירה פוליטית מבריקה על הפוליטיקה המושחתת של מדינות באמריקה הלטינית ודרום אמריקה הוא ספר על התמודדות עם החלפת זהויות ווספר שמדבר על הקוטביות בין אזרח ממוצע לשלטון והחיבור הזה בין שני הקטבים האלה.
יש כאן מותחן פשע לטיני מלא הומור ועוקצנות ומצד שני סיפור אהבה סוחף.
ספר שבהחלט כדאי לקרוא.
עשוי טוב כתוב היטב וגם מלאכת התרגום בעיני היא משובחת.
הייתי רוצה לגעת בנקודה נוספת שמשכה אותי אל הספר עוד בתצוגה שלו בחנויות הספרים.
אני מאוד אוהב את כריכת הספר, היא מושכת ומסקרנת וכשמדובר בסופר שלא מוכר לקורא הישראלי יש לה חשיבות מכרעת איך הספר יימכר.
הכריכה של הספר כפי שהיא במקור משעממת ובנאלית וכאן השקיעו מאוד באיור הנכון ובצבע אדום וחזק שמושך את העין והוא מסקרן וזה צעד ראשון לפני הרמתו מהמדף וקנייתו.
התחרות בשוק הספרים היא קשה וכאן ספר מעוצב היטב זוכה ליתרון על פני אחרים.
חומר למחשבה.
כדאי לקרוא.
ספר נהדר.

לולי וילוז / סילביה טאונסנד וורנר
הוצאת לוקוס
224 עמודים
מאנגלית: רנה ורבין

לולי וילוז פורסם לראשונה בשנת 1926 בתקופה שבה אנגליה היתה שמרנית מאוד ושנה מאוד ממה שאנחנו מכירים היום (לא שהיום היא לא שמרנית).
אבל ההתייחסויות לנושאים שהמחברת מעלה כאן היו אז לא מקובלים בעליל ועם זאת טאונסנד מעיזה לגעת בהם ומעיזה לדבר עליהם ובהחלט זה הופך את הספר למעניין לפני הכל.
מרדנות נשית ויציאה מהמוסכמות החברתיות זה לא דבר שהיה מקובל באותה התקופה שלא לדבר על לכתוב על נושא כזה.
אבל הספר מדבר על חופש נשי, או אולי על חופש אנושי כי פמיניזם אז היה עדיין בחיתוליו והחברה ציפתה שכולם ידברו באותה שפה.
לאישה יש תפקיד מסויים, מצפים ממנה לעבוד בעבודות מסויימות, להתחתן בגיל מסויים ובטח ובטח להתנהג בצורה מסויימת.
הספר הזה מחבר בין תקופות. בין המאה ה19 המאוד מאוד שמרנית לבין המאה העשרים שבה הפמיניזם וזכויות האישה פרצו לתודעה.
לורה וילוז בחורה צעירה שחיה באנגליה עם אביה מסרבת להתחתן, היא דוחה כל חתן פוטנציאלי שמציעים לה.
אחרי שאביה נפטר לורה עוברת להתגורר בבית אחיה ומשפחתו ומגדלת איתם את ילדיהם
שם היא נקראת בשם הילדים לולי במקום לורה.
למשך תקופה מסויימת של כ עשרים שנה זה התאים לה והיא לא הרגישה את הצורך במשהו אחר כולל הקמת משפחה משלה.
היא לא אישה רגילה, לא יפה מאוד וקצת מוזרה אבל החיפוש העצמי שלה מתרחש כל חייה למעשה.
רק בחלק השני של הספר לקראת גיל העמידה מעיזה לולי לעמוד על שלה ולהודיע לאחיה שהיא החליטה לעזוב את ביתו ולעבור לגור באיזור אחר
גם בכפר לולי היא עוף מוזר שלא מוצאת את עצמה מתחברת לציפיות מגבירות.
החלק הנוסף והחשוב בספר קורה כאשר לולי מתחברת עם השטן וכורתת ברית איתו דרך חתלתול שנמצא בקרבתה.
החיבור עם השטן והפיכתה למכשפה יש בה לטעמי ביקורת על התפיסה של הנשים בימי הביניים וגם על הנשים בתקופה הויקטוריאנית על תחילת המאה העשרים שאישה אאוטסיידרית שלא מיישרת קו עם תפיסות החברה היא אישה שמשהו לא בסדר איתה.
בסוף הספר לולי מנהלת סוג של דיאלוג עם השטן והדיאלוג הזה הוא מרתק ולדעתי ממצה את הפילוסופיה הפמיניסטית שהמחברת מנסה להעביר כאן בספרה.
הנה קטע קטן ממנו.

"והכל שייך לגברים, כמו פוליטיקה או מתמתיקה. אין שום דבר בישבילן חוץ מכניעות וקליעת השיער לצמות. ובדרך חזרה הן מקשיבות לדיבורים נוספים. דיבורים על הדרשה או על המלחמה או על קרבות תרנגולים. וכשהן חוזרות מחכים להם תפוחי אדמה שצריך לבשל לארוחת הערב. זה נשמע קטנוני להתלונן על כל זה, אבל אני אומרת לך, הדברים האלה שוקעים ורובצים עלינו כמו אבק דק, גרגיר ועוד גרגיר והאבק הוא זמן, והוא שוקע ומתבסס במקומו. מתבסס!"

עמ' 207

כדאי לקרוא את הספר הזה.

מלאכים / ל"א וות'רלי
הוצאת דני ספרים
367 עמודים
מאנגלית: חנה בן-צבי גורן
אני ממליץ לכל אחד, גם לאניני טעם בספרות לעצור מדי פעם את המירוץ ולקרוא איזה ספר נוער נוטף אקשן והורמונים.
זה משחרר וכיפי ומרענן מאוד.
לא צריכים יותר מדי לחשוב ולהתעמק בספרות כזו אלא פשוט הנאה פשוטה מספרות מלאת דמיון גם אם לפעמים היא מוגזמת ולא אמינה בעליל אבל זה מה שיפה בה.
כך גם בספר הראשון של בטרילוגיית הפנטזיה המאוד נוצרית הזו "מלאכים".
זה סיפורה של ווילו, נערה נחמדה אבל מאוד שונה מנערות אחרות שיש לה יכולת בלתי רגילה בתיקון מכוניות ו… בקריאת עתידם של אנשים.
כשווילו נוגעת באדם אחר היא מסוגלת לקרוא את עתידו ולדעת מה עלול לקרות לו.
ווילו מגלה שהיא למעשה מלאכית למחצה.
את אביה היא לא הכירה מעולם ואמא גילה אותה לבדה.
מיהם המלאכים? לא בדיוק מה שחשבתם.
המלאכים מתהלכים בקרבנו כבני אדם רגילים והם ממש לא תמימים הם גוזלים את האנרגיה של בני אנוש והם מופיעים בצורתם השמיימית רק כשהם אכן עושים זאת.
לסי אי איי יש יחידה מיוחדת שמטרתה ללכוד את המלאכים האלה ולחסל אותם.
האנשים אשר נתקלים במלאכים לא רואים את אופיים האמיתי ויש כנסיות עבורם שבהם אנשים סוגדים לאותם מלאכים (אמרנו שזה מאוד נוצרי נכון?)
אלכס הצעיר הוא סוכן של הסי איי איי ומטרתו לקטול את המלאכים.
כאשר אלכס מגלה שווילו היא בעצם חצי מלאכית והוא מקבל פקודה לחסלה הוא מגלה שווילו היא לא מה שהיא חשבה ושאולי היא האדם היחידי שיכול להציל את האנושות משליטה טוטאלית של המלאכים בכדור הארץ.
ווילו ואלכס יוצאים למסע שבה הן מגלים שמהר מאוד יחסם הופך משנאה לתשוקת נעורים.
מה יקרה בהמשך? תקראו את הספר.
כן… יש בספר זה כל מה שבני נוער יתחברו אליו.
הוא נוסחתי מאוד ואני לא חושב שאמשיך לחלקים הבאים אבל אין לי ספק שבני נוער יהנו ממנו מאוד הוא עובד בדיוק לפי הכללים שרב מכר אמור לעבוד.
כיף מדי פעם לקרוא ספר שמחזיר אותי עשרים שנה אחורה ונהניתי ממנו מאוד בסך הכל.
אחלה ספר נעורים.
לא צריך יותר מזה.

לחצות אוקיינוס / קולום מק'קאן
הוצאת עם עובד
346 עמודים
מאנגלית: עידית שורר
זו היתה ההכרות הראשונה שלי עם קולום מק'קאן וזו היתה הכרות נהדרת באמת.
לחצות אוקיינוס יותר מאשר הוא ספר על אנשים שעשו היסטוריה ואנשים ששינו מציאות הוא ספר על חיבור בין דורי וחיבור תרבותי.
הוא ספר על הקשר המופלא בין אנשים שחיים היום לבין אנשים שחיו לפני 200 שנה והוא ספר שתענוג לקרוא אותו.
לפני שנה קראתי לראשונה את ספרו הנהדר של פרדריק דאגלאס "עבד אמריקני"
ספר שמתאר את סיפור חייו הקשה של דאגלס שנולד כעבד וחי כעבד עד לרגע שבוא החליט לברוח ולהפוך לאדם בן חורין, בהמשך הוא כתב את ספרו והפך לפוליטיקאי ואדם משפיע שנלחם על זכויות החירות שלו ושל אחרים.
ללא ספק מהספרים החשובים שקראתי שהיו חשובים אז וחשובים גם היום.
ניתנה לי ההזדמנות להכיר בספר זה את סיפורם של ג'ון אלקוק וארתור בראון שחצו את האוקיינוס בטיסה ללא עצירות ביניים עד שהגיעו לאירלנד.
הכרתי גם את סיפורו של הסנטור ג'ורג' מיטשל שנשלח לצפון אירלנד במטרה לגבש הסכם שלום במדינה השסועה ובספר זה קיבלתי עוד נקודת מבט על סיפורו.
בתוך סיפורים אלו, סיפורים היסטוריים חשובים שנעים על כ 150 שנים ישנו גם החיבור בין אנשים שסיפורים אלו ודמויות אלו השפיעו על מהלך חייהם.
הספר לוקח אותנו קדימה ואחורה בזמן, לאורך השנים אנחנו נעים מתקופה לתקופה בקפיצות.
וכל הספר שומר על רמה אחידה של איכות וריגוש. של דמיון מול מציאות.
הספר מדבר על הקשר החשוב בין אירלנד לאמריקה ועל אירלנד כמדינה על שלל הדברים הטובים שבה ועל האירועים ההיסטוריים אותם היא עברה.
שלושה סיפורים של אנשים שעשו הסטוריה, שנחקקו בדפי ההיסטוריה ושהשפיעו על אנשים ובספר זה מדובר על דורות של נשים מאותה משפחה שאירועים אלה שזורים זה בזה בחוויותיהן של אותן נשים.
המחבר מצליח לגעת בקוראים וליצור כאן מארג יפייפיה של אירועים היסטוריים לצד סיפור בדוי בחלקו.
נגע בי הספר המצוין הזה, סחף אותי.
יכולת כתיבה מרגשת ומלהיבה עם המון עומק ויצירתיות בחיבור הסיפורים והאירועים לכדי יצירה אחת שלמה.
ספר נהדר שיקח אתכם לאורך ההיסטוריה של שתי המאות הקודמות בחיבור בין אירלנד ואמריקה, בחיבור בין אנשים וביכולת להראות לנו כמה אנחנו בכל זאת כפר גלובלי קטן שבו כל אחד משפיע על כל אחד.
כדאי מאוד.

היסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים / ויליאם ביינום
ספרי עליית הגג
348 עמודים
מאנגלית: יפתח בריל
אתחיל דווקא מהכותרת שניתן לספר הזה בעברית, אני מחבב אותו מאוד והוא קולע בול.
צעירים מכל הגילים אומר שזה ספר לכל מי שמוכן לפתוח את הראש וללמוד ומרגיש צעיר מספיק וזה יכול להיות ילד בן חמש או אדם בן שמונים.
לא מעט פעמים אני מוצא את עצמי מנסה להסביר תופעות מדעיות לילד שלי או בדיונים שאני מנהל עם אנשים ומגלה שזה מאוד לא פשוט להעביר מידע בצורה ברורה.
לא פעם אני מסתבך ומרגיש לא מובן ואולי זה מה שיפה בספר הזה.|
ההסברים והנימוקים והתיאורים בספר הם ברוריה קלילים פשוטים ובעיקר כתובים היטב.
מה שמנסה הספר הזה לעשות ודי בהצלחה זה לסקור את התפתחות המדע מתקופת קדם ועד ימינו.
כל פרק מוקדש לנושא אחר וכל פרק הוא קצר וקולע.
אין כאן התעמקות בכל נושא והסברים מקצועיים מדי שיסבכו את הקורא.
כל מטרת הספר הוא להסביר תופעות מדעיות בצורה שכל אחד יכול להבין ועם זאת לתת לכל קורא את הכלים גם להסביר לאחר מכן את מה שהוא הבין.
הוא יחסית מקיף ונוגע כמעט בכל תחום שהמדע חקר ואני חושב שלא רק בני נוער יהנו ממנו.
אני אישית הרגשתי שלמדתי הרבה מאוד דברים חדשים ומעבר לדברים חדשים הרגשתי שגם מה שאני יודע הוסבר לי בפשטות ונתן לי תובנות חדשות לגבי מה שכבר חשבתי שידעתי.
מדע, פילוסופיה והיסטוריה אלו תחומים שמאוד מעניינים אותי ואני מנסה ללמוד עליהם המון.
הידע בתחומים אלו מעשיר מאוד ונותן עומק ויכולת להבין טוב יותר את העולם שסביבנו.
כל ספר בתחום אני מיד חוטף וקורא ומנסה להבין אותו לעומק.
אך אם אני מוצא את עצמי מסתבך לפעמים עם ספרים מקצועיים או לא מסיים לעיתים ספרים עבי כרס מקצועיים כאן הספר פשוט נקרא במהירות ובתשוקה.
למעשה הספר מתחיל מתקופת אשור, הרפואה העתיקה ותרבויות קדומות והתייחסותם למדע ועד ימינו אנו. לחקר המחשב וחקר הגנום האנושי ועוד.
בין לבין הספר נוגע במגוון תחומים, חקר הרפואה, חקר האטומים והביולוגיה, היוונים הקדמונים, אבולוציה וחרק הטבע, פרק נרחב מוקדש לאנשים כמו איינשטיין ניוטון ודארווין, ישנו פרק על חקר החלל והבנת הכוכב ובכלל יש בו הרבה עניין.
קשה שלא להמליץ על ספר כזה הוא די עונה על המטרות שלו והוא כתוב היטב.
אני חושב שאם אנחנו רוצים להבין טוב ובפשטות את התפתחות המדע והאנושות הספר הזה מומלץ ביותר.
בהחלט שווה לקרוא.

הפלישה / הוקאן אוסטלונד
הוצאת דני ספרים
493 עמודים
מאנגלית: שרה ריפין

לפעמים צריך ספר מתח טוב ומרתק ואני חושב שהפלישה הוא ספר בהחלט מרתק ומותח.
בכלל הפריחה של ספרות המתח הסקנדינבית היא משהו מרתק בפני עצמו.
הרבה מספרות המתח והפשע בעשור האחרון בא מהאיזור הזה של אירופה.
לא הכל באותה הרמה, הרבה מהספרות הזו קלישאתית וצפויה מראש אבל היא עובדת, היא מוכרת והיא מצליחה, אנשים אוהבים ספרות מתח ואם זה מצליח אז זה מצליח.
אני אישית מאוד בררן בספרות המתח שלי ונרתע מקלישאתיות.
כשאני קורא ספר מתח בתניתי אני מעדיף לעבור לספר אחר.
בספר זה המחבר הצליח לבדר אותי היטב ולהשאיר אותי במתח לגבי זהות מבצע הפשע כמעט עד הסוף.
פרדריק ברומן הוא בלש במשטרת גוטלנד
הוא חזר לתפקידו לא מזמן לאחר שעבר תאונה קשה.
הוא נפל מצוק לאחר מרדף עם פושע והתיק של משפחת שלנדר-אנדרסון הוא התיק המשמעותי הראשון שהוא מקבל לאחר חזרתו לתפקיד.
משםחת שנלדר אנדרסון, ההורים הנריק ומאלין וילדיהם חוזרים לחיות באי ומגלים לתדהמתם שמישהו פלש לביתם והשאיר בימנים מעוררי חרדה כגון השארת צואה באיזור צעצועי הילדים או חירור עיני בני המשפחה בצילומים.
הדבר מעורר בהם חרדות ופחדים והם מערבים בכך את המשטרה.
כמובן שזו רק ההתחלה והאיומים מתגברים כאשר מגיעים עןד מכתבים ועוד צילומים מחוררים נמצאים והסימן הגרוע ביותר, בתם של הזוג נחטפת.
משם זה רק הולך ומסתבך ובני הזוג מנסים להבין מי מנסה לפגוע בהם ולמה?
הפרשה עולה מדרגה כאשר היא מגיע לרצח ומשם כמובן אני לא אגלה לכם, לא מי נרצח ולא מה יקרה הלאה כי זו מהותו של ספר מתח, להשאיר אתכם במתח.
הספר מעלה שאלות רבות לגבי סודות חבויים, דברים נסתרים ועוד.
אין בו תחכות יוצא דופן והוא בעיני לפחות ספר מתח יעיל בידורי ומעניין שמצליח להשאיר את הקורא עד הסוף בניסיון לפענח מי רוצה ברעת בני הזוג ולמה?
אני חושב שחובבי ספרות המתח בהחלט יהנו ממנו.
אני חושב שהוא כיפי ומהנה.
אני כן מעלה שאלה אחת שמטרידה אותי לפעמים בספרים מתורגמים ואני רואה בכך חשיבות.
אם הסופר הוא שבדי למה הספר תורגם מאנגלית?
האם הספר נכתב באנגלית? ואם לא למה לא לתרגם משפת המקור?
לי זה חשוב כשאני קורא ספר.
לגבי השאר?
תהנו, ספר מתח טוב.

יומו האחרון של הנידון למוות | קלוד גֶה / ויקטור הוגו
הוצאת כרמל
168 עמודים
מצרפתית: ניר רצ'קובסקי

אני מאוד אוהב את ויקטור הוגו, בעיני ולא רק בעיני מדובר באחד מגדולי הסופרים בכל הזמנים ואולי גדול הסופרים הצרפתיים. ומדובר בעם שופע בסופרים ענקיים  ונצחיים.
אבל הוגו לא רק היה סופר גדול הוא גם היה לוחם צדק גדול ואדם שהביע את דעתו וזה עלה לו לא מעט.
אחד מהמאבקים המוסריים שניהל הוגו היה המאבק בעונשי המוות.
עונש המוות מופיע ביצירותיו לא פעם והוגו אף ניהל מאבקים ציבוריים רבים על מנת להפסיק את צורת הענישה הזו.
למעשה הספר המצוין והחשוב הזה שנכתב כשהוגו היה בסך הכל בן 27 מראה את עונש המוות מנקודת מבטו של הנידון וזו נקודת מבט חדשנית בזמנו.

הספר מחולק למעשה לכמה חלקים
פתח הדבר של דניס שרבט חשובה במיוחד כי היא מספרת על הוגו חייו ומאבקו בעונש המוות.
החלק השני שזה הסיפור "יומו האחרון של נידון למוות" למעשה מחולק לשני חלקים
החלק הראשון הוא הקדמה של הוגו שבו הוא מדבר על מוסריותו או על אי מוסריותו של עונש זה, ההשלכות של זה ועוד.
בחלק זה הוא גם פונה את  המחוקקים ואל המשטר ומתאר להם כמה עונש המוות אין לו מקום עוד.
(עונש המוות בוטל בצרפת בשנות השמונים של המאה העשרים. לאחר הוגו גם אלבר קאמי נלחם בזה ושניהם לא זכו לראות את ביטול עונש זה בחייהם)

"לעתים אנו מתפתים להאמין, כי חסידיו של עונש המוות לא הרהרו עד תום במשמעותו. הניחו אם כן על כףהמאזניים, כנגד כל פשע שהוא, את הזכות השערורייתית שנוטלת לעצמה החברה לקחת את מה שלא היא נתנה, הניחו על הכף את העונש הזה, חסר התקנה שבכל העונשים חסרי התקנה!"

החלק השני בספר "יומו האחרון של נידון למוות מתאר את פשוטו כמשמעו את יומו האחרון של נידול למוות מנקודת מבטו של הנידון עצמו.
ספר מטלטל בעיני ומאוד קשה רגשית לכאורה אך הוגו נוגע בצורה מהפנטת ועוצמתית בנושא וגורם לקורא להתבונן אחרת על כל מה שהוא חשב בנושא.
כשאנחנו שמים את עצמנו בנעלי האחר לרגע העולם נראה לנו גם כן אחר ואנחנו מקבלים פרספקטיבה שונה על תפיסת עולמנו.
אין ספק שחלק זה יוצר אצל הקורא משהו ולא משאיר אותו אדיש.

החלק השלישי שנקרא קלוד גה מספר את סיפורו של קלוד גה
סיפור זה מבוסס על אירוע אמיתי ומתאר לנו את תלאותיו של אותו אדם, הסיבות לכך שהוא בכלא והסיבות שהובילו למותו ולא רק זה אלא הספר בא לתאר את אטימות המשטר ואטימות שלטונות הכלא כלפי האזרח הקטן וחסר החשיבות אשר אין לו רצון ותקוה מלבד רצונותיהם של הכולאים ומי שממונים עליו.
דברים שמתסכלים ובסופו של דבר מובילים את האדם לעשות מעשים שנובעים מתסכול וכאב.
ספרו של ויקטור הוגו חשוב מאוד.
הוגו דרך הסיפורים מחדד ומדגיש את עונש המוות כדרך לא יעילה ושלא משנה באמת את דרכיהם של הפושעים.
אסיים בציטוט שחותם את הספר.
"ראשו של בן העם: זו השאלה. הראש הזה מלא בזרעים מועילים. שימו אותו באקלים של מידה טובה, מאירה ומתונה ככל האפשר, כדי שיצמח וישגשג. הרוצח המשוטט בדרכים, אם היה מכוון טוב יותר, יכול היה להיות אזרח למופת. ראשו של בן העם: טפחו אותו, הכשירו אותו, השקו אותו, דשנו אותו, האירו אותו, חנכו אותו, השתמשו בו: אז לא תצטרכו לכרות אותו."