קוראים לי גרטה וביחד נציל את העולם / ולנטינה ג'יאנלה
הוצאת אגם
125 עמודים
איורים: מנואלה מראצי

לפני הכל אני חייב לומר שאני לא מתלהב לאינפלציית הספרים על גרטה תונברג, אני לא אוהב את ההסחפות הזו ואני מאמין בפרופורציות לכל דבר, הדיעות לגביה חלוקות מאוד לכאן ולכאן אבל אי אפשר להתעלם מעובדה אחת, ההשפעה שלה היא מטורפת ואני באמת לא זוכר דבר כזה בטח לא מנערה צעירה.
אבל הספר הזה לא עוסק בסיפורה של תונברג אלא מנצל את סיפורה כדי לתת לנו יותר דגש ולהבהיל לנו מושגים שקשורים באיכות הסביבה ובקיימות.
הסיפור של תונברג הוא סיפור רקע, הספר מתחיל ממנו אבל לא מתמקד בו הוא לא העיקר בכלל.
רוב האנשים בכלל לא מבינים מושגים בסיסיים בנושאי איכות סביבה ואקלים ולכן יצא הספר הזה שמעוצב בצורה מעולה ומבהיר בשפה פשוטה גם למבוגרים וגם לצעירים את אותם מושגים מסובכים.
איך מתרחש שינוי אקלים, מה זה פיתוח בר קיימא, מהם דלקי מאובנים, מהי אנרגיה מתחדשת נקייה ועוד ועוד.
אז כן, תונברג עוררה מודעות וזה חשוב וגם מי שפחות מתחבר אליה אם יקח כמה תובנות מהספר הזה אולי יעזור גם הוא להפוך את העולם לטוב ונקי יותר.
מומלץ.

צומת ביל"ו / אניטה שפירא
הוצאת עם עובד
229 עמודים

אניטה שפירא, הסטוריונית חשובה וביוגרפית מצוינת מאירה כאן את תנועת ביל"ו באור חדש ומעניין, בעיני זהו ספר עיוני חשוב ומאיר עיניים שנותן זרקור לתנועה הזו שנראה כי נדחקה לה.
למעשה הספר מחולק לשני חלקים, חלק ראשון שבו אנחנו לומדים על התנועה והתפתחותה ועל התהליכים שהניעו אותה וחלק שני הוא חלופת מכתבים בין שלושה חברים בתנועה, ולדימיר דובנוב, חיים חיסין ויעקב שרתוק.
הבילויים חבורה של מהפכנים צעירים שראו בארץ ישראל איזו הגשמת אידיאל אך דפירא כותבת גם שהם לא תפסו את המציאות נכון, הכוונה הראשונית היתה להגר לארצות הברית אך סדרת אירועים הוביל אותם לכאן לישראל.
המציאות המורכבת כאן, הגעגועים לרוסיה וגורמים נוספים גרמו לכך שהרבה מהבילויים היגרו עזבו בסופו של דבר את ישראל.
החלק השני החלק של המכתבים מעניין מאוד מבחינה הסטורית והבנה של התנועה והתחבטויותיהם של כותבי המכתבים תסכול מיני עקב היעדר נשים, האירועים בחיי הקבוצה ועוד.
בסך הכל מדובר בספר מעניין מאוד אם כי לא תמיד נוח לקריאה ועם זאת מומלץ כדי להבין את חשיבות התנועה הזו.

הרשתית/ עידן צבעוני
אפיק-ספרות ישראלית
105 עמודים

הרשתית הוא לא ספר רגיל, הוא מלא עומקים ומשמעויות שונות וכתיבתו היא לא כתיבה נגישה מדי, מי שמחפש כאן פרוזה רגילה לא ימצא, זה ספר שחודר פנימה ושם אולי מוצאים את התשובות, הספר עוסק בשגעון, אולי מכאן צריך להתחיל את הסקירה, מהו השגעון ואין אנחנו חווים אותו דרך עין של אדם שעובד בבית חולים פסיכיאטרי ומנסה להתמודד עם המראות שהוא חווה ורואה שם ועם דרכי הטיפול כמו גם עם התהליכים של שפיות או שגעון שעוברים המטו]לים שם.
נקודת המבט של אותו עובד בית חולים שהוא גם סטודנט לשפות עתיקות היא שונה בגלל שלאותו סטודנט יש ליקוי ברשתית והוא למעשה רואה את הכל דרך עין אחת בריאה ולמעשה רואה מטושטש, הטשטוש הוא מעניין בפני עצמו כי הוא מעמיד לנו שאלה מהי המציאות ואיך אנחנו רואים אותה?
איך אנחנו יודעים מהי המציאות האמיתית והשגעון הוא ראיה דומה כי המשוגע חושב שהוא שפוי והעולם פסיכי.
הספר מתרחש ברחובות ובבית החולים, בשוטטות של אותו סטודנט ברחובות לפני משמרת ושם עולות המחשבות, ההזיות, הסיוטים והתהיות, הוא מגיע לבית העלמין, מפגש של חיים ומוות ומתאבל אבל על מה?
במוקד הסיפור נמצאת חולה בשם שרה שעברה ניתוח להסרת סרטן מהרחם והיא מרגישה תחושה של הפלה ועוברת סיוטים ושגעון והסטודנט מנסה להיות שם בשבילה ולסייע לה.
הספר לא קוהרנטי בכתיבה שלו וזה מכוון, הוא נע בין מציאויות ובין מחשבות, כתוב לפעמים כפרוזה לפעמים כמן פואמה מוזרה, הרבה הערות שוליים שהם חלק בלתי נפרד מן הספר ובכלל מדובר ביצירה מאוד מאוד ייחודית.
אני התחברתי, אני אוהב ספרות שיש בה מקום למחשבה ומביאה אותך לתץובנות עמוקים של שאלות קשות על החברה שלנו, על היחס לחולים.
ספר מיוחד ומעניין שבהמשך גם התברר לי שיש בו מוטיב אוטוביוגרפי של הסופר שעבר בעברו בבית חולים לחולי נפש.
מיוחד מאוד.

אוריגמי מקפלים בכיף
הוצאת דני ספרים
32 עמודים

אני מאוד אוהב אוריגמי, לא תמיד אני מצליח את כל הקיפולים ובטח לא זוכר אותם כי זה דורש תרגול אבל זה עיסוק כיפי ומהנה במיוחד וזו אמנות נהדרת.
הספר הגדול (פיזית) הזה מראה לנו שיטות בסיסיות של קיפולי אוריגמי של חיות שהן בסיסיות ביותר ומהבסיס הזה אנחנו יכולים ליצור חיות כפי שמתואר ומצולם בספר וכמובן דברים נוספים.
יצאו המון ספרים על אוריגמי, חלקם מסובכים יותר, חלקם פשוטים יותר וזה שייך לפשוטים יותר, לילדים שרוצים להתנסות בקיפולים קלים יחסית ומוצלחים.
חמוד מאוד.

הבית ברחוב מנגו / סנדרה סיסנרוס
הוצאת אסיה
162 עמודים
תרגום: תום דולב

יש ספרים שאתה קורא ולפעמים הם מסתיימים מאוד מהר אבל רק לאחר קריאתם אתה מבין את החשיבות שלהם לאורך השנים, הספר הזה נחשב כאחד הספרים החשובים והמשפיעים בקרב קהילת הצ'יקאנה בארצות הברית ומתאר את התבגרותה של ילדה אחת בשם אספרנסה, ילדה בת 12 ברובע עוני היספאני אשר בעיר שיקאגו.
הבית ברחוב מנגו נמכר ביותר משישה מליון עותקים ותורגם לראשונה אצלנו אבל אנחנו יכולים לראות בו חשיבות כי גם כאן בישראל ישנם שכונות מהגרים רבות שחיות במן בועה סגורה ועניה ומתמודדים עם מציאות קשה ולא פשוטה.
אספרנסה גרה בקהילה קטנה, עניה ומאוד פטריארכלית והספר מרכז כשנה מחייה כאשר היא נכנסת לתוך שנות העשרה המשמעותיות שלה.
ישנה הקדמה מאוד ארוכה של הסופרת במתארת את הסיפור שלה ואת החוויות שלה ונראה שהספר מורכב לא מעט מחוויות ילדותה של הסופרת.
יש בספר זה נושאים כה חשובים שחלקם ממש מטלטלים בכתיבה המינמליסטית ותמציתית של סיסנרוס כמו מגדר, אלימות במשפחה, גזענות, עוני והגירה, הספר הזה נוגע בנושאים חשובים כל כך אבל מה שהכי מצא חן בעיני זו טכניקת הכתיבה, מורכב מקטעים קצרים ותמציתיים שמתארים את השכונה, בית הספר, חברות של אספרנסה, מערכת היחסים בבית עם ההורים,, כתיבה כמעט פואמית, קצרה ובשפה נגישה ותמציתית, סינסרוס רצתה להנגיש את הספר לאנשים ממעמד הפועלים, כאלו שממעטים לקרוא ספרים ולהעניק להם חוויה ספרותית שהם יוכלו להזדהות איתה.
הספר הזה עובד גם כן למחזה בימתי בשנת 2009 ואני שסיימתי אותו די מהר כי הוא ריתק אותי אומר שעוד אחזור אליו כי הוא חדר אלי.
ספר מקסים, נוגע ומעורר מחשבה, מאוד ריאליסטי, מאוד רלוונטי ומאוד עוצמתי.
מומלץ מאוד.

שמנת מתוקה / תומר טרבלסי
ניב ספרים
118 עמודים

תומר טרבלסי בספר ביכורים שנוגע במקומות אישיים מאוד, הספר הזה הוא ספר על חיבור בין בני אדם שונים לחלוטין אחד מהשני, אידאולוגית, חברתית ופוליטית אבל יש משהו שמחבר אותם ביחד וזו האהבה.
הסיפור מתחיל ב2005 כשגיבור הספר אמיר ופועל ערבי בשם אמיר גם כן יוצרים קשר אינטימי ביניהם שהולך וממשיך לאורך השנים בהתכתבויות אל תוך המבצעים השונים כאשר אחד נמצא באשדוד ואחד נמצא ברצועת עזה.
המלחמה מביאה אנשים למצבי קיצון, לפחד ולשנאה מהאחר ושני האמירים מנסים לשמור על הקשר שלהם בתוך כל הכאוס הפוליטי והמלחמה בקשה.
תומר טרבלסי מביא כאן סיפור על רצון למצוא את עצמך בחיים ולמצוא את דרכך ואת האהבה שבחייך.
בין אם זה באמצעות קריירה כסופר וויתור על מקצוע כראיית חשבון כדי להגשים חלום ובין אם זה דרך האהבה.
ספר ביכורים חביב.

פרשת סן־פיאקר / ז'ורז' סימנון
הוצאת עם עובד
164 עמודים
מצרפתית: רמה איילון

סדרת הפקח מגרה היא סדרה שהיא אסקפיזם טהור, רוב הספרים חוזרים על עצמם והנוסחה של חקירות מגרה שנראות לכאורה שבלוניות פשוט עובדות , הן תמיד מעניינות ותמיד כיף לי לקבל ספר מהסדרה, אני יודע שאקח לי שעה שעתיים פסק זמן ואהבה מספרות מתח טובה.
כאן הפקח מגרה מתחפש קצת ל הרקול פוארו של אגתה כריסטי, יש רצח, יש מספר חשודים ומגרה צריך לגלות מי רצת ומה היו המניעים שלו.
מגרה הפעם חוזר לעיר הולדתו סן־פיאקר, במשטרה המקומית, הרוזנת שמגרה גדל בביתה בתור בנו של מנהל הטירה ביקשה ממגרה לבוא עקב פתק שכתוב שרצח יתבצע בזמן המיסה בכנסייה בליל כל הנשמות.
ואכן בזמן המיסה לא התבצע רצח אבל הרוזנת לוקה בליבה ומתה.
האמנם היא מתה מוות טבעי? אולי לא, ואם לא מוות טבעי אז מי רצה במותה של הרוזנת ומדוע?
כאן מגרה נכנס לתמונה ומתחיל בשיטות הידועות לחקור את המעורבים לכאורה ולנסות להבין את פשר הפשע.
סימנון כהרגלו מביא לנו דרמת בילוש מרתקת ומעניינת, כיפית ומותחת.
ממליץ לרכוש את כל הסדרה הזו מעבר לספרים המעניינים היא פשוט מעוצבת נפלא ונהדרת על מדפי כל ספריה.

מזמורי הניצחון / פינדרוס
הוצאת שוקן
300 עמודים
מיוונית: אהרן שבתאי

הספרות היוונית הקלאסית היא לא קלה לקריאה ובטח לא קלה לסקירה, איך כותבים סקירה על שירה כזו או על ספר כזה? הרי צריך לקרוא אותו בעיון ולעומק ולנתח כל שיר וכל אודה שהרי זה כל כך מורכב? כתיבתו של פינדרוס ראויה הרבה יותר מאשר סקירה כה שטחית וחסרת עומק שאינה מנתחת את מבנה השירה שלו, את הסגנון הלירי שלו ואני מרגיש שזה עלבון עבור כתיבה כה עמוקה ולירית.
אבל למרות הכל אנסה להתייחס בכל זאת בסקירה שטחית זו וכאחד ששירה כה מורכבת גדולה עלי לניתוח שהרי איני מבין בשירה כזו ואיני יכול לנתחה אלא רק יכול להנות ממנה כאדם מן השורה שקורא שירה וספרות וכותב עליה ואודה שנהניתי מאוד.
למעשה זו היתה חשיפתי הראשונה לשירתו של פינדרוס ולמזמורי הניצחון שלו.
מי שרוצה להבין לעומק את השירה של פינדרוס ולהבין לעומק את מזמורי הניצחון שלו ומקורות השפעתם כמובן שמן הראוי שירכוש את הספר הזה אבל כדאי גם שיתעמק במבוא הנהדר של אהרן שבתאי המתרגם שמיטיב לתאר טוב ממני מן הסתם את כתיבתו של פינדרוס ואת שיריו.
כל אודה מלווה בהסבר עליה, על מי היא נכתבה, מה מקורות ההשפעה עלה, מה החיבור למיתולוגיה היוונית ועוד כך שהספר עמוס בהסברים מצוינים ומעמיקים ואפשר לטעמי לשבת על כל שיר זמן רב ולהתעמק ופשוט להנות מכתיבה מופלאה וגאונית של אחד מגדולי הכותבים בעת העתיקה.
אז מי היה פינדרוס ומה הוא היה.
פינדרוס היה אחד מאמני הליריקה המובילים בעת העתיקה, המזמורים שכתב נועדו למקהלות ובכתיבתו הוא שוזר את המיתולוגיה היוונית, שיריו פיארו ונועדו לתאר את הישגיהם שתא האתלטים שהתחרו באולימפיאדות בעת העתיקה, ריצה, מירוצי סוסים, אגרוף, היאבקות ועוד ועוד.
בספר מקובצים בעיקר ה"אודות"האודה היא פואמה שנועדה לשבח או להלל מאורע או דמות והאודות של פינדרוס פשוט נפלאים.
באמת שזה יהיה עוול לנסות לנתח את השירה הזו כי זה ממש לא התחום שלי אבל כקורא מן השורה הספר הזה הוא אוצר לספרייתי, הוא כל כך מרתק וכל כך מעשיר ויש כל כך הרבה מה ללמוד ממנו ולהפיק ממנו השראה שפשוט מעניין לשבת איתו ולהבין אותו ושוב לחזור אליו.
והתרגום של אהרן שבתאי בעיני נפלא.
מומלץ, בטח שמומלץ.