כל קשר בין הדמויות / אודי שרבני
הוצאת פרדס
227 עמודים

רומן מרתק ושונה בסגנונו שההתמקדות שלו היא בזוגיות מתפוררת אבל הוא הרבה יותר עמוק מזה ומורכב מזה ולפעמים היתה לי תחושה שאני צריך לקרוא קטעים מסוימים בקריאה חוזרת כדי להבין יותר טוב.
זהו ספר שדורש קריאה איטית ונסיון להבין את הראש והסגנון המיוחד של אודי שרבני שמאתגר אותנו.

לספר הזה יש 3 חלקים עיקריים.
החלק הראשון מתאר מפגש וזוגיות בין סופר ישראלי למתרגמת צרפתיה, סיפור שכתוב בקטעים קצרים ולא אחיד בסגנונו ומתחיל באהבה גדולה על רקע הקורונה ומחלת אביו של הסופר הישראלי אך לאט לאט עם התקדמות החלק הזה אנחנו עדים למשבר ביחסים, לבעיות תקשורת עמוקות שמשפיעות על טיב בקשר והפיכתו לרעיל יותר ויותר.

החלק השני הוא ראיון עם הסופר שמתחבר לדרמה שהמתרחשת עם צאת ספרו החדש ולעומת החלק הראשון שני החלקים האחרים קצרים יותר אך משלימים לנו את הפערים בהבנה של החלק הראשון ויוצרים פאזל שלם יותר ועדיין אניגמטי.

החלק השלישי הוא מונולוג של המתרגמת הצרפתיה שמדברת על הדרמה שמתוארת הראיון עם הישראלי ועל הקושי שלה להתחבר לשפה העברית ולמורכבות שלה עם השפה.

אם למעשה הספר מתחיל בבעיות תקשורת שמעיבות על הזוגיות הרי שהקשר המחבר בין זה הוא השפה, המילים וההשפעה שלהם עלינו.

ספר מרתק, מורכב לקריאה ודורש ריכוז והשקעה אבל בעיני שווה את זה שכן הוא שונה בנוף ולטובה בעיני.

ארגייל / אלי קונווי
ספרי עליית הגג
413 עמודים
מאנגלית: שמעון בוזגלו

נראה שארגייל הוא מסוג הספרים שמיועדים לסרט קולנוע וכתובים כמעט כמו סרט מתח טיפוסי.
האמת היא שזה בדיוק מה שקרה רק חבל שהסרט לא בדיוק תואם לספר ולוקח אותו לכיוונים אחרים והוא פחות טוב.

גם הספר הוא לא יצירת מופת של ספרות מתח אבל הוא כן עונה להגדרה של ספר מתח אפקטיבי ומהנה מאוד וזה בדיוק מה שספר מתח/ אקשן מסוגו צריך לתת לקורא.
כמה שעות של אסקפיזם מהנה וכיפי אבל באותה המידה קלישאתי מאוד.

הדמות הרעה בסיפור הזה הוא וסילי פטרוב, איל הון רוסי שמתמודד לנשיאות ומבטיח להחזיר את רוסיה לגדולתה ובמוקד ההבטחות שלו נמצא חפץ יקר ערך, הפלא השמיני שנעלם לפני הרבה שנים ופטרוב מבטיח להחזיר אותו.

על מנת לעצור אותו מארגנת ראש אגף המבצעים בסי אי איי, פרנסס קופי צוות שבראשו עומד ארגייל, דמות אניגמטית עם עבר מרתק שלקח פסק זמן מהחיים ונמצא בתאילנד וגויס לפרויקט הזה, עובר אימונים ומוכן למשימה.

לומר לכם שעפתי על הספר? לא עפתי עליו והרעש סביבו יותר גדול ממה שהוא ובעיקר סביב דמותה של אלי קונווי.
השמועות מדברות על כך שהסופרת היא בכלל טיילור סוויפט (כן,כן) אבל השמועות האלו אין להם בסיס וזה קוריוז נחמד וזהו.

מי כן יאהב את הספר? מכורים לספרות מתח יהנו ממנו מאוד.
נראה שהכריכה של הספר נשמרה באותו העיצוב בכל הגרסאות והתרגומים שלו בעולם ואין ספר שנעשתה כאן עבודת שיווק מטורפת, שיווק ומיתוג של רעיון ואיזה גיבור ג'יימס בונדי שלא נראה לי יעבוד מאוד.

כספר מתח לשם האקשן והכיף הוא בסך הכל בסדר אבל לא אחיד ברמתו לכל אורכו ועדיין מהנה למדי.
מיועד בעיקר לחובבי הז'אנר.

מרלין האדומה / דניאלה ג'וליה טראוב
כריכה סוכנות לסופרים
174 עמודים

לא נכתבות כאן הרבה דיסטופיות מקוריות, אולי כי אנחנו חיים במן דיסטופיה משלנו במציאות כבר שנים רבות, ועם זאת ה7.10 נתן לנו סטירה מצלצלת בכל מה שקשור למציאות האכזרית בה אנחנו חיים ולאיום הקיומי שלא נותן לנו מנוח ומחדד לנו שוב ושוב עד כמה המציאות שלנו כאן היא שברירית.

אחד הדברים המפחידים בקריאת דיסטופיה זה האם היא יכולה לקרוא מציאות עתידית ומרלין האדומה סיים את תהליך הפקתו קצת לפני ה7.10 ובתודות שלו מקדישה הסופרת את הספר לנופלים ולחטופים של ה7.10.
אבל הקריאה בו מחדד עוד יותר שדיסטופיות לא חייבות להיות מאוד מאוד רחוקות מהמציאות והספר הזה שמתאר פלישה במנהרות לישראל מצפון ומדרום וכיבוש ישראל שלא היתה מוכנה וערוכה לתקיפה כזו ובסופו של דבר חלקים נכבדים ממנה נכבשים על ידי איראן, הקריאה בזה היא מצמררת וגורמת לנו שוב להבן שאנחנו חיים במציאות מאוד מורכבת ומפחידה.
כולי תקווה שהמחברת שתחילת הרעיון לכתיבת הספר היה הרבה לפני ה7.10 לא חזתה חלילה את העתיד.

עכשיו לעלילת הספר, לאחר כיבוש חלק נכבד מישראל על ידי איראן ישנם עוד כמה איזורים בהם יש שליטה ישראלית ובה פועלת מחתרת יהודית.
מי שמוביל את המחתרת הוא בועז, איש מוסד לשעבר שדואג במקביל לאהובתו, מרלין.
מרלין היא מרגלת אמריקאית יהודיה שנשלחת על מנת להסתנן לשורות הצבא והארגונים שנמצאים בישראל ושולטים בה הלכה למעשה.
הספר מתואר בגוף ראשון הן על ידי מרלין והן על ידי בועז והפרקים נעים כך בין זכרונותיו ותאוריו של בועז את הנעשה במחתרת לבין מרלין.

הכתיבה בספר היא סוחפת ומעניינת והספר מהנה לקריאה, מהנה ומטריד בו זמנית.
קשה להתנתק מהמציאות בה אנחנו נוכחים תוך כדי הקריאה בספר ומהמחשבה מה היה קורה חלילה אם במקביל לעזה היתה מתפתחת פלישה גם מהצפון.

בעיני ספר מרתק ואף חשוב שנכנס לרשימת הדיסטופיות המקומיות המועטות שנכתבו כאן והוא בהחלט ספר שכדאי לקרוא.

שיהיה עם מה לברוח / נעמה הכט
הוצאת קתרזיס
68 עמודים

אני מאוד אוהב את נעמה הכט, אהבתי אותה בספר השירים הראשון שלה, אהבתי אותה ברומן הביכורים שלה "מאדי" ואני אוהב אותה גם עכשיו, היא יודעת לכתוב אבל יותר מזה שהיא יודעת לכתוב נעמה הכט יודעת להכניס את הקורא לנבכי נשמתה ורגשותיה כמשוררת וגם לחדור לנפש שלנו הקוראים בטקסטים רגישים מאוד.
הכריכה מלאה חלונות, חלונות של בית, חלונות של בית ספר, חלונות מוגפים, חלונות פתוחים ולחלונות יש הרבה מסרים. חלונות הם כלי הצצה, מהחוצה פנימה, מהגוף אל הנפש, מהקליפה החיצונית אל הקליפה הפנימית, אנחנו מציצים.
לפעמים החלונות מוגפים, לפעמים הם פתוחים ואז רואים יותר אבל זו תמיד הצצה, בין אם מאפשרים לנו או בין אם המציצנות אסורה חלונות מזמינים אותנו לראות מה קורה בפנים.
ואם אני מתבונן מהכריכה שהיא החלון ופותח אותו אני יכול להציץ מה קורה בפנים שהם הדפים של הספר ושם נעמה הכט מכניסה אותנו לעולמה, עולמה כאישה, עולמה כילדה, עולמה כישראלית שמתבוננת על החברה ועלינו וכל זה בא לידי ביטוי בשירה רגישה מאוד.

לספר יש 3 חלקים שבכל חלק המילה גוף יש לה משמעות.
"גוף", "הגוף של הנפש", "הגוף של העולם" אנחנו מתחילים מהגוף ומתרחבים אל הפנים ואז אל החוץ, הגוף הוא הקשר שלנו גם למיקרוקוסמוס וגם לקוסמוס והכל מתחבר למרכז שמקשר בין הפנים לחוץ וזה הגוף.

והשירה הזו של הכט, האינטימית, הרגישה, שיש בה את המקום שמדבר עליה כאישה בעולם, כילדה מורכבת עם רגשות, כאבים, עצב וחמלה, בנפש שזו המשפחה, הסבתא, הגעגועים.
נעמה הכט לוקחת אותנו למסע פנימי וחיצוני מרגש ועשיר.
ספר שירה נוגע ויפייפה.

"אני כועסת על כל השירים שלא כתבתי,
על אלה שכבר לא אכתוב,
על אלה שהתאהבתי בהם רק אחרי שכבר נכתבו
בידי אחרים. לפני שהספקתי
לקטוף מילה אחר מילה מהגינה
של העברית ולשזור מהן
את הזר
שיכניס אויר לראותי הנבולות."

נפלאות האבולוציה / אנה קלייבורן
הוצאת שוקן
80 עמודים
מאנגלית: עמנואל לוטם
איורים: וסלי רובינס

קראתי ואני קורא הרבה מאוד ספרים על האבולוציה, חלקם ברורים יותר, חלקם מורכבים יותר אבל כולם נתנו לי עוד מידע על תהליך היווצרות החיים בכדור הארץ, התפתחות ושינויי המינים, הבנת מושגים כמו מהי ברירה טבעית, מהי אבולוציה מתכנסת ועוד ועוד.
לילדים הונגשו כמה וכמה ספרים, חלקם יצאו בהוצאת שוקן שמפרסמת את הספר הזה אבל בעיני הספר הזה שאני כותב עליו כרגע הוא הספר המעניין ביותר ושמסביר את האבולוציה בצורה הטובה ביותר לילדים.
אומר אפילו יותר מזה, הוא יכול להיות לעזר גם למבוגרים שרוצים טעימה מידע בסיסי בנושא האבולוציה ולא מתחשק להם לקרוא ספר עיוני/ מדעי מורכב מדי.

באמצעות איורים נפלאים והסברים מאוד פשוטים וברורים הספר הזה לוקח אותנו צעד צעד בעולם ההבנה של האבולוציה, מורכבות החיים עם לפני כדור הארץ, רבגוניות החיים והכל בפסקאות קצרות, איורים צבעוניים ותמצות מדויק שמסביר בצורה יפה ומרתקת את האבולוציה ואת המורכבות שלה.

בחלק הראשון הוא מדבר על סוגי אבולוציה, איך ולמה מינים נכחדו, מהם גנים וגם מספר בקצרה על צ'ארלס דארווין וגם על אלפרד ראס לוואלאס שחקר את נושא האבולוציה במקביל לדארווין.

החלק השני של הספר מתאר את המעבר בין העידנים ואיך מזהים באמצעות מאובנים איזו חיה שייכת לאיזה עידן מראשית החיים, דרך הדינוזאורים, עליית היונקים והאדם כולל הסבר על האבולוציה של האדם.

החלק הבא מתאר איך תעונות משותפות מחברות בין יצורים שונים ומשייכים אותם למשפחות ואיך המדענים ממיינים את היצורים לקבוצות שונות.

הספר מסביר בצורה יפה ומתומצתת כמה מהשאלות הגדולות באבולוציה כמו התפתחות העין, התפתחות הכנפיים, ועוד.

בסוף הספר ישנו מילון מונחים מרתק שמתמצת למשפט את המונחים המורכבים שמוזכרים בספר.

בעיני ספר נהדר לגילאים שונים שמתאר ומסביר יופי את האבולוציה ואת המורכבות שלה וכמו גם את העושר הרב בעולמנו.

תענוג של ספר.

האישה המוזרה והעיר הגדולה / ויוויאן גורניק
הוצאת פן
152 עמודים
מאנגלית: רחל פן

היקשרויות עזות, ספרה הקודם של גורניק שתורגם לעברית הותיר אחריו רושם עז של יכולת כתיבת ממוארים, הוא בעיני בית ספר לכתיבת ממוארים ונראה שגורניק מתמחה בז'אנר הזה.
הפעם גורניק לוקחת אותנו לטיול בניו יורק ולזכרונות ולהווה ולעבר ובעצם במן מסע ברחבי העיר אל קשרים שהיו לה, חוויות רגשיות, חוויות מיניות, מפגשים אקראיים עם אנשים ברחבי העיר והתחושה היא שאנחנו בממואר שהוא מסע אל מסע אל זכרונות ומסע ברחבי העיר ניו יורק.
באותה המידה אנחנו זוכים להכיר ולהבין כמה גורניק אוהבת את ניו יורק ואת התחושות ואת החיבור שלה לעיר אנחנו מרגישי כמעט בכל פסקה ופסקה בספר הקטן הזה.

זה גם ממואר התבגרות של בחורה צעירה שלומדת להכיר את עצמה דרך התקשורת שלה עם האנשים בעיר ולא רק דרך הקשרים הרומנטיים שהיא חוותה.
אנחנו למדים ממנה את הרחבת המוג "קשר", "תקשורת" ומנקודת המבט שלה כאישה בת 80 שמשוטטת ברחבי העיר עם החבר ההומו לאונרד ונזכרת ונפתחת ומשתפת ובשפה מרתקת ובכתיבה הגותית עמוקה ומעניינת עם.
הספר לא עוסק רק בקשרים אלא גם במה שקורה בין הקשרים, בבדידות שהעיר הזו מייצרת דווקא כשאתה מוקף בכל כך הרבה אנשים שונים ודווקא דרך הבדידות היא מוצאת דרכים חדשות לתקשר ולהכיר והספר הזה.
הספר הזה עושה חשק לבקר בניו יורק ולחקור אותה ואת האנשים בה כמו גורניק.
אולי אפילו לסייר במקומות בהם היא מספרת בספר.
יופי של ממואר, מומלץ.

אלופת המטילות / ציפור פרומקין
הוצאת צילי
מאיירת: לירון כהן

כל ספר של ציפור פרומקין הוא חגיגה, חגיגה של צבע, של רעיון וחשיבה מקורית אחרת שמעוררת מחשבה ודמיון אצל כל הקורא בספריה.

מעבר לעליה המקסימה שעוד נגיע אליה תנו לי להתייחס לאיורים של לירון כהן.
הם פשוט נפלאים, פרועים, חופשיים, מצחיקים וכל כך שונים מרוב ספרי הילדים שאני נתקל בהם וכך גם הטיפוגרפיה ועיצוב הספר שפשוט מעורר בך חשק לצלול לתוכו ולהתענג על כך עמוד ועמוד ואיור יש לו חלק כה חשוב בספרים כאלו וכשהאיורים מוצלחים הספר עולה רמה.

אז הגיבורה בסיפור הזה זו התרנגולת מרמלד שמטילה ביצים וכולם יודעים שהיא אלופה, היא מבינה שאם לא תטיל ביצים מקומה יהיה במחבת ולכן היא הפכה להיות אלופת ה מטילות.
אבל לא הודו לה או פרגנו לה והיא המשיכה להטיל ביצים עד שיום אחד היא החליטה להטיל ספק שזה כבר מיוחד ומקסים.

ומרמלד שלנו נעלמה ופתאום כולם חיפשו אותה, דאגו לה והתעניינו בה עד שגילו שמרמלד שלנו הפכה לאלופת העולם בהטלת כידון ומרמלד ניצלה את כישוריה החדשים לא כדי לחזור ללול אלא כדי להטיל כידון הישר אל המנעול ולשחרר את חברותיה.

הסיפור המקסים הזה מעורר לא מעט שאלות אצל ילדים ומחשבות על חופש ויכולת בחירה ולא אל גורל נתון מראש.
בעיני זה פשוט ספר ילדים מיוחד במינו, שונה ומקורי.

כדאי מאוד.

אנחנו לא בקונצנזוס / אביהו רונן
הוצאת דביר
416 עמודים

לפני הרבה שנים אני ומי שהיתה זוגתי שקלנו להתקבל לקיבוץ כרם שלום, רצינו לגור בקיבוץ ולהיות חלק מקהילה. ואני אחרי שנים שבהם גדלתי בקיבוץ עמיר שבצפון והתגעגעתי לחיי הקהילה הקיבוצית ראיתי בזה הזדמנות.
אנחנו ויתרנו לבסוף על הרעיון הזה מסיבות שונות אבל כרם שלום נשאר בתודעה שלי.
ב7.10 כרם שלום נפגע כמו רוב היישובים בעוטף אבל למזלנו ולמזל תושבי הקיבוץ כיתת הכוננות ניהלה קרב הירואי והקיבוץ ניצל.
הספר הזה לא מדבר על ה7.10 הוא מדבר על הקיבוץ, על ההסטוריה שלו ועל הסיפור של האנשים שבנו אותו ועל התהפוכות שהוא עבר וזהו פרויקט נפלא של אביהו רונן.

"אנחנו לא בקונצנזוס הוא ספר עשיר מאוד שדורש השקעה בקריאתו וסבלנות ולמי שמתעניין בסיפור המרתק שהקיבוץ הזה עבר עם השנים הוא בהחלט יהנה ממנו.
מהגרעינים שהקימו אותו בסוף שנות החמישים דרך המורכבות של ההתגוררות באיזור הזה והימים הטובים אל מול הימים הקשים של המלחמות שלהם יש חלק חשוב בספר.

רונן מקפיד לכתוב ולתאר את הדיאלוגים והמחלוקות של חברי הקיבוץ והקשיים השונים.

הכתיבה של רונן מרתקת והיציאה שלו לאחר ה7.10 מעוררת מחשבה האם הספר עוד נכתב והאם יש עוד פרקים להוסיף בו שכן מה7.10 הקיבוצים בעוטף לא יהיו כפי שהיו בעבר. סביר להניח שכרגע תושבי הקיבוץ מפונים ומי יודע מתי יחזרו ואיך הקיבוץ ישתנה בעקבות כך.
מרתק ביותר.

נתראה באוגוסט / גבריאל גרסיה מרקס
הוצאת עם עובד
107 עמודים
מספרדית: משה רון

הספרון הקטן הזה, נובלה צנועה ושקטה שיש בשקט הזה המון המון סער פנימי פורסמה לאחר מותו של מרקס, יצירה קטנה ואחרונה שיש בה לא מעט מהנושאים בהם עסק מרקס לאורך ספריו, אותו חיפוש אחר אהבה, אותה התמודדות עם בדידות ומורכבות משפחתית וסודות, סודות שצפים לאט לאט וסופם לחשוף משהו כואב, משהו נסתר, איזו בגידה או איזה כאב פנימי ונסיון לחפות עליו בתשוקה אחרת.

כמה יפה הכריכה של הספר הזה בעיצוב יהודה דרי, אותו גוון צהבהב מלנכולי וברקע דמות אישה מוסתרת על ידי פרחים כאילו רואים אותה אבל היא מסתתרת תחת יופי שיש בו עצב וזה בדיוק מה שיש בספר הזה. יופי עצוב וכואב.

זה לא הספר הכי טוב של מרקס וגם לא בעשיריה הפותחת אבל מדובר בספר שמשדר את מחשבותיו של מרקס והרעיונות הספרותיים שלו וזה מציג אותם בצורה יפה בדמות נובלה שקטה ורגועה על מים סוערים.

אז מה מסופר בנובלה הזו.
בכל חודש אוגוסט אישה בשנות הארבעים לחייה בשם מגדלנה באץ' עולה על מעבורת ומפליגה לאי קטן ללא שם, שם קבורה אמא שלה, שם בחרה להיקבר.
שם באי מגדלנה מתייחדת עם קבר אימה אבל לא רק איתו היא מתייחדת, גם גברים שונים שהיא פוגשת שם מדי שנה מבקרים במיטתה והיא זוכה לרגעים של תשוקה.
אבל לא רע לה למגדלנה, היא נשואה באושר ויש להם ילדים וטוב לה ועדיין באותו אי כל שנה באוגוסט היא שם באי מתייחדת עם אימה וחווה את מה שחווה.
הרבה על חייה מעבר לכך איננו יודעים, מעט על האבא ועל הילדים אבל העיקר זה מה קורה ואיך משפיעים הביקורים האלו על חייה של אותה אישה וזה משפיע ולאט לאט אנחנו נחפשים לתהליכים הפנימיים והחיצוניים של אותם ביקורים.
לפעמים דווקא במקום בו אנחנו מוקפים באנשים אוהבים שם אנחנו חווים את הבדידות ודווקא במקום בו אנחנו נוסעים כדי להתבודד שם אנחנו חווים חיים.

נתראה באוגוסט זה ספר קטן שבהחלט אפשר להתמסר אליו ולקרוא בנסיעת רכבת אחת ולקחת את המסר שלו איתנו ולהרהר בו ובהחלט לחוות מרקס כפי שמרקס ידע לכתוב, ריאליזם מעורר מחשבה ומעניין.

מלכי שנגחאי / ג'ונתן קאופמן
הוצאת מטר
316 עמודים
מאנגלית: צילה אלעזר

הידע שלי על משפחות כדורי וששון היו קלושים מאוד.
מלבד אזכור שמם פה ושם לא שמעתי כמעט עליהם ולא קראתי עליהם ונראה לי שהרבה מאוד מהישראלים לא מכירים את המשפחות החשובות האלו שעבדו ושלטו בהרבה מאוד מהסחר במזרח הרחוק ובעיקר בהודו ובסין ולהערכתי מי שלא מכיר את משפחות ששון וכדורי כמוני זו קריאה מרתקת למדי וידע חדש ומעניין.

ג'ונתן קאופמן מדבר על היריבות בין המשפחות, אני לא ראיתי את זה כך מקריאת הספר, בעיני לא היתה יריבות אלא שושלות מקבילות שלא תץמיד התחרו זו בזו.

הספר מתאר את סיפורם של המשפחות העשירות האלו מההגירה מבגדד עקב התנכלויות ואנטישמיות ומעבר למזרח שם הם ביססו אימפריה מטורפת, חלשו על עסקים והיו מעורבים בפוליטיקה הסינית, גרפו רווחים ממלחמות האופיום, מלונאות, נדל"ן ועוד ועוד.

מדובר בספר שנעשתה בו עבודת תחקיר מעמיקה ומפורטת, אולי אפילו מפורטת מדי שכן יש בו לא מעט חלקים לא מעניינים או מתישים לקריאה, קאופמן נכנס לפרטים ולא תמיד מביא אובייקטיביות בתיאורים שלו.
במקביל לסיפורם של ההשונים והכדורים אנחנו חווים את התפתחותה של העיר שנגחאי ואיך ששנגחאי נראית היום יש למשפחות היהודיות חלק נכבד בכך.

הספר גם לא מתעלם מההשפעה או אי ההשפעה של המשפחות האלו לרעיון הציוני ולתרומה לארץ ישראל.
אפשר לומר שהכדורים הראו יותר מעורבות אבל שני המשפחות תרמו להבאת פליטים יהודים שברחו מגרמניה ואוסטריה לשנגחאי בזמן מלחמת העולם השניה.

ספר מרתק והסטורי שהיה לי מאוד מעניין וחשף אותי לעשייה הרבה של המשפחות האלו, להסטוריה המשפחתית, לדמויות הפועלות, לנשים ולגברים והוא בהחלט מרתק למרות שהוא קצת מתיש פה ושם אם מתבוננים בראיה כוללת מדובר בספר חשוב מאוד.