ארס פואטיקה / הורטיוס
הוצאת קתרזיס
51 עמודים
מלטינית: יואב גלבוע
איורים: אודליה שמעוני

היו כבר כמה וכמה תרגומים בעבר לארס פורטיקה של הורטיוס וכשקיבלתי את הספר ליד שאלתי את עצמי למה בעצם צריך עוד תרגום, מה עוד תרגום של יצירת המופת הזו תורם ליצירה והתשובה שנתתי לעצמי בהקשר הזה היא הנגשה.

לטעמי יצירה מהסוג הזה היא כזו שכל תרגום מעניק לה עומק חדש, כל מתרגם ניגש אליה בדרך שנראית לו ויואב גלבוע המתרגם ובעל ההוצאה לוקח על עצמו מדי פעם פרויקטים מסוג זה של תרגומים קלאסיים ונראה לי נכון להנגיש את היצירה הזו ויצירות קלאסיות נוספות לקהל שעדיין לא נחשף אליה, למשל עבדכם הנאמן שקורא ביצירה זו בפעם הראשונה ולא בטוח שאם לא התרגום הזה הייתי קורא בה.

אבל הערך המוסף של ההוצאה מחדש בתרגום חדש של יצירתו המהפנטת של הורטיוס זו הבחירה לשלב בטקסט את איוריה של אודליה שמעוני, האיורים ממחישים את הדימויים היצירתיים של הורטיוס ולוקחים אותנו למסע בו הדמיון מקבל משמעות ויזואלית, והתוצאה היא איורים קסומים, קלאסיים, שהבחירה בצבע האדום היא מעניינת כשלעצמה אבל נוצא כאן חיבור מרתק בין סוגי האמנויות, הציור, השירה, האמנות לשם אמנות שהרי בזה בדיוק הספר עוסק בשירה, במשמעות השירה, בתפקיד המשורר בחברה, המשורר שהוא אמן, איש רוח ושפה.
וברוח הקלאסיקה הבחירה המאוד מעניינת להעניק חיים לדימויים מייצרת חווית קריאה ודפדוף מרתקת ומקסימה.
הדבר המעניין הוא שלדעתי אם הבחירה היתה במאייר אחר ייתכן מאוד שהדימויים המאויירים היו אחרים וזה מה שיפה כאן כי השפה של הורטיוס כל כך עשירה שכל אחד רואה בדמיונו את הדימויים ולוקח אותם לעולמו הפנימי שלו.

כיף שתורגם מחדש וכיף לחוות יצירות קלאסיות כה עשירות שתמיד רלוונטיות לעוסקים באמנות לסוגיה השונים מהכתיבה והשירה ועד הציור.

אבן האודם של הנסיך השחור / מאיה דנק
הוצאת רימונים
307 עמודים

ספר הרפתקאות מקסים לנוער שקריאתו עשתה לי טוב, אני אוהב ספרי נוער טובים שמשלבים הרפתקאות יחד עם ידע והסטוריה ונותנים לקוראים הצעירים מעבר לעלילה נחמדה וכיפית גם ידע וכאן בספר הזה דרך המסע של האם ובתה בזמן הילדים לומדים קצת הסטוריה וזה בהחלט הופך את הספר למעשיר יותר.

ליבי היא ילדה בת 13 מקבלת יום אחד מכתב שמיועד רק אליה מסבתה, אוולין זמנהוף, סבתה היא ממציאה ופיזיקאית והיא מספרת לנכדתה על חטיפתה.
כמו כן היא מספרת לה שהיא המציאה מכונת זמן וכאן מתחיל מסע ברחבי הזמן של ליבי ואמה כדי לנסות לאתר ולהציל את הסבתא.

תוך כדי המסע בזמן ליבי ואמא שלה מנסות לפתור חידות ומשימות שונות והן נפגשות עם אישים מרתקים מההסטוריה וגם מגלות על עצמן ועל ההסטוריה המשפחתית שלהן לא מעט.

זהו ספר הרפתקאות לנוער והוא כתוב עבור נוער בשפה קלה ומובנת אך אני יכול לומר שגם אני נהניתי ממנו ונשאבתי לתוכו.
הספר מפתיע ומעניין ומלא טוויסטים והכתיבה חכמה מאוד ומלאת דמיון.

ילדים בין גיל 10-15 יהנו ממנו מאוד לדעתי.

פילוסופיה כפי שלימדתי את הכלב שלי / אנתוני מקגאוון
הוצאת תכלת
310 עמודים
מאנגלית: תומר בן אהרון

בזמן האחרון אני קורא כל מני ספרים שונים שבאים להנגיש את הפילוסופיה, לכל ספר יש את הגישה שלו, לכל מחבר יש את השיטה שלו ואת הנושאים עליהם הוא מדבר ופילוסופיה שנחשבת כנושא כבד ומורכב חשוב שיונגש ויגיע לאנשים רבים ככל האפשר וכל קורא יכול להתחבר לסגנון שמתאים לו.

הספר הזה מקורי מאוד ואף משעשע בגישתו שכן הוא מייצר בעצם דיאלוג בין אדם לכלבו כאשר הכלב מונטי ובעלו מחבר הספר משוחחים ביניהם על שאלות פילוסופיות.
המחבר מנצל את הטיולים על כלבו מונטי כדי לפתח איתו שיחות עומק ומכיר לו בשלבים את הפילוסופיה המערבית בצורה הומוריסטית מאוד, מלאת דמיון ועניין, מקוריות וכתיבה שיש בה מן הקלילות המאפיינת אדם שמשוחח עם כלבו שאף עונה לו ושואל שאלות מעניינות ומצד שני יש בה את הרצינות שבפילוסופיה ובשאלות הקיומיות, המורכבות של טבע האדם והקיום האנושי.

אני לא מכיר אדם אחד שלא משוחח עם חיית המחמד שלו. חיית המחמד אמנם לא עונה אבל כולנו מדברים על חיות המחמד שלנו, חתולים, כלבים, ציפורים ועוד.
לקחת את נושא הפילוסופיה ולחבר אותו לעולם של האדם/ כלב הוא בעצם לחבר אותו ליומיום, לטיולים, להתבוננות בעולם מנקודת מבט אחרת.
השאלות הפילוסופיות מקבלות את נקודת המבט של הכלב כפי שהמחבר מדמיין זאת והבעיות העולות מהסוגיות הפילוסופיות באות מהיומיום, מהתבוננות בחפצים, מבטיולים ומהפרשנות החמודה והמקורית כל כך של הכלב.

מקגאוון לוקח אותנו ממש מההתחלה, מסוקרטס, אפלטון ואריסטו וממשיכים לקאנט, שחוזר כמה פעמים בספר, שפינוזה, דקארט, מקיאוולי, שופנהאואר ועוד ודן בנושאים שונים של התפתחות החשיבה הפילוסופית המערבית, שאלות מוסר, רצון חופשי, שאלות קיומיות, שאלות אמוניות והכל בהומור ובדוגמאות מעולם המושגים של אדון וכלבו.
מקסים, מחכים, מרתק ומלא דמיון.
מאוד אהבתי.

שירת יוון העתיקה
הוצאת שוקן
301 עמודים
ערך ותרגם: אהרן שבתאי

תענוג היה לצלול לתוך הספר הזה ולתוך הפרויקט העצום הזה של אהרן שבתאי.
השירה היוונית הקלאסית כמו שאר תחומי הרוח השונים בספרות, בפילוסופיה, באמנות, היו פורצי דרך לתרבות המערב.
והספר הזה בעצם מרכז לנו את שירת יוון העתיקה על סגנונותיה השונים ועל משורריה השונים לאורך כמה מאות שנים.
זה לא באמת ספר שקוראים מהסוף להתחלה, זו אנתולוגיה, כזו שאפשר לחזור אליה, לקרוא קטעים ממנה, לקרוא לאט ולהנות מהליריקה היפה והמיוחדת לתקופתה שמתארת את התפתחות השירה ביוון מאפוסים מיתולוגייה ועד לטרגדיות, שירי הוגים, קומדיות ועוד.

הספר מתחיל בעצם בהומרוס והסיודוס, האיליאדה, האודיסיאה של הומרוס וכתבי הסיודוס.
משם להמנונים הומריים ולשירה הארכאית עם משוררים כגון ספפו, אנקראון, סימונידס ועוד.

אח"כ עוברים לשירה הקלאסית לפרמנידס, פינדרוס ועוד ואז לטרגדיה, סופוקלס, אוריפידס ואיסכילוס וכן הלאה וכן הלאה.

הספר בנוי כרונולוגית, מהמאה ה8 לפני הספירה ועד המאות 1-4 לפני הספירה.
ספר שמסכם תקופה קלאסית מרתקת, מסעירה ועשירה בשירה, תרבות וכתיבה מרתקת ועשירה.

תענוג להחזיק ספר כזה ביד ולהנות ממנו.
מומלץ מאוד.

בת טובה דייה / שירלי נס ־ברלין
הוצאת שתים
206 עמודים

לפעמים, הדרך שלנו למצוא את הנתיב של עצמנו ולגלות את החוזקות הטמונות בנו זה דווקא דרך סיעוד ההורים, דרך ההתמודדות עם המוות המתקרב או עם חולשה וטיפול בהורים מזדקנים שנמצאים במצב שבו הם פתאום זקוקים לנו לא פחות מאשר אנחנו זקוקים להם.
אני יודע כי הייתי שם, ליוויתי את אבא שלי בבית החולים לפני שהוא מת וראיתי אותו חסר אונים אך גם בחייו הוא היה חלש וחסר אונים והיה זקוק בשנותיו האחרונות כמעט לסיעוד מלא.
דרך ההתבוננות על אבא שלי במצב הזה יכולתי להתבונן על עצמי ועל חיי וזה נתן לי פרספקטיבה וגם לי היתה משפחה וילדים ומורכבויות בחיים בהתמודדויות שונות עם עבודה, זוגיות במצב לא יציב ופתאום חשבתי שזה לא ייחודי לי וכמה אנשים עוברים את זה ואז חזרתי לספר וראיתי בעיני רוחי שסיפורה של אלה גיבורת הספר הוא סיפורם של אנשים רבים.

המחברת היא מרצה ואישה שעוסקת בתחום החשיבה החיובית ובספר הזה דרך העלילה היא מביאה אותנו לתובנות שלה דווקא דרך פרוזה, דרך סיפור עלילתי שגם ממנו אנחנו יכולים ללמוד איך לקחת סיטואציה בחיים ולהעצים את עצמנו דרכה.
וכך גם אמא של אלה גיבורת הספר, רחלה טוב-גודין, מאמנת בכירה לחשיבה חיובית, אישה חדה, כריזמטית, דומיננטית ואלה בתה היתה העוזרת האישית שלה.

רחלה היתה אמורה לעבור ניתוח מורכב אך לא כזה שימנע ממנה לתפקד כפי שתפקדה בעבר אך הניתוח לא הצליח כמצופה ורחלה לא מתעוררת מהניתוח.
אלה מוצאת את עצמה יחד עם אחותה השונה ממנה מגיעה לבקר את אמה ובמקביל להתמודד עם המורכבות שלה בבית, בעל מנוכר, ילד מתבגר וילד צעיר ודרך ההתמודדויות הרבות בחייה, מערכת היחסים עם אימה ודרך הקושי והפלאשבקים לעבר היא מוצאת את הכוחות הטמונים בה.

אנחנו צומחים מקושי, אנחנו מוצאים מהמקומות הכי נמוכים והמורכבים בחיינו את הכוחות לגלות על עצמנו דברים והספר הזה כמו שכתבתי מעביר את המסר הזה של היכולת בכל אחד מאיתנו להתעצם מהקושי ודרך משברים לחפש איפה אנחנו בכל זה ואיך אנחנו מגלים על עצמנו דבר או יותר שיכולים להעצים אותנו ונוכל לצמוח משם, מהמקום הנמוך הזה.

אהבתי את הספר.

אוריאנה / אורנה עקאד
מספרי אורנה עקאד
310 עמודים

את אורנה עקאד לא הכרתי לפני, גם לא את ספרה הקודם שהיה מועמד לפרס ספיר ואני חושב שהספר הזה מייצר חוויית קריאה טובה ומעניינת, כמו כן גם מורכבת שכן היא נוגעת בנושאים לא קלים לראיה וחוויות לא פשוטות.

החיבור שלי לספר בא גם מהמקום של המוצא שכן גם אני ממוצא בולגרי ומכיר את העדה הזו ובעצם הסיפור הוא סיפורה של אוריאנה (דמותה של המחברת?) והוא בנוי בצורה של מכתב ארוך, מונולוג ארוך שמיועד למורה המיתולוגית שלה למשחק ששמה אירה.

הספר, המונולוג מתאר את חייה של אוריאנה שנוגעים בכמעט, היא כמעט מגיעה למקומות שהיא רוצה אבל משהו עוצר אותה ובכלל נראה שחייה של אוריאנה מורכבים ולא קלים ולכן גם טענתי שהספר לא קל לקריאה או לעיכול.

הוא עוסק בנושאים רבים שקשורים לדימוי הגוף, אנורקסיה, בולמיה, התעללות מינית וכל אלו מהווים מרכיב חשוב בספר, מרכיב משמעותי בדמותה של אוריאנה, בדמותה המורכבת של אישה שנאבקת להגיע למקום טוב בחיים למרות הקשיים שפגעו בה, עיכבו אותה, טלטלו את חייה.

הספר הזה היה מעניין לכל אורכו, אורנה עקאד כותבת נפלא ומביאה לנו את דמותה של אוריאנה בצורה חדה, חזקה ומעוררת הזדהות.

ספר מעניין מאוד.

שמש מרה / ליליה חסון
הוצאת אריה ניר
208 עמודים
מצרפתית: שי סנדיק

שמש מרה זה סיפור מעניין שכתוב בצורה טובה ומעניינת ומתאר את סיפור ההגירה מאלג'יר לצרפת במחצית השניה של המאה העשרים דרך עיניה של משפחה אחת.
הוא מתאר את קשיי ההשתלבות, את הפערים התרבותיים, העקירה מהשורשים והנסיון לבנות חיים טובים יותר ובאותה המידה מראה את ההתפכחות מהציפיות, את שברון הלב ואת הקורבן שמקריבים כדי לייצר חיים טובים יותר.
ממה אנחנו צריכים להיפרד, איך מתאימים את החיים למדינה החדשה, למערב אל מול המזרח.
אלו חלק מהשאלות שעולים מהסיפור הזה שנהניתי מקריאתו אם כי הוא לא שלם ויש בו פגמים אבל נגיע אליהם עוד מעט.

הסיפור מתואר מסוף שנות החמישים ועד תחילת שנות התשעים ומתאר את סיפורם של נאג'ה וסעיד שחיו בכפר קטן בצפון אלג'יריה, מדינה שקריבלה עצמאות רק ב1952 ושנים בודדות לאחר מכן כבר החלה הגירה שלילית מהמדינה לצרפת.
בין המהגרים גם אחיו של סעיד שהתחתן עם אישה צרפתיה אך הם לא הביאו ילדים לעולם.

סעיד החליט גם הוא להגר לצרפת ולמצוא שם עבודה במפעל ונאג'ה והבנות הצטרפו לאחר כמה שנים.

נאג'ה נכנסה להריון בצרפת ונולדו לה שני בנים, תאומים שאינם זהים ובגלל הקשיים הכלכליים נאג'ה מחליטה למסור את אחד הבנים לאחיו של סעיד ואשתו הצרפתיה.

הספר מתאר ועוקב בעיקר אחרי המשפחה ואחרי סיפורי ההגירה וההשתלבות של הקהילה האלג'יראית בצרפת אבל הוא גם עוקב אחרי השינויים בצרפת עצמה, מחאות הסטודנטים, המהפיכה המינית ושינויים חברתיים עצומים ששינו את צרפת וגרמו גם לקשיי הסתגלות של המהגרים הערבים שבאו מחברה פטריארכלית מסורתית למדינה מערבית, מתפתחת ומשתנה עם התקדמות העולם קדימה.

ספר מרתק וכתוב טוב אבל לי באופן אישי הפריע מאוד הקפיצות הגדולות בזמן ובעיקר תחושה שהרבה פרטים הושמטו.
לתחושתי יש בזה פגם שכן זה קטע לי במקצת את רצף ההבנה.
עם זאת זה בהחלט ספר טוב ומעניין שנוגע בנושא מרתק מאוד.
כדאי לקרוא.

גן ליד הים / פורסט ריד
הוצאת אפרסמון
103 עמודים
מאנגלית: עירית שורר

יש ספרים שמסע הקריאה בהם לוקח אותך למחוזות אחרים, תקופות אחרות, ימים אחרים ומנתק אותך לרגע מהמקום בו אתה נמצא ואתה מפליג בדמיון, יחד עם המילים וזה קסום.
הספר הזה של הסופר ומבקר הספרות פורסט ריד הוא כזה.
לתחושתי הספר הזה גם כאן בישראל לא קיבל את הכבוד הראוי לו וההתייחסות הראויה וגם לי לקח הרבה זמן לקרוא בו ולהגיע אליו אבל מהרגע שצללתי לתוכו ולסיפורים היפים של ריד הרגשתי שאני נמצא באירלנד של תחילת המאה העשרים עם הנופים השקטים והסיפורים החצי ריאליסטים חצי מיסטיים, סיפורים שנעים בין עולמות וחוויות.
הרבה מאוד מהסיפורים בספר נכתבים מתוך נקודת מבט של ילד והסיפורים מחברים אותנו גם לעולם ילדי, עולם שיש בו מפגשים מסטיים עם רוחות ובתים נטושים ועם תופעות על טבעיות כאלו ואחרות ואתה מרגיש בקריאה שלך איך אתה מתחבר באמצעות המילים של פורסט ריד לחיבור הזה בין העולם הריאליסטי לעולם הרוחני, הפנטזיוני.
ריד גם מתאר לנו את סיפורם של נשים שמואשמות בהיותן מכשפות בסיפור שנקרא "משפט המכשפות" וישנם סיפורים שעוסקים במעברים בין הכפר לעיר או להיפך ובכלל אירלנד בתקופה ההיא היא מקום שעובר שינויים ותיעוש וחיפוש אחר האושר, פרנסה ואהבה.
את הספר הקסום הזה מסיימת פואמה נפלאה שנקראת "סתיו" שמסכמת יפה את הסיפורים בספר ולוקחת אותנו במילים קסומות למסע נפלא של טבע, ילדות וזכרון.

קובץ סיפורים קצרים נפלאים ומיוחדים.
כדאי לקרוא.

הקוסם מארץ ים / אורסולה לה גווין
הוצאת הכורסא
207 עמודים
תרגום: תומר בן אהרון

אני התאהבתי באורסולה לה גווין כשיצא לי לקרוא את " בידיים ריקות" שתורגם מחדש ולמרות שספר זה הוא מד"ב לבוגרים יותר אז הקוסם מארץ ים הוא ספר שמתאים לכל הגילאים גם אם הוא מכוון יותר לבני נוער.
אני נהניתי ממנו מאוד והוא ספר פנטזיה סוחף מאוד, אפל מאוד ובאותה מידה ספר התבגרות פנטסטי של אדם/קוסם צעיר שמבין את משמעות כוחו והיכולת לנתב אותה למקומות הנכונים כמו גם לתקן טעויות עבר.
מסע ההתבגרות הזה מחשל את הקוסם הצעיר ומחשל אותו גם כאדם מוסרי ולא רק כקוסם בעל כוחות עוצמתיים.
אורסולה לה גווין היא מטובות הכותבות והכותבים בז'אנר וההשפעה על ספרי קוסמים שבאו אחריו (אההמ הארי פוטר אההמ) ניכרת היטב.
בעצם אורסולה לה גווין חושפת אותנו בספר הראשון בסדרת ספרי ארץ ים אל הקוסם גד ואל תחילת דרכו כקוסם צעיר ומתלמד שברגע של התרברבות ושחצנו מעיר שד רדום, צל שלא היה אמור להתעורר וצריך להתמודד עם הטעות שלו שמטילה סכנה על קיומו ועל קיום העולם שלו.
המרדף אחר אותה ישות זדונית שרודפת אותו היא לא רק מרדף בין רע לטוב אלא מרדף גם בין מה שעושה אותנו לאנשים טובים יותר ולהתמודדות אחר השדים הפנימיים שלנו.
לא הייתי מקטלג את הקוסם מארץ ים לבני נוער כי התובנות שבו יכולות להשתנות מקורא לקורא ולדעתי קורא בוגר יכול לראות בו דברים ואלמנטים שקורא צעיר יכול לפספס.
מחכה כבר לתרגומים של המשך הסדרה, טוב שתרגמו מחדש ויפה עשו בהוצאת הכורסא עם עיצובי הכריכה הנהדרים שמעניקים לספר הזה חיים וחושפים אותנו שוב לכתיבתה המשובחת של אורסולה לה גווין.
מומלץ.

אשבם / שחף ארז
הוצאת קתרזיס
61 עמודים.

אני זוכר שאהבתי מאוד את ספר השירים הראשון של שחף ארז "צלו של אחאב" ושמחתי לקבל את הספר הזה שלוקח אותי למסע בנפשו של המשורר המגוון הזה והמסע הוא נוגע, כואב, רגיש וגם אניגמטי.
מאוד אהבתי את איור הכריכה גם אם לא לגמרי הבנתי אותה אבל יש בה תחושה מלנכולית של צללי דמויות שהולכות במרחבים שונים והתחושה שאני מקבל מבחירת איור הכריכה זו תחושה קצת קודרת ואם לומר את האמת אז זו גם התחושה מחלק רחב מהשירים, קודרים ומעוררי מחשבה על כאב ועל זכרון ועל געגוע.
הספר מתחלק ל3 חלקיםמשכל אחד מהם מכיל שירים בנושאים שונים אבל הקורא האינטיליגנטי ידע לעשות את החיבור ויש חיבור, הוא קיים.
החלק הראשון נקרא "שעת הקונכייה" והשירים בו עוסקים בחוויות משפחתיות, זוגיות, כאב, געגוע ועוד ויש בהם המון רגש.

החלק השני "המלחמה" כשמו כן הוא עוסק בחוויות מלחמה, בכאב, בזכרונות נוקבים ובימים אלו כואבים מתמיד בהם אנחנו חיים גם מלחמות עבר זורקות אותנו להווה ולאובדן הרב שאנחנו חווים כחברה.
החלק השלישי "בכוון הירח" יש בו אלמנטים יותר פילוסופים ומהורהרים וגם בו למרות שאין לו נושא אחיד הוא מן השלמה למחשבות שבאות מחלקי הספר הקודמים.
שחף ארז הוא משורר טוב, מעניין שהעברית והמילים והדרך לחבר אותם למסר חזק בהחלט עוברים בשירים שלו.

יַתּוּשׁ עַל קִיר, סֶדֶק בַּבַּיִת

וְכֶתֶם אָדֹם טָרִי. עֵדוּת עַל קִיר.

יְצִירָה שֶׁשְּׁמָהּ: אַלִּימוּת כְּבוּשָׁה.

נִפְרֶצֶת חוֹמָה. וְרָזֶה הָאוֹר שֶׁפּוֹלֵשׁ

וְאֵין בֹּקֶר לְהַשְׁכִּים אֶת מֵתָיו.

אֲוִיר כָּזֶה? שׁוֹאֲפִים אֶת הַמֵּת.

יְלָדִים הוֹלְכִים בֵּין נַחֲלוֹת

שְׁפָכִים לַאֲבָנִים נוֹפְלוֹת.

וְאֵין שָׂמִים בָּם פְּתָקִים,

וְאֵין עִטּוּר בָּם. אוֹ נוּר.

אַךְ בָּם מַכְבֵּשׁ. וְרוֹבִים.

אַךְ פֶּרַח. אֵשְׁבָּם.

כדאי לקרוא.