רביעיית מיתרים / אנה אנקוויסט
הספריה החדשה
270 עמודים
מהולנדית: רן הכהן

זה הספר הראשון של אנה אנקוויסט שיוצא לי לקרוא וההתרשמות שלי מהסופרת היא חיובית מאוד, גם לפי שמות הספרים הקודמים שלה שתורגמו וגם לפי הספר הזה נראה שמוזיקה קלאסית היא תחום שמעסיק מאוד את המחברת ולפי הביוגרפיה שלה זה גם תחום שהיא מבינה בו ובהחלט מורגשת האהבה שלה לתחום.
יש בספר הזה מצד אחד רגישות גבוהה של כתיבה ומצד שנוי לקראת הסוף הספר משנה פאזה והופך לספר מתח מטלטל שמעורר מחשבות רבות וגם השליטה ההיא בז'אנרים שונים בספר אחד מראה בעיני על איכות כתיבה, מדובר בכתיבה מאוד רגישה שיש בה ביקורת חברתית כבדה וחזון של עתיד קודר אבל גם בו יש רגעים של אסקפיזם ומציאת המקום הפנימי שמחזק אותנו ובמקרה הזה זו אותה קבוצת נגנים שמתכנסת לה ומוצאת מפלט מאותו עולם קודר שאנקוויסט מתארת אך גם ברביעייה הזו יש מורכבויות.
קרולין ויוכם, זוג שאיבד את שני ילדיהם בתאונה קשה וזה מעיב גם על מערכת היחסים של שניהם, הלן, אחות שעובדת לצד קרולין הרופאה והוחו, בעליו של הסירה בה הם מנגנים.
בסיפור נמצא גם המורה הותיק שלהם למוזיקה, איש מבוגר ומנותק מהחברה שנעזר בנער, בן של מהגרים ממרוקו.
החבורה הזו מהווה את הבסיס לספר הנהדר הזה שהופך מרומן רגיש עם ביקורת חברתית מלאת עצב ומעוררת מחשבה לספר מתח מרתק.
ספר נהדר של אנקוויסט שעושה חשק לקרוא עוד יצירות שלה ובהחלט אעשה זאת.

רעה תחת השמש / אגתה כריסטי
הוצאת עם עובד
288 עמודים
מאנגלית: מיכל אלפון

אין כמו אגתה כריסטי וסדרת הרקול פוארו כדי להשתחרר קצת, כדי לקחת הפסקה מקריאה כבדה ולהנות מספר בלשי משובח.
למרות שתמיד תהיתי לעצמי איך זה ייתכן שכל פעם הרקול פוארו נקלע לזירות רצח בחופשות או בנסיעות לא מתוכננות, אולי הוא הרוצח כל פעם?
אבל ברצינות מדובר בעוד ספר נהדר ומותח שאפילו בימים אלו קריאה על רצח לא הופכת לאירוע מעיק אלא מהנה, כל עוד לוקחים את זה בפרופורציות ומבינים שזו ספרות וזו אגתה כריסטי הגאונה.
הפעם האירוע מתרחש בחוף ליד מלון ציורי ומספר אנשים נופשים, ביניהם הרקול פוארו כמובן שמבלה את חופשת הקיץ.

אני חושב שכולם יודעים מה קורה מכאן, נכון?
מישהו או מישהי ירצחו, כולם הופכים לחשודים, כמעט לכולם יש אליבי לבצע את המעשה המחריד ובמקרה נמצא שם הרקול פוארו לפתור את התעלומה.

במקרה הזה מתחדדת יותר שאלת המוסר או שאלת הרוע, כי הנרצחת היא סוג של רוע בעצמה, תככנית, בוגדנית, מפרקת זוגות ומאוד לא אהובה בלשון המעטה.
אז כולם שונאים אותה, לכולם יש אליבי אבל מי ביצע את המעשה ולמה?

זה פשוט מדהים איך שבלונה של סיפור עובדת כל פעם מחדש ובשביל ששבלונה תעבוד כל פעם מחדש צריך להיות מאוד מיומן בכתיבה ולהפתיע את הקורא ולכן אגתה כריסטי נחשבת אגדה בתחום ספרי הבילוש והמתח.
מומלץ מאוד.

כשהחיפושיות האפורות השתלטו על בגדאד / מונה יחיא
הוצאת כנרת זמורה
398 עמודים
מאנגלית: חסיה חומסקי פורת

מונה יחיא בספר מרתק שמבוסס על הסיפור שלה ושל משפחתה מספרת גם את סיפורה האישי אבל גם את סיפורה של עיראק ובעיקר של יהדות עיראק בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים.
למונה יש קשר ישיר לישראל שכן היא ברחה מעיראק עם משפחתה ועלתה לישראל, למדה כאן עד שהיגרה לגרמניה באמצע שנות השמונים.
בעיני זה די מדהים שהספר הזה תורגם רק עכשיו לעברית, 23 שנה לאחר שיצא לאור שכן זו סופרת עם זיקה ברורה לישראל, יהודיה וסיפור שמחובר מאוד להסטוריה של קהילה יהודית מאוד חשובה שהיתה נרדפת על ידי השלטונות.
אבל טוב שתורגם שכן זה ספר מרתק מתחילתו ועד סופו שכתוב היטב.

הרומן הוא למעשה סיפור חייה של לינה, נערה יהודיה צעירה שגדלה בעיראק בשנות השישים והסיפור מתאר את ילדותה והתבגרותה בתקופה של חוסר יציבות בקהילה היהודית בבגדאד וגם בשלטון העיראקי.

למעשה יש לנו שני קווי עלילה, מצד אחד סיפורה של עיראק בתקופת של לפני ואחרי מלחמת ששת הימים וסיפורה של הקהילה היהודית שמשתקפת דרך עיניה של לינה ותקופה שמאופיינת בפחד ורדיפה של יהודים על ידי השלטונות בעיראק.
תקופת הרדיפה הזו באה לידי ביטוי במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים.
הכתיבה בגוף ראשון עוד יותר מקרבת אותנו לדמות של לינה ומחברת אותנו ומונה יחיא עושה כאן עבודה יפה כי אנחנו חווים את התהפוכות השלטוניות, את חוסר היציבות ואת הרדיפה ממש דרך עיניה וזה חזק בעיני.

זה ספר על כמיהה לחופש, על כמיהה לבית, חופש מפחד, והפחד נוכח בסיפור כמו גם האכזריות של שלטונות עיראק כלפי הקהילה היהודית, התליות בכיכר תחריר והאירועים הנוספים המתוארים בספר.

מומלץ לקרוא.

נשות הספר הרוסי / לודמילה אוליצקיה
הוצאת עם עובד
272 עמודים
מרוסית: דן ורשקוב
את הסיפור "חמודי" תרגמו נילי מירסקי ומארק איווניר

נשות הספר הרוסי הוא אחד הספרים הטובים שיצאו השנה בעם עובד, הוא מעניין מאוד כי הוא מביא קול רוסי חשוב, טרי ופמיניסטי, מצד אחד יש כאן קול חשוב ורציני של סופרת רוסית ותיקה ואיכותית ומצד שני יש בסיפורים שבספר הזה הרבה הומור וחן.
לודמילה אוליצקיה אמנם ותיקה בגיל אבל היא התחילה לכתוב בגיל מבוגר (50) וכיום נחשבת לאחת הכותבות החשובות בספרות הרוסית והקול שלה מרענן מאוד.
היא מוזכרת מדי פעם כמועמדת לפרס נובל ובעיני על פי הסיפורים בספר זה שווה להיחשף לעוד ספרים שלה ומקווה שיתורגמו שכן היא משלבת בעיני מן קול עכשוי חשוב אך יש בה גם מאותה רוסיה ותיקה שזוכרת את העבר וחיה בין העולמות של רוסיה העכשוית ורוסיה הותיקה.
היא עצמה כותבת באחרית הדבר שהיא מרגישה כמו סופרת צעירה.

הסיפור הפותח את הספר הזה, סוניצ'קה, נחשב גם לאחד הסיפורים הטובים והחשובים שלה, ומספר בעצם את סיפור חייה של אישה ששמה מעטר את שם הסיפור, אישה שניזונה מקריאה אינסופית, סיימת לימודי ספרנות ועבדה כספרנית, היא התחתנה עם צייר בשם רוברט שהוגלה בהחלטת המשטר אך לאחר מכן הם חזרו לרוסיה.
הסיפור מתאר את חייה ואת העובדה שהיא היתה המפרנסת העיקרית בבית וגם עוקב אחרי חייה של הבת.

מאוד אהבתי את הסיפור "האורלובים- סקולובים סיפור הזוגיות של שני מדענים שחוו משברים והיעדר אב בגיל צעיר ובסופו של דבר מתאר את הנתק שנוצר ביניהם.
למרות שרוב הספר עוסק בנשים ומתמקד בנשים דווקא הסיפור הזה שהפמיניזם של אליצקיה הוא רחב ומעניין ויכול לשים דגש גם על הגבר.
אוליצקיה מביאה לנו כאן קובץ סיפורים מרתק ומעניין וכל סיפור הוא בצבע אחר אבל לכולם יש מכנה משותף ופשוט כיף לצלול לתוכו.
יש כאן סיפור אחד שכבר פורסם בעבר באנתולוגיה שיצאה לפני כמה שנים בעם עובד "חמודי" בתרדום של נילי מירסקי ומארק איוניר ומספר על פרופסור לפילוסופיה שמתאהב בילד בן 12 ומתחתן עם אמו כדי להתקרב לילד.
יופי של ספר ויופי של סיפורים.

יתומי חלב / יעל בלקינד ערן
הוצאת קתרזיס
67 עמודים

בהתחלה, כשהתבוננתי בכריכה ובנוצה היפה שמעטרת אותה הרגשתי איזה דיסוננס בין השירים שיש בהם המון כאב ותחושת דזה וו מסוימת בגלל התקופה הקשה והאפלה שאנחנו פוגשים בחיים עצמם ובאופן מפתיע אנחנו נתקלים בכאב הזה גם בשירים של יעל בלקינד ערן שמדברת על ההתמודדות האנושית בשיריה ויש בו המון כאב.
אבל ככל שהתעמקתי בשירים מצאתי את המשותף שכן כמו שנוצה עצמה מעבירה לנו תחושות של משהו שעוטף אותך ברוך כך גם השירים בספר אנחנו מרגישים את הכאב ומרגישים את המסר הלירי העמוק אך הוא לא דוקר אותנו, הוא נותן לנו תחושה של תקווה,
יש בשיריה של יעל בלקינד ערן המון כאב שמחבר אותנו לאובדן ולכאב והמטאפורות בשיר כה חזקות ויש בהן כל כך הרבה מהמושגים שאנחנו שומעים בחודשים האחרונים וזה זורק אותך למלחמה ולתחושה הזו שכולנו נמצאים במן מערבולת מאוד אפלה של כאב ומוות ואולי מן אנושיות שאנחנו מחפשים אותה מחדש, ועם זאת כמה רוך יש בשירים שמלטפים אותך ולא נותנים לך להפצע מהדימויים הכואבים, כאילו אומרים לך שכן, החיים כואבים ויש רגעים בהם אתה הולך לאיבוד באפלה אבל יש אור ויש טוב ואת כל זה זיהיתי בשירים בטקסט וגם בסאב טקסט במה שלא תמיד כתוב אבל נוכח.

ספר שירים מיוחד מאוד שמצליח לספר לנו סיפור אנושי רחב ועוצמתי.

שָׁנִים רַבּוֹת הֵם חוֹפְרִים עִם כַּפִּית
כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הַלְּכוּדִים.
הֵם לֹא שָׂמִים לֵב שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים כֵּן,
רִגְבֵי הֶעָפָר מַמְשִׁיכִים לְהֵעָרֵם.
הֵם לֹא שָׂמִים לֵב שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים כֵּן,
יֵשׁ מִי שֶׁמְּהַדֵּק אֶת הָאֲדָמָה שׁוּב וָשׁוּב בְּנַעֲלַיִם יְקָרוֹת.
הֵם לֹא שָׂמִים לֵב –
מַגָּפֵיהֶם מִתְכַּסִּים בְּבֹץ וְהֵם מִתְחַפְּרִים.

אַחֲרֵי שָׁנִים, לָרִאשׁוֹנָה יָרִימוּ רָאשֵׁיהֶם.
הָעוֹר הָרַךְ שֶׁבְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם
הָפַךְ עָבֶה.
הִנֵּה שָׁמַיִם – דְּחוּסִים, מְפֻיָּחִים, אֲחוּזֵי אָמוֹק.

לְמִי הֵם שַׁיָּכִים.

הִיא קוֹרֵאת לִי בְּבֶכִי מִן הָעֲרִיסָה.
כַּמָּה זְמַן יָשַׁנְתִּי?

הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי אָמְרָה,
מִישֶׁהוּ נָגַע בִּי,
וְשָׁאֲלָה,
גַּם בָּךְ?
לָמָּה לֹא סִפַּרְתְּ?
כַּמָּה זְמַן יָשַׁנְתִּי?

מִישֶׁהוּ חָרַט
חֲרִיצִים בְּבִתִּי.

אבא טנק / דוד סוסנובסקי
הוצאת גם וגם
27 עמודים
איורים: דוד סוסנובסקי

להמחיש לילדים מה עובר אב שסובל מפוסט טראומה עקב חוויות מהצבא זה קשה מאוד, קשה להמחיש את זה וקשה להסביר את זה ואולי בגלל זה מדובר בספר ילדים חשוב במיוחד שכן כתב ואייר אותו אדם שחווה את הפוסט טראומה והתוצאה היא ספר רגיש, יפה, מלא דמיון, חמלה ויצירתיות.

איך מתווכים לילד את המקום של האבא, את ההתנהגויות המוזרות שלו בעיניו של ילד? באמצעות הרבה דמיון, באמצעות הציור ובאמצעות האנשת החפץ והפיכתו להרבה דברים נפלאים, מרתקים ושונים שלוחים את הילד למסע בדמיון.

דרך ההסברים של האבא והציורים של הטנקים הילד חולם על הטנק אבל גם על אבא שלו שבעצם הופך לטנק והטנק אבא הזה מבלה עם הילד ועושה איתו פעילויות ומשחקים,.

האנשת חפצים עוזרת לילדים לפעמים להבין דברים והספר הזה שלהערכתי לווה בתהליך טיפולי עמוק בשיתוף עם אנשי מקצוע נוגע בנושא חשוב שחושף כאב גדול.

בסוף הספר ישנו אחרית דבר של מומחה לטיפול בטראומות שמדבר קצת על פוסט טראומה ועל הדרכים להסביר ולהנגיש נושא כה רגיש לילדים.

מרגש, נוגע ללב והאיורים נפלאים.
מומלץ.

סחיבת פצוע / מיכל בראון
כנרת, זמורה
238 עמודים

ספר הביכורים של מיכל בראון הוא ספר מאוד ישראלי, יש בו במיוחד בימים אלו מן תחושה של הזדהות מאוד עמוקה עם המצב בו החברה הישראלית נמצאת כיום של תמיכה, חברות והדדיות אבל יש לה גם מחיר מסוים, גם לחברות וגם להדדיות.
במקרה שלנו מדובר במשולש מאוד מיוחד בין נאווה שנשואה לנטע ולחברם דמיטרי המכונה דובה.
נטע הוא שף ישראלי תל אביבי שמצוי במאבקי השרדות במקצוע התובעני שלו וסוחב עבר מורכב, הוא רחוק מלהיות בן הזוג המושלם לנאווה, עורכת דין שלא מרוצה מחייה וכרגע מקדישה אותם לטיפול בבנם המשותף יהלי. נאוה מרגישה שחלומותיה ושאיפותיה נדחקים לאחור ונוצר איזה קרע ופער גם באמון וגם בזוגיות של נאווה ונטע.
בתווך נמצא דמיטרי, איש הייטק מצליח מאוד ועשיר מאוד שהיה עם נטע בשירות הצבאי וחב לנטע לא מעט. דמיטרי חי על זמן שאול, הוא גם מרגיש כך וגם הרופאים רמזו לו זאת מבחינה בריאותית עקב חשיפה לקרינה של צ'רנוביל.
דמיטרי מפתח קשר קרוב וחברי עם נאווה ועוזר מאוד בטיפול ובעזרה עם יהלי הקטן ונראה שיש כאן מערכת יחסים משולשת עם תמיכה ועזרה כל אחד עם אחר והספר עוקב אחרי השלישיה הזו ומערכת היחסים המורכבת הזו שיש בה גם מורכבות מהעבר הצבאי, מהעבר בילדות ומההווה המורכב לא פחות של אנשים שכל אחד סוחב איתו איזו טראומה,ף איזה כאב או חשש בין עם חשש כלכלי או חשש בריאותי או תחושה של סיום ממשהו שהיה מוכר, אהוב וטוב וכרגע משבר רודף משבר.
נראה שהכל מוכר לנו, זוגיות מתפוררת, פוסט טראומה צבאית, חשש כלכלי.
מיכל בראון רקחה לנו ספר מעניין מאוד ורלוונטי מאוד שיש בה גם מן הכאב אבל גם מן ערך החברות המוביל ומלווה אותנו.
ספר טוב ומעניין וכדאי מאוד לקרוא אותו.

הדרך מוואדי סאליב / פאני כהן הירשנברגר
הוצאת שוקן
220 עמודים

כילד ביליתי הרבה בחיפה של שנות השבעים והשמונים שם השורשים של אבא שלי שגדל בשכונה מעורבת בחליסה, בן לעולים חדשים מאוסטריה בשכונה בה יש ערבים, ויהודים עולים חדשים מאירופה ומהמזרח, הרבה מהחוויות האלו כתובים בספר שכתבה דודתי ומסיפורים ששמעתי מאבא שלי וממשפחתו וחיפה של התקופה ההיא מוכרת לי.
על החיים בוואדי סאליב פחות שמעתי והיה לי נחמד להכיר דרך הספר המיוחד הזה את סיפורה של השכונה והמורכבות שבה דרך עיניה של אסתר בת העשר, בת לעולים ממרוקו וסיפורה של השכונה וההתבגרות שלה דרך עיניה ומילותיה.
התקופה היא שנות החמישים ולאסתר יש אחות הגדולה ממנה שסובלת ממחלה קשה ורוב תשומת הלב של האם הולכת אליה.
אסתר מתארת את הקשיים שלה בבית הספר, במורכבות שיש בבית ובתחושה שהיא אינה נאהבת מספיק.
הספר מתאר היטב את המורכבות בתקופה ההיא, נסיון ההשתלבות של אסתר בחיים והדרך שלה למצוא את נקודות החוזק שלה וכמו כן הספר מתאר את תערי התרבויות בין העדות השונות והקושי הרב.
זו תקופה מרתקת שחיפה, תקופה של שינויים חברתיים, מחאות חברתיות והתפתחות מהירה של העיר ושל המדינה.
התקופה ההיא בוואדי סאליב מאופיינת באותן מחאות כנגד אפליה חברתית ועדתית וכנגד שלטון מפאי הנחשב כאשכנזי ומפלה.

אסתר מוצאת את כשרונה המוזיקלי ורוצה מאוד להתפתח איתו בעידוד המורה למוזיקה וכאן גם יש התנגשות בין רצונה של אסתר לצרכים של הבית ולמקום בו היא גדלה, לתרבות ולמסורת.

זהו ספר התבגרות מרתק שכתוב היטב ובצניעות רבה.
בסך הכל מדובר בספר נהדר שכיף לצלול לתוכו ויש בו המון רגש ואהבה.
ובהחלט כדאי לקרוא אותו.

ארכיאולוגים במקרה / שרה אלבי
הוצאת מטר
208 עמודים
מאנגלית: אסנת הדר
איורים: נתן האקט

הספר מיועד לפני נוער, אפילו השפה שלו מדויקת לצעירים ובפורמט יחד עם האיורים והתיאורים מתאימים לקהל צעיר אבל אני חושב שהספר הזה מיועד לכל אדם שרוצה להבין קצת איך עובדת ארכיאולוגיה, איך מגלים תגליות ואיך מתוארכים חפצים עתיקים ובכלל העולם הזה של ארכיאולוגיה כל כך עשיר ומגוון שהספר הנהדר הזה נותן לנו הצצה אמיתית לכמה מהתגליות המשמעותיות ביותר בהסטוריה.

מה שמיוחד בספר הזה וזו גם הנקודה העיקרית שלו זה שהרבה מאוד מהתגליות הגדולות והחשיפות הגדולות התגלו במקרה ולא על ידי אנשי מקצוע אלא על ידי אנשים סקרנים וחדורי מטרה כמו פיליפה לנגלי שחקרה בעצמה את ריצ'ראד השלישי ומצאה את הקבר שלו בלסטר או כמו צעירים סקרנים וחובבי מערות שגילו בדרום אפריקה מערה עמוקה ומסתורית בה היו עצמות של מין אדם קדמון שטרם הכרנו.
או כמו החקלאים באיטליה שנתקלו בעתיקות שלאחר מכן התבררו כשרידי העיר פומפי.

הספר הנהדר הזה מלא בממצאים מרגשים ומסעירים שלוקחים אותנו לכל מני תגליות מרגשות ומסעירות שגרמו לנו לראות את האנושות אחרת, לחשוף הסטוריה מרתקת ולהבין טוב יותר את האנושות.

הסיפורים נהדרים, כתובים יפה, מלאים בעובדות וסיפורים על מושא התגלית.
קשה שלא להתלהב גם מאיך שהסיפורים מונגשים וגם מלגלות איך בעצם דברים התגלו ונחשפו.

ארכיאולוגים במקרה הוא ספר נהדר שכיף להסחף אליו וכיף להנות ממידע חדש ומרתק ולדעת קצת יותר על מדע הארכיאולוגיה שהוא מרתק במיוחד.
מומלץ מאוד.

קריאתו של קת'ולהו, הצל מעל אינסמאות' / הווארד פיליפס לאבקראפט
הוצאת פרדס
174 עמודים
תרגום: עודד וולקשטיין

שתי הנובלות הנהדרות האלו של לאבקראפט זורקים אותנו לבסיס היקום המרתק שהוא בנה והמיתוס של קת'ולהו ובכלל קריאה בספרות של לאבקראפט יש בה משהו מתחילתו של ז'אנר ספרות האימה והפנטסיה.

אבל הספרים של לאבקראפט לא מפחידים כיום אלא בעיקר מעוררים בנו תחושת צמרמורת כי משהו כל הזמן עומד לקרות, משהו אפל נמצא שם, נוכח ולא נוכח ודווקא מהמקום הזה של האי וודאות ממה שעומד לקרות או ממה שמטיל אימה על הדמויות בספר הוא זה שמעורר בקוראים את אותה תחושת צמרמורת.

בספר הזה מקובצים 2 נובלות, הראשון "קריאתו של קת'ולהו הוא קצר יותר ועם זאת הוא הבסיס ליצירתו של לאבקראפט ולמיתוס של קת'ולהו.
הוא מסופר בגוף ראשון ועוקב אחרי כל מני תגליות והתרחשויות מסתוריות שתחילתן במציאת תבליט שנמצא בין מסמכיו של פרופסור, מומחה לשפות שמיות.
משם זה ממשיך ומתפתח לכמו ספר מתח בלשי של ממצא ועוד ממצא שמתחיל לקבל בשר ועובי ולייצר לנו מציאות של כת מסתורית שסוגדת לישות מוזרה.

הסיפור השני בקובץ, הצל מעל אינסמאות', מתאר אירועים מוזרים שהתרחשו בעיר הנמל אינסמאות' ועל כת מוזרה שמשליטה פולחן ועוד אירועים מוזרים ומשונים מה שגורם לסטודנט שהוא גם המספר להגיע לעיר הנמל ולבלות בה לילה אחד.
הספר הזה גם הוא יש בו הרבה מהאניגמה שמייצר לאבקראפט ומתחושת חוסר הנוחות של דברים אפלים שמתרחשים כל הזמן והוא מעביר את התחושה הזו בצורה נהדרת.

זו הצצה לעולמו של המחבר ובכלל לתחילת ספרות הפנטזיה והאימה בספרות המאה העשרים.