בחורף נביא רקפות / גל רגב
הוצאת שתים
168 עמודים
נושא היתמות מוכר לי, מוכר לי היטב, בגיל צעיר מאוד התייתמתי מאמא והשתניתי גם כילד וגם התעצבתי אבל גם הקשיים צפו בעקבות האובדן,.
אמנם הסיפור האישי שלי לא דומה לסיפור של הילד אבל נושא היתמות מוכר ומה שבא בעקבותיו.
גל רגב כותב ספר פיוטי ועדין שמסופר מנקודת מבטו של הילד שבספר אין לו שם וכך אפילו יכולתי להזדהות איתו יותר.
גם לאבא אין שם וזהו גם ספר על אבהות, על הורות, על הביחד הזה, האובדן הוא לא רק של הילד, גם של האב.

גם לאב אין שם. והילד, הילד לוקח אותנו למסע פנימי מרגש ואינטימי של ילד שמתמודד בעקבות האובדן עם געגועים, כאב, התמודדות עם חוסר הצלחה בבית הספר וגם עם אהבה ראשונה.

לדמויות שונות בספר הוא נותן כינויים של חיות כמו המורה שלו שאותו הוא מכנה מר ארמדיל.

לספר אין מקום או זמן, אנחנו יודעים שהם מתגוררים בכפר ליד הים ובזה מסתכם הידע שלנו, איפה בדיוק ומתי? אינינו יודעים.
המחבר ניטרל אותנו מכל מידע שעלול לגרום לנו לפרשנות של הסיפור ונותן לנו הקוראים להתחבר לחלוטין לדמויות, לעלילה ולרגש וזה עובד.

בחורף נביא רקפות הוא ספר צנום בגודלו, ספר כיס, פורמט קטן וספר קטן אבל כספר ביכורים גל רגב נוגע בנושא מורכב ובעיני לפחות נוגע בו בצורה יפה ורגישה.

יתמות, הורות, חברות, כל אלו באים לידי ביטוי וזה ספר מרגש ונוגע.

פועם / דרור שגב
הוצאת כריכה
222 עמודים

אני אוהב את כתיבתו של דרור שגב, הכתיבה שלו אותנטית, לא מתייפייפת, לא מתחכמת והוא יודע היטב איך להגיע לנפש הקורא ובמקרה הזה מדובר במשבר אמצע החיים של גבר ומצאתי את עצמי מזדהה איתו במובנים רבים.

בעיני לא מספיק כותבים ספרים שעוסקים במשברים גבריים מסוג זה, לא בספרות מקור לפחות וכגבר בסוף שנות הארבעים של חייו היו לי רגעים של חוסר נשימה גם פיזית וגם מנטלית שבהם הרגשתי שאני מתפרק, שהיכולת להתמודד עם העוצמות של התחושות והדברים שנופלים עלי היו גדולים עלי.

שאלת האושר, הסיפוק שמקום הבטוח בו  אתה מרגיש טוב עם עצמך אלו שאלות שכל גבר שואל את עצמו גם אם לכאורה נראה שיש לו הכל ואז הכל עולה וצף, ההחלטות הקשות, הדברים שפספסת, האובדן של חבר, האובדן של בן משפחה, הקריירה ועוד ועוד.

נראה שרונן, גיבור הספר מוצף בדיוק במקומות האלו, נראה שיש לו הכל, קריירה, משפחה, חברים, אבל משהו לא מסתדר בתוכו, משהו מעיק עליו והשאלות הקיומיות מתחילות לצוף ולעלות.

האובדן של אודי חברו מהצבא, אובדן אימו ויחסיו הקרירים עם אביו.
הכל נראה כל כך מוכר וקל להזדהות עם התחושות של גיבור הספר, קל כי כמעט כל גבר בגילאים האלו מתמודד עם התחושות והמועקות והשאלות האלו בשלב זה של החיים ולא משנה כמה מוצלח אתה או כמה פחות מוצלח.

קל היה לי להזדהות עם הדמות הראשית ולכן מאוד אהבתי את הספר וגם בין השאר בזכות הכתיבה המדויקת של דרור שגב שהוא סופר מוכשר ואותנטי שכותב בעיני לפחות מתוך תחושות ועומק רגשי גדול.

התאבדות / אדואר לוה
הוצאת בבל
102 עמודים
מצרפתית: לנה נטע אטינגר

הסיפור של אדואר לוה כמו גם הסיפור של הספר הזה הם מרתקים בצורה בלתי רגילה.
גם כאמן, צלם ואמן קונספטואלי נראה שהשפה האמנותית שלו גלשה גם לטקסטים המאוד מרתקים שלו והמאוד שונים.

אדואר לוה כתב את התאבדות והגיש אותו למוציא לאור ב15 לאוקטובר 2007.
כמה ימים לאחר שהגיש את כתב היד נמצא אדואר לוה תלוי בביתו.
הטקסט שכתב לוה עסק בהתאבדות של חבר נעורים ולי היתה תחושה שהטקסט שעסק בחקר חייו של אותו חבר ונסיונות להבין את מניעיו להתאבדות היו מן צוואה אישית ומקורית של אדואר לוה.

הספר המרתק והלא פשוט לקריאה הזה מביא לנו את דיוקנו של החבר בגוף שני, הוא מדבר אל החבר, חוקר את חייו ואת מניעיו ולאט לאט זה הופך להיות מן טקסט אישי מאוד שעוסק בפשר החיים ובפשר המוות, בנסיון להבין איך חייו של אדם מובילים אותנו את הקוראים לנסות לפתוח את חידת המוות כאילו הכל מוביל אותנו לשם דרך המסע הזה.

הספר של אדוארד לוה הוא אחד הטקסטים המקוריים והייחודיים שקראתי על התאבדות ועל מוות שכן דרך חקר חייו של החבר אנחנו מקבלים טקסט אניגמטי שיכול להסביר במובן מסוים את חייו של המחבר עצמו ואת ההתאבדות של המחבר עצמו ועם זאת מדובר בסופר שלא בא להאכיל אותנו בכפית אלא לתת לטקסט לשקוע בתוכנו ולכן אדואר לוה הוא לא סופר שמתאים לכל קורא.

כמו שהאמנות של לוה היתה נסיונית וחקרנית בדרכה גם גם הכתיבה שלו, כתיבה גבוהה, לא תמיד קוהרנטית, זרם של הרהורים ומחשבות שמתחברים לספר שיש לו בו זמנית את היכולת להשאיר את הקורא מרוחק ועם זאת למצוא גם בזה את המקומות שחודרים אליך ונוגעים בך.
מן הרהור קר על המוות ועל החיים ועל המשמעות של כל אחד מזה שהוא בעצם הכל, ההתחלה והסוף.

סופר מיוחד ואני שמח שהספר הזה נפל לידי.
מומלץ לאוהבי ספרות מיוחדת ושונה.

איפה אפי? הרפתקה כפולה במוזיאון / מרטין הנדפורד
הוצאת שוקן
מאנגלית: יעל קליפר

סדרת איפה אפי יכולה להעביר את הזמן בצורה נהדרת לילדים גדולים וקטנים אבל כאלו עם סבלנות שכן זה בכלל לא פשוט למצוא את ההבדלים בין התמונות בספר הזה.

זהו ספר דח מאתגר ואני ניסיתי וזה לא קל, העומס הויזואלי מאוד גדול וזה הופך את זה למאתגר מאוד אבל זה חלק מהכיף בסדרת איפה אפי.

הפעם אנחנו במוזיאון, מסיירים בין החדרים העמוסים ביצירות ואנשים ודמויות שונות ואפילו תקופות שונות ובכל עמוד אנחנו צריכים לחפש ולמצוא את ההבדלים, מה שונה בין תמונה לתמונה, לפעמים ההבדלים ברורים יותר ולפעמים קשים מאוד.

למי הספר מתאים? אני חושב שלילדים גדולים יותר עם סבלנות, אני יודע שכן האחיין שלי שהוא בן חמש לא התחבר אבל ילדים גדולים ממנו כן מצאו בו עניין אז חשוב לדעת עבור מי אתם רוכשים ספר מסוג זה.

אני אישית גם נהניתי וגם מצאתי בו אתגר.

רוחות ברמת השרון / אילן עמית
הוצאת קתרזיס
212 עמודים

משהו במינימליזם של הכריכה כבש אותי, לכאורה לא מתוחכמת מדי אבל אותה צללית של נער שצופה בכוכבים דרך הטלסקופ היא מעניינת וסימבולית כי הרבה פעמים כשאנחנו צופים בכוכבים אנחנו נכנסים למימד זמן שונה, למרחב אחר ולפעמים גם צופים בעבר שכן אנחנו צופים בכוכבים שכבר מתו, שכבר גוועו אבל מימד הזמן בחלל הוא שונה וכך ההתבוננות בעבר בספר דרך זכרון ונוסטלגיה היא התבוננות מעניינת שמייצרת את הסימבוליות שזיהיתי בכריכה.

הספר הוא מארג סיפורים של חברי ילדות מרמת השרון ולכל אחד סיפור משלו וסיפור מרתק שקשור לעיר ולילדות ולמשפחה ויש בו בכל סיפור איזה משהו אישי כמו גם קולקטיבי שמחבר אותנו הקוראים לדמות ומייצרים לפעמים הזדהות מסוימת.

בסופו של דבר הסיפורים של כל אחד מהדמויות מתאגדים לאירוע אחד שמאגד את כולם, מעורר רגשות וזכרונות והחיבור המרתק והמרגש הזה בין העבר להווה מורגש וניכר בספר הזה ובחיבור לעיר הולדתם, למחוז ילדותם.

המינימליזם של הכריכה פחות מתבטא בספר שיש בו עומק רב.
מומלץ.

פגם בתכנון / נייתן אוטס
פן הוצאה לאור
303 עמודים
מאנגלית: גרשון גירון

פגם בתכנון הוא ספר מתח מרתק ששאב אותי אליו ואני מאוד אוהב ספרים שעוסקים בספרות ובכתיבה ובמסרים החבויים בכתיבה. זה אולי הופך להיות קצת נדוש אבל תמיד עובד, בעיקר בספרי מתח מהסוג הזה.

גיל דאגן הוא מרצה לכתיבה יוצרת בעיירה שקטה בורמונט, יש לו חיים די טובים ונוחים עם אשתו המקסימה ועם בנותיו.
גיל ניתק קשר עם אחותו ובעלה עקב התנהגות מרושעת של בנם מתיו, ילד עם נטיות מרושעות ואופי מרדני וחסר עכבות.
שבע שנים לפני כן מתיו כמעט גרם למותה של אחת מבנותיו של גיל באופן כמעט מכוון וכתוצאה מכך נותק הקשר אך  בהווה התרחש אסון, הוריו של מתיו, אחותו של גיל ובעלה נהרגו בתאונת דרכים איומה והיא רשמה את גיל כאפוטרופוס של מתיו למקרה שמשהו יקרה להם וזה מה שקורה.

גיל בלית ברירה מקבל את מתיו למשפחתו למרות ההסטוריה והכאב והזכרון מהאירוע הטראומתי של לפני שבע שנים.
מתיו נמצא תחת השגחת משפחתו של גיל ולכאורה נראה שמשהו השתנה בנער הצעיר והוא אחר אך רק לכאורה.

גיל מופתע כשמתיו נרשם לחוג הכתיבה היוצרת שלו  ושם גיל מתחיל לשים לב לסיפוריו של מתיו, סיפורים מצמררים שגורמים לגיל לחשוב שלא רק שהנער לא השתנה אלא שהוא נהיה מופרע ורשע הרבה יותר ממה שהוא דמיין.

גיל שמנסה להגן על משפחתו מנסה לקחת את העניינים לידיים והתוצאה היא ספר נהדר ומותח מאוד.

פגם בתכנון הוא ספר מומלץ, הכתיבה מדויקת וחדה והמתח לא מרפה.
כדאי לקרוא.

נערי ניקל / קולסון וייטהד
ידיעות ספרים
221 עמודים
מאנגלית: עפרה אביגד

ספר מרתק וחשוב של קולסון וייטהד שעוסק לא מעט בגזענות כלפי שחורים ונוגע כאן בספר בגזענות כלפי שחורים ונותן לנו חשיפה לתקופה די אפלה בארצות הברית במאה העשרים.

הספר מדבר על אלווד קרטיס, נער שחור, בשנות השישים בפלורידה שמתגורר אצל סבתו, אלווד, בחור חכם וסקרן שמאזין לנאומיו של מרתין לותר קינג ורואה בהם את המקור שלו להשראה ולאדם שהוא רוצה להיות, תלמיד טוב, סקרן וחכם שמתעתד ללמוד באוניברסיטה.
לכאורה הכל נראה מבטיח אך היותו שחור שמה אותו מלכתחילה בנקודה נחותה ובעייתית בתקופה הגזענית הזו של ארצות הברית ובעקבות אירוע מסוים נשלח אלווד למוסד לשיקום עבריינים צעירים בשם ניקל.
במציאות אין מוסד כזה אך הוא כן מבוסס על סיפורים ששמע המחבר ממוסד דומה בפלורידה בשם בית ספר דוזייר.

הספר מתאר בצורה שלא מתייפייפת על האירועים במוסד הזה ועל התעללות פיזית, מינית ונפשית בנערים וחלקם לא קלים לקריאה והוא מתאר את ההתמודדות של אלווד ונסיונותיו לשרוד במוסד הזה שאמנם לא היו בו רק שחורים אך הנערים השחורים חוו דברים שהלבנים לא חוו שם.

מה שהחזיק את אלווד שפוי זו חברותו עם נער, אסיר אחר במוסד הזה בשם טרנר.

נערי ניקל הוא ספר לא קל לקריאה בתכניו אך הספר עצמו זורם, מעניין ומרתק לכל אורכו והוא מעורר מחשבה ותחושות קשות על השנים ההם בארצות הברית והיחס כלפי השחורים, הגזענות הקשה, היחס המפלה וההתעללות הפיזית במוסד שאמור לשקם עבריינים אך מנצל את הסיטואציה כדי לפגוע בהם ולערער את נפשם, רוחם וגופם יותר מבעבר.

כדאי לקרוא.

להיות טום רינגר / טלי איסרוב
הוצאת שתים
287 עמודים

לקרוא ספר ריגול ישראלי ועוד כזה משובח שמחטט בנפש הדמויות, לוקח אותנו למסע פסיכולוגי מרתק שהוא הרבה מעבר לספר ריגול אלא ספר על מערכת יחסים בין דמויות מרתקות שיודעות מפאת תפקידם וכישוריהם לקרוא אחד את השני.

אתחיל מזה שאני מאוד אוהב את עיצוב הכריכה של ספרי המתח בהוצאת שתים ואת הבידול משאר ספרי ההוצאה, העיצוב האפל והשחור קצת זורק אותי לספרות נואר וזיהיתי בדיאלוגים בספר לא מעט השראה מספרות נואר אפלה ומרתקת עם גיבור בודד ומיוסר ויש משהו מזה בתומר כוהנר סוכן המוסד, שהוא גם טום רינגר הסוכן הכפול, הדמות, האלטר אגו.

והסיפור? הוא מרתק בפני עצמו, תומר כוהנר סוכן המוסד מקבל משימה לעצור דליפת מידע שמשמשת את האיראנים לייצור נשק ביולוגי ולשם כך הוא צריך להתחבר עם פרופסור גאון ממוצא פלסטיני בארצות הברית.

עבור המשימה המורכבת מגייס תומר שמשתמש בכיסוי של  טום רינגר בסוכן שב"כ לשעבר שיצא מהארגון ובבתו, פסיכולוגית מעולה והספר הופך להיות הרבה יותר מספר ריגול, מה שהופך אותו לספר מהנה ומצוין.

מומלץ.

דף לבן מחוק / יאיר בן חור
הוצאת קטבים
116 עמודים

אני מכיר את יאיר כבר זמן רב ברשת, קראתי כבר ספרים שהוא ערך ועוקב אחר הגיגיו ואני מוצא חיבור מאוד מעניין בין השירה שלו לדמות שאני מכיר מהרשת.

יאיר כותב שפר שירה מאוד אינטימי ואישי וגם מאוד גברי, יש בספר הזה שיח עם עצמו ועם העולם על מגוון מורכבויות של גבר במאה ה21.

יש הרבה עצב ובדידות בשיריו, זה מורגש ויאיר לא מפחד לבטא את תחושותיו ורגשותיו אבל גם בעצב ובבדידות הזו יש רגעים קסומים ויפים של חיבור לעצמו, להווייה שלו ולמקומות קטנים של אושר.

יש לא מעט תחושב של ריק בשירים, לא ריק באיכות השירה אלא במהות שלה, בדברים שלא קרו, בפספוס, בילד שלא נולד במקומות שאותם כבר אי אפשר למלא ויש שם כאב ובי זה נגע.
יאיר בן חור יודע לחבר את הקורא אל תחושותיו ואל הרגשות שלו והשירה שלו עוצמתית מאוד בהקשר הזה.

בעיני ספר שירה שנוגע בגבריות רגישה, גבריות שיש בה לא מעט קושי ורגש ורוך ואני מכיר חלק מהתחושות האלו ומזדהה איתם.

כיף לקרוא שירה כזו ואני שמח לקרוא לראשונה ספר של יאיר.

בְּמִסְגֶּרֶת חַיִּים שֶׁרָצִינוּ לִחְיוֹת
מַתְנוּ לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם
הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה וְשָׁקְעָה וְעָלְתָה מִן הַיָּם
וַאֲנַחְנוּ רַק עָצַמְנוּ עֵינַיִם.
בְּמִסְגֶּרֶת חַיִּים שֶׁבִּקַּשְׁנוּ לִחְיוֹת
נֶחְטַפְנוּ בִּמְעַרְבֹּלֶת מִסְתּוֹבֶבֶת אֵין־סוֹפִית
שֶׁבִי בֵּיתִי, פְּנִימִי אֶת נַפְשֵׁנוּ שִׁתֵּק
וַאֲנַחְנוּ רַק רָצִינוּ לִהְיוֹת.

בין חיים לחיים / אסתר אורנר
תשע נשמות
142 עמודים
מצרפתית: אירית עקרבי

הספר העדין והיפה הזה הוא מונולוג של גבר שאינו נמצא בעולם הזה לאשתו לשעבר שחיה וקיימת והוא יפה ופיוטי ובעיקר מעורר המון רגש ותשוקה לאהבה שאיננה ואולי עוד קיימת אך לא בחלל הגשמי אלא הרוחני.

ושם בחלל הזה נמצא הדמות, הגבר הזה ומספר על אשתו ולוקח אותנו הקוראים למסע בזמן, לאורך שנים של הכרות, זוגיות, אהבה, רגש וגעגוע.

והוא מספר לנו על חייו, על אהבתו לקריירה שלו, לתיאטרון, ועל זוגתו, על מי שליוותה אותו במסע ועל הדרך המשותפת המרגשת, העמוקה שיהיו בה מחלוקות  וקשיים אך אהבה גדולה.

אין מרחב לספר הזה, המרחב הוא הכל, העולם, העולם שמעבר לעולם, המקום בו הוא נמצא ולא ידוע, המוות, החיים ומה שביניהם והמקום בו היא נמצאת, כאן לבדה, ללא המספר והקול שלו ייחודי, עמוק ונוגע, פיוטי מאוד.

יש לספר הזה הרגיש הזה קשר עמוק לישראליות ולמקום ולציונות ולא בכדי כי הרי אסתר אורנר שאמנם כותבת בצרפתית חיה בישראל מאז שנות השמונים אך כותבת בצרפתית.
והחיבור שלה לישראל, למקום מורגש, הנוכחות של הציונות, האהבה למקום והקשר הברור שלה לישראל קיים גם קיים בספר.

ספריה של אסתר אורנר תורגמו בכמה הוצאות, ביניהןהספריה החדשה, רסלינג, נהר ועכשיו בתשע נשמות שמתכננת להוציא עוד כמה מספריה של הסופרת הפיוטית והרגישה הזו שכותבת בסגנון מיוחד ואינטימי.

הכתיבה הזו של גבר לאישה, על מערכת היחסים ביניהם, הכתיבה אליה, כאילו הוא מדבר אליה, חש אותה, נזכר, צוחק, נעצב, מתמוגג וחי מחדש את חייו דרך המילים נגעו בי.
אהבתי את הפיוטיות שבטקסט.

מומלץ.