אישיות ושלטון / איאן קרשו
הוצאת עם עובד
482 עמודים
מאנגלית: יוסי מילוא

כל מה שאיאן קרשו כותב ומתורגם לעברית אני קורא, הוא ההסטוריון האהוב עלי לא רק בגלל הידע שלו אלא גם בגלל הדרך בה הוא מספר את הסיפור והוא עושה זאת בצורה הכי מעניינת ואפקטיבית מהסטוריונים אחרים שיצא לי לקרוא.
החל משני הכרכים המדהימים שהוא כתב על היטלר אבל לא רק.
הוא מנתח באופן נפלא את הדמויות ומוסיף המון ידע רלוונטי ומעניין מבלי לייגע את הקורא בפרטים יבשים ולא רלוונטים.

הספר הזה הוא למעשה אוסף מאמרים, כולם פחות או יותר באותו האורך ומספר מילים שכל מאמר מנתח מנהיג מסוים במאה העשרים והוא בא לנסות ולבחון איך מנהיגים שונים מרקעים שונים בין אם דיקטטורים או מנהיגים דמוקרטים עלו לשלטון, ניהלו אותו וגם איך במובן רב סיימו אותו.
אבל אחת השאלות העיקריות זה איך אותו מנהיג ודרך שלטונו גם שינו את אירופה ועיצבו את פניה של היבשת כפי שאנחנו מכירים אותה כיום, יבשת שנמצאת בשינויים מתמידים אבל ההשפעה של אותם מנהיגים שקרשו בחר נמצאים ברקע ועדיין משפיעים ברוחם ובאידיאולוגיה שלהם במובנים רבים.

אני לא אכנס בסקירה זו לכל מנהיג, את זה תקראו לבד אבל כן אספר מיהם המנהיגים וזה מעניין כי קרשו בחן אותם כרונולוגית,
הוא מתחיל מלנין, ממשיל למוסוליני ולשלטון הפאשיזם, משם הוא ממשיך להיטלר וסטלין, שני המנהיגים הכי רצחניים במאה העשרים, משם לצ'רצ'יל ודה גול ואז חוזר לגרמניה לאדנאאואר, ואז פרנסיסקו פרנקו, עוד דיקטטור, ומשם לטיטו.

שלושת המנהיגים שחותמים את הספר הם מרגרט תאצ'ר, האישה היחידה ברשימה, ואז שני מנהיגים משמעותיים מאוד בחצי השני של המאה העשרים שתרמו לשינוי ניכר במדינות שלהם והם מיכאיל גורבצ'וב והלמוט קוהל.

קרשו כותב באחרית הדבר של הספר שכל אחד מהמנהיגים שנסקרו בספר הזה תרם תרומה ייחודית לעיצובה של אירופה אבל הם לא רק היו יוצריה אלא היו יציריה, כלומר הם גם תוצר של האופי הדרמטי ההרסני והמתמיר של המחצית הראשונה של המאה.

העובדה שמדובר בסדרת מאמרים שכל מאמר לא ארוך מאוד ומדבר כל פעם על מנהיג אחר מייצר עניין לאורך כל הספר ולא מייגע כפי שלפעמים ספרי הסטוריה יכולים לעשות.

מאוד נהניתי ממנו, מעשיר, מרתק וקריא.

בלעדינו מתחוללים החיים הדקים / סיון הר¬־שפי
הוצאת מקום לשירה
128 עמודים

למעשה זה ספר השירה הראשון של סיון הר שפי שאני קורא ואני תוהה לעצמי עד כמה אני יכול להכיר אותה כמשוררת אם אני מתבונן על הספר הזה.
אני כן קראתי שירים בודדים שלה שפורסמו במוספי עיתונים פה ושם והתרשמתי שמדובר במשוררת מרתקת מאוד אבל משוררים עוסקים בהתבוננות, הם לוקחים את הסביבה שלהם, את מהות החיים, את המקום שלהם בעולם ומוציאים את זה דרך מילים מנוקדות לספר כרוך וכך אנחנו נחשפים להתבוננות שלהם עם העולם והספר הזה שאני מחזיק ביד הוא כולו התבוננות.

אבל המשוררת באה בספר הזה ברוח התמציתיות, ברוח ההייקו היפנית.
אני לא יודע כמה סיון הר שפי דייקה עם חוקי ההיקו שכוללים חמש הברות בשורה ראשונה, שבע בשורה השניה וחמש בשורה השלישית.
לא בדקתי וזה גם לא עניין אותי, עניין אותי התוכן ולא חוקיות הסוגה ואני אהבתי את התוכן, את דרך ההתבוננות של המשוררת בדברים חולפים, ארעיים לכאורה שדרך המילים נשארות נצחיות.

קחו לדוגמא את הכריכה, בכריכה מצוירות סנוניות, גם כן בסגנון יפני שמבטא את רוח הספר אבל סנוניות הן ציפורים שחולפות כה מהר על פניך במעופן שקשה מאוד לעקוב אחריהן אבל משהו בהן משאיר בך איזה זכרון קטן, איזה רושם, הן קטנות ומרשימות והמהירות בה הן חולפות על פניך זהה למהירות בה המשוררת מתבוננת ורושמת במילים את מה שהיא חווה אל מול עיניה וכך נוצר הספר הזה שמצד אחד מחבר אותנו לסוגת שירה לא מקומית ומצד שני התוכן כן מקומי, מעולמנו, מארצנו.

השירים קצרים, קליטים, שירים שמדברים על דברים יומיומיים, אפילו אישיים, זוגיים, פנימיים ומצד שני התבוננות עמוקה בטבע, בדברים קטנים ומרגשים של היומיות שהיופי זורח מהם.
התוצאה היא ספר שירה מקסים, צנוע שמדהים כמה מילים פשוטות יכולות לשדר עומק וחיבור לעצמנו ולסביבה.
מומלץ.

"היום לפני ארבעים ושש שנה בדיוק
התחלתי

למות."

"כל בוקר, בחלוני
עפרוני שר.
לא כל בוקר אני
שומעת."

---

"חזיר בר
דרוס על הכביש.
מכונית שרד עוקפת"

אתם לא מבינים אותי / ד"ר טארה פורטר
כנרת זמורה הוצאה לאור
320 עמודים
מאנגלית: שאול לוין

יש לי נערה מתבגרת, עוד מעט בת 13, היא עוברת דברים מאוד מורכבים ומשום מה היא בטוחה שהיא מיוחדת בזה, היא לא רואה את החברות שלה עוברות את זה וחושבת שהקשיים שלה והדכאונות והתחושות המורכבות שהיא עוברת הן שלה בלבד.
במידה מסוימת אני יכול להבין אותה, בעולם כה מורכב קשה לנו לראות אחרים או אחרות, אנחנו חיים בעולם שלנו בה בנות ונערות משתדלות להיראות מבחוץ מושלמות אבל מבפנים הן מבולבלות מאוד.
כשאני יושב עם הבת שלי שמשתפת אותי במה שעובר עליה ואני לא יודע מה לומר, איך לייעץ לה מלבד חיבוק ולומר לה שהיא לא לבד אני לא בטוח שזה מספיק.
ואז מגיע הספר הזה של ד"ר טארה פורטר שהוא ספר הדרכה שפונה קודם כל לנערות.
הוא פונה לנערות בשפה בוגרת ובגישה מאוד מאוד פתוחה ונגישה שמנתחת מצבים מורכבים שנערות מתבגרות עוברות ומציעה דרכי טיפול וגישה להתמודד עם המצבים האלו שחלקם יומיומיים וחלקם כל אישה שהיתה פעם נערה מכירה היטב.

בין אם זו תחושת שייכות, מורכבויות חברתיות, ענייני משפחה, רגשות, מחשבות ותחושות
דכאונות, חרדה ודאגות, פגיעה עצמית, השכלה, בעיות אכילה ודימוי הגוף, וכמובן האינטרנט והרשתות החברתיות.

כל הנושאים האלו שטארה פורטר מעלה בספר שלה קשורות להתמודדות של נערות בדור הנוכחי, דור המסכים, דור הרשתות החברתיות כי הבעיות בכל דור הן שומות אבל ההתמודדות איתם היא שונה גם בשל כך שכל דור חי בתקופה אחרת.

אני חושב שהספר החשוב הזה מיועד לא רק לנערות אלא גם להורים, אבות ואמהות כמוני שרוצים גישה לבת שלהם, רוצים לדעת מה לומר, איך לייעץ, איך לתמוך ולהכיל.
הוא כתוב כמטפלת לנערה קודם כל אך הקריאה בו מיועדת לכל מי שרוצה לגשת ולדעת לשוחח בצורה מכילה ותומכת עם נערה שיש לה קשיים כאלו ואחרים.

היום ישבתי לכתוב עליו בין השאר כי השיחה עם הבת שלי גרמה לי לשלוף את הספר מהמדף ולהקריא לה ממנו ואז הבנתי כמה גם חשוב שהיא תקרא בו בעצמה.

מומלץ מאוד.

היהודי התשיעי / יוסי ברגר
הוצאת כתש
422 עמודים

אני אישית לא ידעתי את סיפורה של יהדות פינלנד ואת ההקשר שלה לשואה, מדינה שרחוקה מאיתנו ואת הסיפור של שמונת היהודים, פליטים יהודים שהוסגרו לידי הגסטאפו בנובמבר 1942.
לא ידעתי כי לדעתי לא לומדים על זה מספיק, כל כך הרבה סיפורי שואה וכל כך הרבה קורבנות אז כבר לקחתי לעצמי משהו מהספר של יוסי ברגר וגם למדתי את מקור שם הישוב יד השמונה שהוקם לזכר אותם שמונת היהודים שהוסגרו לנאצים ונשלחו למחנות.

ויוסי שולח אותנו לפינלנד הרחוקה למסע, מסע של עבר והווה וחקירה וספר מתח מתובל בהסטוריה מקומית ויהודית וגם סיפור אהבה.
והוא מתחיל בנדב, ישראלי כבן ארבעים שעשה כסף ואקזיט גדול ויוצא לו לפינלנד להתעסק בתחביב שלו, הצילום ופינלנד זו ארץ שיש הרבה מה לצלם בה.
נדב מתחבר לקבוצת צילום ובשלב מסוים המאבד את דרכו בשממה הקפואה ומוצא את עצמו לבד .
נדב נתקל באחת מבקתות ההשרדות שנמצאות במרחבים של פינלנד ונועדו במיוחד בשיל אבודים כמוהו על מנת שלא יקפאו.

בבקתה ההיא נדב נתקל בתגלית, כתובת חרוטה בעץ שתשנה לחלוטין את מסלולו ואת המסע שלו בפינלנד.
זה מן כתב חידה שנדב להוט לפתור. ביציאה מהבקתה לכוון הכביש נדב נתקל ברכב שלוקח אותו טרמפ ובתוכה נהגת ושמה היידי.

הקשר בין השניים מתהדק והיידי עוזרת לנדב לגלות את כתב החידה המסתורי והם מגלים קשר בין התגלית לבין גורלם של 8 היהודים שהוסגרו לידי הנאצים אבל גם גילו שהיה עוד יהודי, היהודי התשיעי, מיהו היה ומה הקשר שלו לסיפור?

זה ספר שנע בין העבר להווה ומחבר קצוות של ידע ומספר לנו את סיפורם של אותם יהודים ואת סיפורה של פינלנד בהווה ובמלחמת העולם השניה, פינלנד שהיתה לכודה בין בין השלטון הנאצי לשלטון הסובייטי וכמובן שנותר כאן סיפור אהבה יפה בין נדב להיידי.

אהבתי את הספר, יוסי ברגר כך נראה ערך מחקר גם על פינלנד, גם על הקשר שלה ליהדות ולסיפור הטראגי של היהודים האלו שהוסגרו והתוצאה היא ספר די מעניין ומותח ואפילו מעשיר.

השתאות / ריצ'ארד פאוארס
הוצאת עם עובד
321 עמודים
מאנגלית: שירי שפירא

השתאות הוא ספר מיוחד ושונה שנע בין כמה תמות שכולם מייצרים עניין והופכים את הספר הזה למשהו שאפשר לדון בו לא מעט והוא בהחלט מעורר מחשבה.
יש כאן ביקורת חברתית מעניינת, יש כאן יחסי אב ובן שהם למעשה התמה המרכזית והחשובה כאן, ויש כאן סיפור של ילד מורכב ורגיש שלא מותאם ממש לסביבה בה הוא חי ולא מוצא את מקומו בעולם ואולי אפשר לקרוא לזה אוטיזם או מורכבות רגשית אחרת אבל גם בזה הספר עוסק במובן כזה או אחר.

למעשה הספר עוסק ברובין ותיאו, תיאו הוא אסטרוביולוג שהתאלמן לאחרונה מאליסה, אישה מיוחדת מאוד ששימור הסביבה היה העיסוק העיקרי שלה והאובססיה העיקרית שלה.
היא נהרגה בתאונת דרכים אכזרית והשאירה את תיאו להתמודד ולגדל לבד את בנם המשותף רובין.

רובין הוא לא ילד רגיל, יש לא איזה תסמונת או מורכבות שהספר לא מגדיר, ילד רגיש מאוד לסביבה שסובל מהתפרצויות אלימות, לא מסתדר בבית הספר ומקשה על רובין שמנסה בכל כוחו להגיע לילד ולהתמודד עם האובדן הגדול שחווה.

רובין באובססיה לשימור הסביבה, באובססיה רצינית עם שאלות רבות והתעניינות רבה בעוד תיאו מחפש את הדרך להוכיח חיים על פני כוכבים אחרים ובמקביל מנסה להתמודד עם רובין והקשיים שלו ולא ממש מצליח להגיע לילד.

בסופו של דבר מסכים תיאו לנסות איזו שיטה חדשנית שמפעילה איזורים במוח והוא מאמין שאולי שיטה זו תצליח לייצב ולאזן את רובין והתוצאה מצליחה מעל למצופה אך גם מסבכת את העניינים שכן רובין מתחיל לאמץ את דפוסי המוח של אליסה המנוחה, אמא שלו והחיבור הזה בין הילד לאימו המנוחה שמחבר בין הזכרונות והידיעות של אליסה מייצר מחדש קשר עמוק ורגיש בינו לבין האבא ומעלה את הספר רמה וגם את הקשר ביניהם לרמה חדשה והופך את הספר למרגש ומעניין יותר מהחלק הראשון שלו.

כמובן שהמודעות הגוברת של הילד עקב החיבור לאימו מעלה את רמת האקטיביזם שלו ומעצבן לא מעט אנשים.
מצד שני החיבור ביניהם לוקח אותם למסע של חיפוש אחר חיים במקומות אחרים וכן שימור החיים כאן והתוצאה היא רומן מרתק ומרגש שיחסי האב והבן המיוחד שלו נוגעים ללב.

השתאות הוא ספר מעניין ושונה שכדאי לפתוח אליו את הלב והראש ולהנות ממנו, הוא מעניין ומומלץ.

ג'נטלמנים מעדיפים בלונדיניות אבל מתחתנים עם ברונטיות / אניטה לוס
הוצאת פן
251 עמודים
מאנגלית: רחל פן

יש מהספר הזה לא מעט ציפיות, בעיקר כי בכריכה דאגו לציין את הגרדיאן שציינו שזהו אחד ממאה הרומנים הכי טובים שנכתבו בשפה האנגלית.
היומרות הגבוהות האלו קצת דועכות כי בעיני זהו לא אחד ממאה הרומנים הכי טובים שנכתבו בשפה האנגלית, אבל הוא כן ספר מהנה ותקופתי.

האם הרומן הזה, שנכתב ברבע הראשון של המאה העשרים עומד במבחן הזמן? לא כל כך אבל זה גם לא רלוונטי כי זהו רומן שמייצג תקופה מסוימת ומעמדות מסוימות וככזה הוא בהחלט מייצד נאמנה את תקופתו ולכן גם מהנה לקרוא בו.

הספר הזה קיבל בוסט רציני כאשר יצא סרט שמבוסס עליו בכיכובה של מרלין מונרו וכך הוא קיבל מעמד אייקוני קולנועי לא פחות.
יש ספרים שהסרט המבוסס עליו ודמות של גולדיגרית טיפוסית ותמימה.

הרומן הזה מחולק לשני חלקים למעשה, שני החלקים מסופרים בידי מספרת אחת אבל בחלק הראשון הדמות המרכזית, לורליי לי מספרת על עצמה ועל מעלליה במן יומן שבו היא מפרטת את מעלליה ואת רדיפת הגברים אחריה שמפלרטטים ללא הפסק.
לורליי וחברתה דורותי באו מהמערב אל ניו יורק ושם ממשיכות לאירופה, לפריז וללונדון ונראה שהחיים מאירים להן.

השפה של לורליי היא פשוטה ומשעשעת וצינית ובכלל התחושה היא שהספר נע במן מסע נהנתנות וניצול המראה הנשי המפתה והרצון להיות נוכחת בין גברים מסודרים כלכלית וממסיבה למסיבה ואולי החיפוש אחר הגבר האידיאלי בשבילה עד שהיא חושבת שהוא הגיע.
ואז היא מחליטה להפסיק לכתוב את היומן ואנחנו עוברים לחלק השני של הספר שנקרא
"אבל ג'נטלמנים מתחתנים עם ברונטיות" שבו אותה מספרת לורליי, אבל כבר לא על עצמה אלא על חברתה דורותי
כאן לורליי כבר נשואה לגבר האידיאלי שלה אבל גם כאן אותה דינמיקה של עלילה ואותן דמויות פלקטיות חסרות עומק שנראה כאילו נוצרו למען קריקטוריזם של התקופה שזה משעשע אבל אז נשאלת השאלה למה להפריד את הספרים.

לסיכום אפשר לומר שמדובר בספר משעשע ושנון, מתאר היטב את התקופה אבל בטח לא יצירת מופת.
הוא הפך להיות אייקוני ובהחלט יש סיבות טובות לכך והוא אכן מהנה בדרכו המיוחדת אבל לא הייתי מפריז בתיאורים שלו.
צריך לציין את האיורים הנהדרים שמלווים את הספר, איורים של הקריקטוריסט ראלף ברטון.
אפשר לקרוא.

למי קראת משתמש / נירית גביש
ספרי ניב
126 עמודים

נירית גביש היא חוקרת ומרצה בתחום הנדסת גורמי אנוש וחוויית המשתמש ואני חושב שמילת המפתח שמלווה אותנו לאורך הספר הזה בתחום שבו נירית עוסקת והספר שהיא כתבה זו המילה חוויה.
איך אנחנו חווים את המערכות הדיגיטליות שאנחנו מוקפים ומשתמשים בהם.
האם המערכות האלו מותאמים לגולשים ולמשתמשים? האם הם מנוכרים לנו? האם ייתכן שמתכנתי האתרים והאפליקציות המורכבות והחשובות שהן חלק בלתי נפרד מחיינו מזהים את הקשיים בחוויית המשתמש?

המטרה בספר זה לדעתי היא לחשוף את המשתמש הממוצע ואולי זה שלא נולד לתוך העולם הדיגיטלי אלא השתלב לתוכו להבין טוב יותר את הבעיות הקיימות ולתת עצות איך להתייעל אל מולם, אל מול המערכות האלו.

בחלק הראשון מדברת נירית גביש על המידע שאנחנו מקבלים מהמערכות האלו, לעיתים מידע עודף דווקא פוגע במשתמש ונירית מביאה לדוגמא את השימוש באיות האוטומטי. בתיקון האוטומטי של שגיאות הכתיב.
אנחנו רגילים שהמערכת עושה עבורנו הכל וכך אנחנו הופכים להיות תלויים בה ומאבדים את המיומנות הבסיסית לתקן דברים בעצמנו.
המערכת מלמדת אותנו שאנחנו תלויים בה יותר מדי.

החלק השני עוסק במודלים מנטליים ולפיתוחם, באופן שעוזר למשתמש להסתגל לשינויים כמו מעבר מהמסך הגדול למסך הקטן כאשר הממשקים שונים זה מזה ומקשים על השימוש בהם.

חלק שמאוד אהבתי בספר הוא עניין המציאות הרבודה או המציאות הוירטואלית.
לפני 3 שנים רכשתי לילד שלי משקפי vr של אוקולוס קווסט מחברת פייסבוק. החוויה של השימוש במשקפיים האלו היא מדהימה ופועלת על כל החושים שלך. לדוגמא משחקי רכבות ההרים גורמות לך לאותה תחושה כאילו אתה על רכבת אמיתית בלונה פארק.

זה גם כלי נהדר לסימולציות שונות וזה הופך יותר ויותר להיות כלי פרקטי בסביבות עבודה ולא רק משחק מהנה.
זה נכון גם למשקפי מציאות רבודה שבעבר שימש למשחקים כגון פוקמון גו למשל והיום משמש לעבודה ולבדיקת מודלים שונים.

זהו ספר מעניין ופרקטי לאנשים שלא עוסקים בעולם הטכנולוגי ורוצים ללמוד איך להשתמש בכלים כדי לייעל את הזמן והשימוש שלהם בעולם הדיגיטלי מבלי לאבד את היכולת גם להתנהל בלעדיו.

ספר קצר, פרקטי ובעיקר נותן מידע חשוב ורלוונטי.

הפועלות / נילי לנדסמן
הוצאת חרגול/מודן
236 עמודים

אם אתם רוצים לדעת כמה כח יש לכריכת ספר תתבוננו על הספר הזה ותראו את הלך הרוח של הספר כולו ואת הנראטיב המרכזי שלו.

בכריכה הרי אנחנו רואים דמות נשית מלאת פאתוס, כאילו לקוחה מתוך איזו כרזה סוציאליסטית מתחילת המאה והדמות הנשית בה היא חזקה, משקיפה אל האופק עם יד על המצח, לבושה מטפחת ובגדי עבודה וכמה עוצמה יש לכרזה הזו ובכלל אם מתבוננים על הנשים של אותה התקופה אנחנו רואים דבר שפעם היה ונשכח מאיתנו עם השנים, את תרומתן החשובה של הנשים האלו לבניית הארץ, המאבק לשיוויון והכרה וזה רק חלק מהסיפור.

הספר הזה מדבר על הנשים שמאחורי אותם גברים ידועים שמוכרים בבניית הארץ ובהקמתה ולאחר מכן כיהנו בתפקידים חשובים בראש הפרמידה של המדינה הטריה אבל תרומתן וסיפורן לא תמיד נלמד או נזכר ובראשן סיפורה של רחל כצנלסון שזר, מי שלימים תהיה אשת הנשיא זלמן שזר וזהו סיפורה.
אוטוביוגרפיה שנכתבת כפרוזה מרתקת.
אך זה לא רק סיפורה, למרות שהיא המרכז העיקרי בדמויות הנשיות שבספר.
אנחנו לומדים להכיר את דבורה דיין, אווה טבנקין, רבקה כצנלסון, שרה שמוקלר ועוד.

הספר בנוי מחלקים ואפיזודות, הגעתה של רחל לארץ והתאהבותה בברל כצנלסון ולמרות שהתחתנה בסוף עם זלמן תמיד היה לברל מקום בליבה.
בספר מקום נכבד גם לרחל המשוררת (רחל בלובשטיין) וליחסה עם רחל כצנלסון וכמובן מערכת היחסים ארוכת השנים עם בעלה זלמן שזר שמסתבר לפי הספר שלא היה בעל נאמן במיוחד (ניהל רומן עם גולדה מאיר ).

מדובר בספר מרתק עם דמות מרתקת שמתארת תקופה מאוד מעניינת ואת מערכות היחסים בין הדמויות שהן כלשעצמן מייצרות טלנובלה לא קטנה של אהבות ובגידות ויחסים אסורים בתוך הקבוצה הזו של אנשים ונשים חלוצים ובאו לכאן מתוך אידאולוגיה, ציונות ויצירה.

נילי לנדסמן שבהמשך מתגלה הקשר שלה לאחת הדמויות, רחל רודניצקי, עשתה כאן חקר מרתק מאוד והעשירה אותנו הקוראים בידע מעניין על כמה מהדמויות הנשיות החשובות של אותה התקופה אך גם על הדמויות הגבריות שבספר הזה לפחות הזרקוק לא היה עליהם.

מומלץ.

מיין הארט / איריס אליה כהן
ידיעות ספרים
230 עמודים

אני אוהב מאוד את כתיבתה של איריס אליה כהן שיודעת גם לחבר אותנו לנושאים שמעסיקים אותנו ברמה המקומית וההסטורית וגם לייצר איכות ספרותית הן בכתיבת הפרוזה שלה והן בספרי השירה שלה.

בספר הזה אנחנו בעצם ממשיכים במובן מסוים את גלבי, ספרה המצוין של המחברת למרות שלדעתי אפשר לקרוא אותו גם כספר עצמאי ולא רק כספר המשך והוא משאיר את אותו האפקט והקורא מתחבר היטב לתוכן ולנראטיב של הספר.

אז אם אנחנו חוזרים לגלבי אנחנו נפגשים שוב בזוהרה, שמחפשת אחר אחותה שנחטפה מהמעברה בילדותם.
ואנחנו גם לומדים להכיר את בטי.
בטי גדלה בארצות הברית, רופאה, מתגוררת בניו יורק עם בעלה מארק וכל חייה גדלה בידיעה שהיא אומצה ונמצאה על מדרגות בית כנסת בלוס אנג'לס.
בתי גדלה כבת למשפחה שהיא דור שני לשואה האמא והאבא הניצולים, כל אחד מהם מתמודד עם ההשרדות בצורה שונה ועם רגשותיו וסיוטיו בצורה שונה.
בטי היא עבורם תיקון, דור ההמשך שלהם.
חייה של בטי מתערערים מחדש ושאלות עולות וצפות מחדש כאשר היא מקבלת שיחת טלפון מסתורית מזוהרה, אישה אותה טרם הכירה וזוהרה מספרת לה שהיא בעצם אחותה האובדת שנחטפה בילדותה מהמעברה בישראל.

בטי ההמומה מתמודדת לקראת גילוי הסודות והאם חייה היו סוג של שקר והיא מצפה לתשובות מהאב.
הספר מגולל את סיפורה של בטי מילדות. היותה ילדה מוכשרת מוזיקלית אנחנו מגלים את התמודדותה כילדה להורים ניצולי שואה, מצולקים, סיפוריו של האב שלא מפסיק לשתף ולדבר ולהפתח והסודות לאט לאט נחשפים ואיתו ספר מרגש, סוער, יצרי ועם המון כאב שמציף מכל הכיוונים.

איריס לוקחת אותנו למסע מרתק שהוא מאוד ישראלי ומאוד יהודי ומאוד כואב, רצוף טרגדיות.
בין אם זה סיפורי ההגירה והנטישה, בין אם זה ניצולי השואה והטראומות אותן הם חווים, בין אם זה סיפור חטיפת ילדי תימן שהוא נראטיב מרכזי בספרים האלו.
השפה של המחברת הוא שפה שמשלבת את היידיש והעברית והגבוה והנמוך.
יש המון עושר בטקסט והמון רגש במילים.

בעיני זהו ספר נפלא גם אם גדוש לעיתים זה לא פוגע לרגע באיכותו.
מומלץ מאוד.

המקדש. דגון / ה. פ. לאבקראפט
הוצאת קתרזיס
73 עמודים
מאנגלית: דוד ישראל ארונשטם
לאחר שקראתי את קריאתו של קת'ולהו התאהבתי בסגנון של לאבקראפט, הוא יודע לייצר אימה וטירוף בצורה מאוד מאוד מסקרנת שלוקחת אותך למסע של הנפש האנושי ומה שמתחולל בתוכה.
הנפש האנושית ומה שמתחולל בתוכה ובעיקר התחושה היא שאנחנו לא באמת מכירים את המסתורין סביבנו ויש בהן איזה פן רומנטי שמתאר את קטנות האדם אל מול התופעות שמתחוללות סביבו.
אני אתחיל ואומר שאני מאוד אוהב את הפורמט של הסדרה הזו בהוצאת קתרזיס, יש בספרי הכיס הקטנים האלו משהו שנעים להחזיק ביד ומייצר תחושה של סדרה שתישאר בכל ספריה ביתית ומתאים מאוד לקרוא אותה בליל חורף עם כוס יין ולהתמסר למסתורין ולסיפורים המרתקים של לאבקראפט ואחרים.
מה שמעניין בשני הסיפורים שמובאים כאן שהגיבורים בסיפורים האלו הם קצינים בים במלחמת העולם הראשונה ושניהם קשורים לים ובכלל לים יש מוטיב מעניין בסיפורים של לאבקראפט משם הגיע קת'ולהו והים מייצר איזה מסתורים בלתי ידוע בגלל שלא חקרנו אותו מספיק, בגלל המרחבים העצומים שבו והשממה, בגלל הסערות והעובדה שלא גילינו מה מסתתר בו באופן מוחלט והוא מייצר איזה עוגן לסיפורים שיכולים להטריף את הדעת ולערער עוד יותר את השבריריות האנושית אל מול העוצמה שבו.
בסיפור הראשון "דגון" מתואר על מכור למורפיום שנמלט מהשבי הגרמני ומוצא את עצמו נסחף עם סירת ההצלה עד שהוא מגיע לאיזור של קרקעית ים יבשה ומה שהוא מגלה שם מטלטל את נפשו.
סיפור מרתק שמאפיין את כתיבתו של לאבקראפט ואת המסתורין ואת תחושת הטירוף שהוא מצליח לייצר אצל גיבורי ספרו וזה מתרחש גם כאן לנוכח העובדה שהמלח הזה נחשף לדברים שטרם נראו בעבר.
הסיפור השני "המקדש" מספר על שקיעה במעמקים של צוללת גרמניה במלחמת העולם הראשונה וכאשר הם מגלים על גופה של איש ים חפץ מסתורי הם נחשפים לתופעות מוזרות והתנהגות מוזרה של הצוות החי.
בהמשך הסיפור אותו קצין נסחף עוד יותר לעומק ומה שהוא מגלה שם מסעיר את רוחו ונפשו ומעורר בו השתאות גדולה על התגלית אך גם בוחן את אורח רוחו ואת יכולת שרידותו.
הסיפורים של לאבקראפט לא לוקחים אותנו עד הסוף, הם משאירים בנו שמץ פרשנות ויכולת לפענח לבד את ההמשך וזה בעיני חלק מגדולתו של הסופר הנפלא והחלוצי הזה שהשפיע רבות על הבאים אחריו בתחום המתח, המסתורין והאימה.
צמד נובלות קצרות ועוצמתיות.