קנגורו תום מגשימה חלום / יצחק זמיר
הוצאת שוקן
200 עמודים
איורים: אורית ברגמן

הפנסיה עושה רק טוב ליצחק זמיר שהופך להיות סופר פורה במיוחד.
זה לא רק סדרת ספרי קנגורו תום שזה הספר האחרון בסדרה אלא הוא גם הוציא ספר על בית המשפט העליון ונראה שהוא בהחלט נהנה ממלאכת הכתיבה.
גם בספר הזה כמו בשני קודמיו בסדרת עלילות קנגורו תום יצחק זמיר משלב בין סיפור יפה על עלילותיה של קנגורו תום בארץ הקודש לבין נסיון דידקטי להסביר לילדים סוגיות באזרחות וזכויות אדם.
הדידקטיקה לא משתלטת כאן אלא היא חלק מהסיפור וזמיר מייצר עניין בסוגיות החשובות האלו באמצעות שאלות ולא באמצעות מתן תשובות, בכל פרק כמו בספרים הקודמים הוא שואל את הקוראים שאלה בנוגע לזכות המחאה, זכות הקמת חברה שיוויונית, איך מותחים ביקורת ועוד ועוד.

קנגורו תום עובדת בגן גורו ובסך הכל חייה די שגרתיים אך החלומות שלה מבהירים שמשהו חסר לה בחיים והיא זקוקה למשהו אחר, אירוע מסוים שקרה בחייה גורם לה לשקול שוב נסיעה לאוסטרליה מולדתה אל הדוד תום ויצחק מתלווה אליה ומה יקרה באוסטרליה? האם קנגורו תום תשאר או תחזור את זה הקוראים יקראו אבל זהו גם הספר האחרון בטרילוגיה המקסימה הזו של קנגורו תום ומעניין מה עוד יצא תחת ידיו של יצחק זמיר הפורה.
יופי של ספר ומומלץ מאוד לקרוא את כל הסדרה, שבוע הספר מתקרב ובהחלט שווה לבדוק את סדרת קנגולו תום המקסימה והמיוחדת.
ספרים מנוקדים, סיפור יפה, עלילה מעניינת ועל הדרך גם חינוך לאזרחות טובה וסקרנות.
מומלץ.

תמונות נסתרות / ג'ייסון רקולאק
הוצאת מחברות לספרות
379 עמודים
מאנגלית: אמנון כץ
איורים: ויל סטל ודוגי הורנר

תמונות נסתרות הוא אחלה של ספר מתח, מה שהופך אותו לאחלה זה לא רק הסיפור עצמו והטוויסטים שבו שאותם לא צפיתי אלא השילוב המרתק בין סיפור מתח משובח לאיורים שמלווים את הספר והם גם חלק בלתי נפרד מהעלילה.
מלורי קווין, בחורה צעירה שיוצאת ממוסד גמילה אחרי התמכרות למשככי כאבים והרואין.
היא מתקבלת לעבודה אצל זוג צעיר ואמיד בשם טד וקרוליין במטרה להיות אומנת של ילדם טדי.
הקשר בינה לבין טדי מתהדק לאט לאט אך כאן נשחף מימד חדש בסיפור, טדי החמוד אוהב לצייר ומציורים תמימים יחסית של ילד בן חמש, לאט לאט הציורים מקבלים מימד אפל ומפחיד, נראה שטדי מתקשר עם איזו דמות דמיונית ולא ברורה, הציורים לאט לאט מתחילים לקבל צורה של ציורים בעלי איכות ונפח, רישומים מרשימים וריאליסטים של אירועים מפחידים ומטרידים כמו רצח ועוד.
מלורי לא מניחה לזה ולאט לאט היא מערבת עוד אנשים שעוזרים לה לנסות ולפענח את התעלומה, אחת מהם=ן היא שכנה מוזרה שעורכת סיאנסים והדמות השניה הגנן שמטפל בגינת הזוג.
העובדה שהציורים מלווים את העלילה ולמעשה הם הליבה של העלילה עושים את הספר הזה מרתק כל כך ומעניין כל כך.
להורי טד היא קצת חוששת לספר שכן לא רצתה שיחשבו שהיא עדיין בסמים ובהתמכרויות.
הסיפור עצמו גם הוא מרתק ומעניין וקראתי את הספר הזה כמעט ללא עצירה.
כמובן שלא אוכל לספר לכם מעבר לכך שכן צפויות הרבה הפתעות למי שיבחר לקרוא אוו אבל מדובר בספר מתח באמת נפלא ומרתק.
פשוט אסקפיזם נפלא וספר שחובבי מתח יעופו עליו.
נהניתי ממנו מאוד.

טעם של מלח / איריס קאופמן
הוצאת שתים
189 עמודים
זהו ספר ביכורים שלא מרגיש כמו ספר ביכורים אלא של כותבת מיומנת, אחת שיודעת לספר סיפור ולתאר סיטואציות, לקחת אותנו לעומקי הדמויות ולרחשי ליבם.
שני הילדים שלי על הרצף, אמנם בתפקוד גבוה אך על הרצף ואני יודע מה זה אומר, אני מכיר את ההתמודדויות ואני מכיר את הקשיים, באותה המידה אני מלווה את אחותי שהיא אם חד הורית ורואה גם את המורכבות בלגדל ילד לבד וכשלוקחים את המורכבות בכפולה של גידול ילד לבד כשהוא אוטיסט זה לא רק קשה ומאתגר יותר אלא ראוי להערכה גדולה על ההתמודדות והעוצמה.
אבל זה הספר, זה ספר על הורות, ספר על חברות, ספר על פרידה וכאב ויש בו הכל מהכל וזה מה שעושה אותו בעיני לפחות כל כך מוצלח.
למעשה בספר הזה יש שתי נובלות אבל גם נובלות אלו בנויות מסיפורים סיפורים ואפשר גם לחבר אותם ליחידה אחת שלמה כי אני הצלחתי לראות את החיבור הזה, אלו שתי נובלות שיוצרות שלם אחד.
הנובלה הראשונה מתארת את אבישג, אם חד הורית לעוז, ילד על הרצף האוטיסטי שגם פותח את הספר דווקא מנקודת סיום, בלוויית אימו אך למעשה מהקטע הזה אנחנו מתחילים להכיר את הדמויות, את אבישג, הפרידה מניב, על חברתה יואלה שהחברות שלהן היא מקור לצמיחה וכח.
הנובלה השניה מספרת על ניב בן זוגה לשעבר של אבישג ובעיני יש בנובלה זו פחות עוצמה מאשר הראשונה אבל החיבור ביניהם יוצר את השלם.
אבל הספר עוסק גם בעבר ובהשלכות ואולי בנסיון לתקן ולהיות הורים טובים יותר ממה שהילדות נתנה לנו.
דמויות מעניינות וספר מעורר מחשבה, שקעתי לתוכו ונהניתי מאוד.
מומלץ.

וְאִנָּקְמָה / רועי שרון
הוצאת כנרת זמורה
249 עמודים
הספר הזה של רועי שרון חשוב מאין כמוהו אבל ככל שהוא חשוב ככה הוא מעורר מחלוקת, ולמה הוא מעורר מחלוקת, לא כי העובדות בו לא נכונות ולא תיעודיות. להיפך, כל מה שמתואר בספר הוא תיאור עובדתי, עיתונאי חשוב ומהימן, הכל קרה והכל מפחיד אבל יצא לי לקרוא תגובות ברשת החברתית במקומות שהספר הזה פורסם והתגובות כוללות שנאה והכחשה, אמירות כמו "אין דבר כזה טרור יהודי" היו עוד עדינות יחסית, היו תגובות חריפות יותר וזה בעיני מראה במידה מסוימת שלמרות העבודה הקשה של השב"כ מה שהם לא הצליחו זה למנוע מאנשים רבים שנחשבו עד לא מזמן מוקצים מחמת גזענות איומה ועידוד פעולות אלימות להפוך לכמעט קונצנזוס וזה מפחיד.
הספר של רועי שרון מתאר את הטרור היהודי בארבעים השנים האחרונות זה טרור לאומני, דתי, קיצוני שבא למטרה לערער את המשטר ואת השלטון ולקדם שלטון דתי.
הספר מתאר את המניעים לטרור הזה, את האנשים מאחורי האירועים, החל מהאחים קהלני, ברוך גולדשטיין, מחתרת בת עין, ג'ק טייטל ועוד ועוד.
חלקם מוכרים יותר והפכו לדמויות מפתח בהתפתחות הטרור הזה וחלקם לפחות היו מוכרים לי פחות.
היו סיפורים שהיו חסרים לי ולא פורסמו בספר כמו החייל נועם פרידמן בחברון שרצה לירות בערבים ואבי בוסקילה מנע זאת ממנו אבל בספר הזה מלבד מה שלא היה חשוב לציין את מה שכן כתוב בו ומה שמשמעותי בו וזה התחיל בנועם פדרמן ובסדרת החוברות "דע את אויביך" וההנחיות איך להתמודד בחקירות השב"כ וממשיך בשינוי החשיבה של השב"כ לגבי חקירות טרוריסטים יהודים אחרי הפיגוע הקשה בדומא.
ספר מרתק וחשוב שאחד האנקדוטות החשובות בו הוא שהאדם שבעבר היה פרקליט של רבים מאותם מפגעים וטרוריסטים ושבעצמו בעל תיקים וכתבי אישום הוא היום אחראי על המשטרה וזה מחזיר אותי למה שכתבתי בהתחלה, מי שהיו מוקצים בעבר ונחשדו כחברים בארגוני טרור הם היום בקונצנזוס היהודי וחלקם חברי כנסת ושרים.
ספר חשוב מאוד ומטריד מאוד.

נפש מרגרינה / צור גואטה
הוצאת קתרזיס
199 עמודים
בואו נתחיל מזה שמדובר באחת הכריכות היפות שראיתי לאחרונה, המינימליזם הקסום הזה עם הצהוב הבוהק ובאמצע פרח, לא שלם, מכופף קצת כאילו אומר "אני יפה, אני עדין, אבל יש בי פגמים, יש בי חסרונות ויש לי סיפור"
ואז השם, נפש מרגרינה שאומר המון על התוכן, על האישיות של הכותב שכותב כל כך יפה ושירתו כה מגוונת ומעניינת.
צור גואטה מספר לנו סיפור, סיפור על חיים של חיפוש, סיפור על השלמה, סיפור על ילדות ועל המקום שלו בעולם וביקום.
גואטה הוא משורר, מזרחי, דתל"ש שגר בתל אביב עם בן זוגו הערבי, הוא בא מהפריפריה וכבר מהמקומות האלו נראה שיש סיפור חיים מרתק, סיפור של מקום וחיפוש זהות ואולי מציאת זהות והשלמה איתה.
הספר של גואטה עוסק בכל כך הרבה נושאים, בין עם הילדות, היחסים עם הוריו, החיים שלו כיון, התמודדות עם פחדים, התכתבות עם מקורות ההשראה שלו בספרות ובשירה והשירה עצמה של גואטה, היא מגוונת, מקצועית, חמה ולירית, הוא יושע להשתמש בשפה בדרך נהדרת והשירים מחברים ונוגעים.

בעיני לפחות ואני לא מתיימר להיות מבקר שירה אלא אדם שקורא שירה וכותב על תחושות וחוויות הספר של צור גואטה הוא מספרי השירה הטובים שקראתי בשנים האחרונות, ספר שירה עמוק מאוד, חווייתי מאוד שקל להתמסר אליו וקל להתחבר אליו.

חוויה מעצימה של קריאה וספר מרגש.

"אִמָּא תָּמִיד קָרְאָה לוֹ נֶפֶשׁ מַרְגָּרִינָה.
מַרְגָּרִינָה שֶׁלִּי. כָּכָה אִמָּא תָּמִיד קָרְאָה לוֹ.
(אֵיזֶה יֶלֶד מַרְגָּרִינָה יֵשׁ לִי!)
וְכָל הַיְּלָדִים הָרָעִים בַּכִּתָּה אָהֲבוּ לְהָצִיק לְנֶפֶשׁ מַרְגָּרִינָה.
לֹא כִּי הוּא אָהַב לִקְרֹא סְפָרִים בַּהַפְסָקוֹת
אוֹ לְהִתְחַקּוֹת אַחַר נְמָלִים וְחֶלְזוֹנוֹת,
וְלֹא כִּי הוּא הָיָה יֶלֶד הוֹמוֹ.
לֹא. זֶה לֹא זֶה.
הַיְּלָדִים הָיוּ תָּמִיד מְצִיקִים
כִּי יְלָדִים עִם נֶפֶשׁ מוּצָקָה אוֹהֲבִים לְהָצִיק
לִילָדִים עִם נֶפֶשׁ מַרְגָּרִינָה."

"כַּמָּה רָצִיתִי לְשַׁנּוֹת צוּרָה:
לַהֲפֹךְ לְנָמֵר אוֹ לְנַחְלִיאֵלִי
אוֹ לְהִשָּׁפֵךְ כְּמוֹ מַיִם,
שֶׁאוּכַל לִזְרֹם מִכָּל צָרָה,
לָרוּץ מַהֵר
אוֹ לִפְרֹחַ דֶּרֶךְ אֶשְׁנָב
בְּרִפְרוּף כְּנָפַיִם.
וּבְשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית,
הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל שֶׁהַטַּלִּית תַּהֲפֹךְ
לִגְלִימָתוֹ שֶׁל הָארִי פּוֹטֶר –
גְּלִימַת הֵעָלְמוּת.

וְאוּלַי, אָמְרָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית,
אוּלַי רָצִיתָ פָּשׁוּט
(לֹא לָמוּת, אֲבָל)
לְהֵעָלֵם?
זוֹ לֹא הַטַּלִּית שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת.
זֶה לֹא הַנַּחְלִיאֵלִי שֶׁרוֹצֶה לִפְרֹחַ. לֹא הַמַּיִם.
זֶה הַיֶּלֶד שֶׁרָצָה לִבְרֹחַ
וְלֹא הָיְתָה גְּלִימָה
וְלֹא הָיוּ כְּנָפַיִם."

יריתי באמריקה / תהילה חכימי
אחוזת בית
159 עמודים

הכריכה של הספר הנהדר הזה מינימליסטית כמעט כמו התוכן שלו, אבל במינימליזם הזה יש כל כך הרבה אמירות ומסרים, חלקם סמויים, חלקם גלויים ואני קראתי אותו בשקיקה וחשבתי הרבה על ישראליות, על אמריקאיות, על הגירה, הטמעה, נסיון להיות שייך ועל מוסר.
גם לשם יש איזה כפל משמעות, האם היא ירתה מטאפורית באמריקה או ירתה על משהו או מישהו באמריקה ואני אחרי קריאת הספר חושב שהשם הזה וכפל המשמעות בו לא מקרי.

מדובר בספר קצר שנקרא די מהר ונשאר עם הקורא לא מעט לאחר הקריאה שכן הוא מייצר הרהורים ומחשבות רבות אבל הסיפור בעצם מספר על בחורה צעירה יחסית שעוברת מטעם העבודה לארצות הברית בסניף של החברה בה היא עובדת, מנסה להשאיר את העבר מאחוריה, את כל מה שלא עבד כאן ולנסות לייצר אותו בארצות הברית.

כך הגיבורה שלנו מתיידדת עם עמית לעבודה בשם דייויד שמזמין אותה איתו למסעות ציד והסיפור נע בין הנסיונות שלה להשתפר בציד לבין הקשיים והמורכבויות גם בחברה וגם בנסיון להשתייך לחברה האמריקאית, למצוא עצמה שם כמהגרת, כאישה לבדה, כעובדת שמחפשת להתקדם ולהתפתח.

זהו למעשה ספר על אישה בעולם גברי מאוד, עולם כוחני, אמביציוזי, עולם שהנשק, אחזקת הנשק, השימוש בו הוא משהו טבעי ונגיש שם.
אבל באותה המידה הוא מעורר את השאלה לגבי הרצון שלנו להיות אמריקאים ולהדמות להם גם לגבי הנשק ואנחנו רואים את זה בישראל ובאמריקניזציה שאנחנו עוברים גם בהקשר הזה.

תהילה חכימי כותבת מאוד מדויק, אפילו קר במידה מסוימת אבל הכתיבה חדשה וברורה והסיפור נגיש וברור וזה הופך את הספר לכזה שקל להתחבר אליו, קל להבין אותו וגם לכזה איכותי שכן כתיבה טובה היא כתיבה טובה ותהילה חכימי יודעת לכתוב סיפור.

מומלץ.

אמילי ל' / מרגריט דיראס
ספריית רות
114 עמודים
מצרפתית: רמה איילון

מרגריט דיראס מוכרת ביצירותיה לקורא הישראלי, בעיקר בזכות "המאהב" ו"הירושימה אהובתי", סופרת, פעילה חברתית, תסריטאית, במאית ומה לא.
אחת היוצרות החשובות והטובות בספרות הצרפתית ובכלל בספרות המאה העשרים וכאן אנחנו נחשפים לנובלה מאופקת ועדינה ועם זאת אניגמטית מאוד שהמציאות והבדיון משחקים כאן תפקיד וגם תהליך הכתיבה מן ספר בתוך ספר, סיפור בתוך סיפור בנובלה המרתקת הזו שלא תמיד יש בה מן הקוהרנטיות והוא דורש אולי קריאה שניה ושלישית ולמרות גודלו ומספר עמודיו מדובר בנובלה קשה לקריאה שדורשת ריכוז, התמדה ובעיקר שקט פנימי, במקומותינו אומרים, ספר למיטיבי לכת.
עיר נמל קטנה בנורמנדי, זוג סופרים צרפתי יושבים בקפה דה לה מארין ומשוחחים.
לידם יושב זוג אנגלי, הזוג ממתין לתיכון היאכטה שלהם והזוג הצרפתי מאזין לשיחתם עם הבארמן ומלקט השיחות, מלקט הדברים הזוג הצרפתי מתחיל לרקום את סיפורם של הזוג האנגלי, חלקו מומצא חלקו אולי לקוח מחייהם של הזוג הצרפתי עצמו, לאט לאט אנחנו מקבלים תמונה של שני הזוגות, הסיפור אפוף במסתורין, לשירה יש מקום נכבד בסיפור שנרקם ובכלל זוהי נובלה מאוד פואטית, מאוד קודרת ומאוד עמוקה.
זהו לא ספר קל לקריאה, אני בטוח אחזור עליו שוב, אנסה להבין אותו עוד לעומק.
אחרית הדבר של המתרגמת עוזר לנו הקוראים להבין את הרקע לסיפור ואת העומקים שלו אך אין כמו קריאה עצמית כדי לייצר לעצמנו את החוויה מספר כל כך מיוחד ומסופרת כל כך יצירתית ומעניינת.

למה דברים רעים קורים לאנשים טובים / חן מרקס
ידיעות ספרים
391 עמודים

הספר הזה מסקרן רק מעצם השאלה שהיא גם שם הספר וזו שאלה ששואלים רבים מאיתנו, בעיקר הטובים שבינינו אני מניח שמנסים להבין למה דווקא להם קורים אסונות.
התשובה לשאלה הזו היא מן הסתם מעורפלת וקשורה לאמונה וברור שאין לה תשובה מדעית או תשובה אחת ברורה הרי זו שאלה פילוסופית למדי אבל הספר הזה מתמקד בשני נקודות, בנקודה האישית הפרטית ובנקודה האוניברסלית ומה שהופך את הספר הזה ללא רק ספר שמנסה להבין את התשובה לשאלה הזו במקורות של התרבות היהודית זו הנקודה האישית של המחבר שפרק פרק אנחנו מלווים את הטרגדיה האישית שלו ושל משפחתו ביחד עם העיסוק בנסיון להבין את התשובה לשאלה הזו דרך המקורות שלנו מראשית המקרא ועד לשואה למעשה.
כשהייתי ילד אימי היקרה נפטרה מסרטן וכתוצאה מכך חיי היטלטלו ליתמות, אומנה ולאחר מכן ילדות לא פשוטה וחיים מורכבים שהם גם תוצאה מאותו אובדן ותמיד שאלתי את עצמי את השאלה האם לא מגיע לי טוב והבנתי שאת הרע אי אפשר תמיד למנוע אבל את הטוב אפשר למנף ולהעצים ובכך לעמעם את הקושי והרע בחיים כי הרי כולנו נעים בין המקומות האלו של הטוב והרע בחיינו והשאלה היא מה אנחנו לוקחים מכל חוויה.
המסע שאנחנו הולכים ביחד עם חן באישי הפרטי ובמקורות היהודים כדי לנסות להבין את השאלה היא מרתקת, אנחנו מתקדמים צעד צעד עם המקרא, ונוגעים בשאלות של חטא קדמון, עונש ושכר בעולם הזה והבא, גורל (אלבר קאמי אמר פעם "הרגל רע לו ללב האדם, לכנות בשם גורל רק את הגורל המוחץ אותנו") שאלת האלוהים ועוד ועוד.
המסע הזה דרך הפנימי והחיצוני, דרך האישי והקולקטיבי מייצר ספר מרתק מאוד.
בסוף כל פרק חן מרקס נותן לנו המלצות קריאה ומאוד אהבתי את זה שכן זה נותן לי עוד חומר קריאה מעניין להמשך דרכי.
ספר נהדר, מעניין וחשוב.

מה זה מוות, כמה מחשבות אופטימיות / נינה רמון
הוצאת תשע נשמות
182 עמודים

כשהתחלתי לקרוא את הספר המצוין הזה התבאסתי לשמוע שנינה רמון נפטרה השנה, זה עצוב שהיא לא זכתה לראות את ספרה יוצא לאור שמדבר על המוות והמשמעות שלו בתרבויות שונות.
זה מעניין ואירוני כי בדיוק בימים אלו אני קורא ספר שמחפש את חידת החיים ואני כותב על ספר שעוסק החידת המוות.
נראה שהחיים והמוות הם חופפים ואולי אפילו משתלבים זה בזה, שתי חידות שהפתרון אליהם לא ברור אבל בעוד את החיים אנחנו יכולים לחקור ה מוות הוא מסתורין, תעלומה ולא בטוח שנצליח להגיע לחקר הפתרון שלה אבל בגלל שהיא תעלומה כה גדולה העיסוק בה, הפחד ממנה מציף אותנו וגורם לנו להרהר בה רבות במהלך החיים, לפחד ממנה, לפתח מנהגים שונים לגביה, לגרום לאנשים לחיות את חייהם כהכנה למוות שיכול להגיע בכל רגע נתון.
בזה נינה רמון עוסקת במסה הזו שרובה אינפרמטיבית, סוקרת וחוקרת תרבויות שונות, דתות ומנהגים ברחבי העולם לגבי המוות, מהו, ואיך הוא משתלב בחיינו. דימוי המוות מפחיד, מצמרר אך גם מניב המון יופי ודמיון ופולקלור, תפיסות שונות להתייחסויות שונות לגביו והוא צבעוני וחי כמו שהוא אפל וקודר.
אבל לא רק בתרבויות ובדתות בהקשר למוות עוסקת נינה בספרה, היא לוקחת אותנו גם למחוזות הפילוסופיה, המדע, הרפואה ועוד.
למעשה זהו ספר שמנסה להקיף את נושא המוות ככל האפשר אבל לא נכנס לעומק התכנים אלא נותן לנו הקוראים מידע שמלמד אותנו איך דימוי המוות בא לידי ביטוי בחברה האנושית.
לתפיסתי האישית המוות הוא חלק מהחיים, הוא משתלב בחיים והם מארג אחד, לתפיסתי המוות הוא לא הסוף והוא גם לא התחלה הוא חלק מהמסע והוא החלק שאנחנו לא נדע לאן הוא מוביל.
הספר הזה נתן לי פרספקטיבה וידע לגבי תפיסת המוות האנושית הכוללת והוא מעניין מאוד.
ספר מומלץ מאוד, מרתק ולמרות שלכאורה הוא יבש ואינפורמטיבי כתיבתה של רמון מכניסה חיים בעיסוק על המוות והוא מרתק ביותר.

אילו נולד איטלקי / שי אספריל
הוצאת עם עובד
300 עמודים

את "השופט" של שי אספריל לא קראתי אבל הביקורות הטובות עליו גרמו לי לרצות לקרוא את הספר הזה שעד שאני הגעתי אליו שמעתי רק שבחים וזה כבש אותי.
אכן הספר משובח קודם כל כי אספריל הוא כותב נפלא, באמת יודע לטוות סיפור אמין, מרתק ולייצר עניין לכל אורכו אבל מה שעושה את הסיפור הזה טוב בעיני זה קודם כל הדמויות, הם מרתקות כל אחת, בנויות היטב וביחד סיפורם של שלושת הדמויות המרכזיות מייצר יופי של ספר.
נתחיל מויקטור, עורך דין לענייני סכסוכים במשפחה, הלקוחות שלו הם אנשים אמידים מאוד והוא מצליח במקצוע שלו ומרוויח המון כסף אבל הדרך של ויקטור היתה מאוד לא קלה, גדל במשפחה מורכבת, בשכונה בעייתית, התייתם מאבא ונראה שחייו הקשיחו אותו מאוד ואולי גם את ליבו אבל הוא מצא מזור בעבודתו כעורך דין ובעיקר בהתמחות בו הוא בחר לעסוק.
האירועים מהעבר לא מניחים לויקטור וסוד מרחף באויר שעל ויקטור לפענח.

הדמות השניה היא הגר, אשתו של ויקטור, עיתונאית חוקרת, להגר יש סודות בעצמה ובנוסף היא מנהלת רומן עם גבר נשוי, גם לה יש סודות.
הדמות השלישית ובעיני הטרגית במשולש הזה היא של מנחם, רוקח מבוגר שבשלב מסוים של חייו מחפש עניין בחייו ומוצא אותן במציצנות לדירות שהיא משכיר לתיירים.
כל אחת מהדמויות בספר סוחבת איתה איזה מטען מהעבר שמתחבר למציאות ולכאן ועכשיו, מה יקרה עם הדמויות ואיך יתחברו הסיפורים והאירועים לכדי משהו משותף את זה הקוראים יקראו ועם זאת למרות המסתורין מדובר בספר סוחף ומרתק, כתיבה נהדרת של סופר מוכשר ויצירתי.
מומלץ.