שלושה חייזרים / סרחיו ביסיו
תשע נשמות
98 עמודים
מספרדית: מיכל שליו

אני מאוד אוהב את סרחיו ביסיו, כמעט כל מה שהוא כתב ויצא בהוצאת תשע נשמות אני קראתי.
הסיפורים שלו קצרים, מתעתעים וטוב שהוצאת תשע נשמות ממשיכה לפרסם את הסיפורים שלו.
יכולת הדמיון שלו והיכולת שלו לייצר סיפור שלוקח אותך בהתחלה לנקודה מסוימת ואתה מסיים אותה בכלל עם חוויה אחרת משציפית היא הכשרון הגדול של הסופר הארגנטינאי הנהדר הזה.

בספר הזה יש לנו 3 סיפורים קצרים שהנושא המרכזי שלהם עוסק במפגשים בין חייזרים לבני אדם.
כרגיל אצל ביסיו מה שנראה לעין בהתחלה הוא לא מה שאתה מקבל בסוף והתוצאות מפתיעות במיוחד.

בסיפור הראשון "ההר המעופף" איכר מנסה לשכנע בחורה ואת חברה שלה שבאות לראות את הנכס שלו לראות חייזר ואת חלליתו שחונה לא רחוק מביתו, האם החייזר קיים באמת? מה קורה כאן? הרבה דמיון ותעתוע יש בסיפור הזה והתעתוע הזה חוזר לנו גם בסיפור האחרון אבל הסיפור הזה מדגים את התחכום של ביסיו.

הסיפור השני שנקרא "הנכס" מתאר חייזר פצוע שמגיע לעיירה כפרית וחלק מהתושבים מחליטים להפוך אותו לסוג של אטרקציה ולגבות תשלום ממי שרוצה לצפות בו אך הסיפור הזה גם מכניס את העיירה כולה למן חרדה לא ברורה ותחושת כאוס.
סיפור שונה לחלוטין מהסיפור הראשון שמתאר מן מצב אנושי חמדני וגרידי.

הסיפור האחרון "השיבה" מתאר אסטרונאוט שחוזר ממאדים ונרגש לפגוש את זוגתו והוא רואה מישהי אחרת לחלוטין. זו לא בת הזוג שלו.
אבל הדבר המוזר בכל הסיפור זה שרק הוא מבין את זה וכולם כולל האישה שמולו ושאותה הוא פגש מתנהגים כרגיל כאילו היא אכן זוגתו.
רק הוא שם לב לשינוי וזהו סוג של סיפור מאיזור הדמדומים אבל בסגנון ביסיו.

אפשר לסכם ולומר שבעיני זה לא הספר הכי טוב של ביסיו שקראתי אבל מדובר בספר חמוד מאוד שמביא לנו סיפורי חייזרים בניחוח ארגנטינאי עם המון דימיון ומחשבה מאחורי הסיפורים ובהחלט ניכרת טביעת האצבעות של ביסיו.

יחסים 5.0 / אליקים כסלו
כנרת זמורה מוציאים לאור
335 עמודים
תרגום: עופר קובר

מעניין שקראתי את הספר הזה במקביל לספר החדש של יובל נח הררי כי גם הררי וגם כסלו סוקרים את ההסטוריה של התוכן הכתוב בספר ומגיעים בסוף להתפתחות של אותו נושא בהקשר של בינה מלאכותית.
אך אם הספר של נוח הררי מדבר על המידע ואליו אגיע בסקירה אחרת אז כאן אליקים כסלו מדבר על מערכות היחסים ואינטימיות אנושית ובסוף אנחנו מגיעים על איך יראו מערכות היחסים עם התקדמות הטכנולוגיה בין אנושות לבין הכינה המלאכותית או אם תרצו הבינה המלאכותית דרך רובוטים.
האינטראקציות לפי אליקים כסלו הולכים להשתנות.
כסלו סוקר בספר זה את ההתפתחויות האחרונות בטכנולוגיה של הבינה המלאכותית ואת התקשורת שלה עם בני אדם גם בהקשר הרומנטי ובעצם בוחן לנו את העתיד לבוא על פי ההתקדמות.

האינטראקציה בין בני אדם לאוואטרים, רובוטים ועוד מתפתחת להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.

מעניין שכסלו מספר שהספר נכתב למעשה בשנת 2022 ומאז חלו לא מעט התפתחויות בנושא שעליו הוא כותב כך שהמהדורה הישראלית מעודכנת יותר למה שהתפתח מאז בתחום וההתקדמות כל שנה היא באמת מטורפת ולפעמים בלתי צפויה.

לפני האינטרנט ולפני שהטכנולוגיה הפכה לכפר גלובלי קטן היה מאוד קשה לתקשר מלבד באופן הפיזי שלה וכנל לקיים קשרים רומנטיים.
הטכנולוגיה והאיטנרנט כמו גם הרשתות החברתיות גרמו לנו להתחיל לקיים קשרים וירטואלים ובהמשך עם התפתחות הבינה המלאכותית להתחיל לנהל שיחות נפש עם בוטים וצ'אטים מבוססי בינה מלאכותית.

השלב הבא ייתכן ויכלול גם מגע פיזי עם רובוטים מבוססי בינה מלאכותית למי שמרגיש צורך בכך והאמת היא שלא צריך לקרוא את הספר של כסלו כדי להבין זאת אבל המחבר בא וממחיש לנו את זה ואת העתיד לבוא וזה די מעניין.

על מנת להגיע למסקנות שלו כסלו סוקר לנו את ההסטוריה של מערכות היחסים והאיטראקציות האנושיות על פי תקופות.
חברה 0.1 כך לפי הספר מדברת על חברת הציידים לקטים
חברה 0.2 היא החברה החקלאית
חברה 0.3 היא החברה המתועשת
חברה 0.4 היא חברת המידע והיא אולי עדיין החברה בה אנחנו חיים כרגע אך אנחנו מתקדמים בצעדי ענק לקראת חברה 0.5 שאותה אגב טבעה הממשלה היפנית כדי לתאר את ההתקדמות האנושית.

כל אחת מהחברות עוברות בספר ניתור ותיאור של ההשפעה של התקופה על מערכות היחסים האנושיות.

כבר היום רובוטים מספקים צרכים אנושיים שונים בשירות האנושות ולפי כסלו גם התחום הרומנטי הטכנולוגי מתחיל להיות חלק נוכח בחיים האנושיים.

אני חושב שהספר מעניין מאוד ומרתק לקריאה גם אם עתידנות או חיזוי העתיד יכול להיות מוטעה אבל נראה שכסלו מכוון די מעניין וחושף אותנו לעולם מרתק של תחום מערכות היחסים בין אנוש לדמוי אנוש או בין אנוש לטכנולוגיה שתגע לספק את צרכיו הרגשיים.

כדאי מאוד לקרוא.

אם נהיה / עטר מאור
הוצאת שתים
87 עמודים

איזה ספר חשוב וקורע לב של עטר מאור.
לכאורה עוד ספר על ה7.10 אבל בניגוד לספרים אחרים שקראתי שמאגדים בתוכם עדויות רבות כאן ישנה עדות אחת.
העדות של עטר ומשפחתה.

הספר כתוב בפרקים קצרים שמצריך הרבה נשימה בין פרק לפרק, הרבה כח לקרוא ולהפנים את היום הזה ואת מה שעבר על משפחתה.
ואנחנו הקוראים עוברים עם המחברת שעה שעה, רגע רגע, עוד מהערב שלפני, החגיגות בבארי והערב המשפחתי.
ואנחנו חווים את האימה, בנובלה קצרה, עדות מצמררת, על השהיה בממד, על הילדים אחוזי האימה, על הנסיון לשרוד בתופת הזו ואיך ממשיכים מכאן והלאה.
הכל נמצא כאן והעשות מזכירה לא מעט עדויות מתקופה אחרת, מתקופה אחרת בה רצו להרוג יהודים וזה דז'ה וו של קריאה כי במידה רבה ההסטוריה חזרה על עצמה.

ועדיין התקופה היא אחרת וכאן באו חיילים וחילצו את המשפחה וגם זה מוזכר בספר הקטן הזה אך עם כל המשמעויות שבו.

הכתיבה של עטר מאוד מצומצמת מאוד, מעט מילים אבל כל מילה במקום ולכל מילה משמעות.
גם התיעוד של האירוע ומה שעבר על הילדים ועליה ועל בעלה וגם המחשבות וההגיגים שלה על המשמעויות של זה להמשך וההמשך הוא שאת מה שקרה לא שוכחים אלא סוחבים הלאה.
מי שהיה שם ומי שחווה את מה שחווה לוקח איתו את האירוע הזה להמשך הדרך, להמשך חייו.

ספר קשה וקשוח.
הספר נכתב באופן דו לשוני, עברית ואנגלית צמודות זו לשו וגם לזה יש חשיבות שכן גם העולם צריך לקרוא, להכיר, להבין את אשר אירע.
העדויות האלו צריכות להשמר ולהיות מופצים בעולם וטוב שספרים נכתבים גם באנגלית.

קטורת ואגזוז / אליי קורן
הוצאת פטל
156 עמודים

לאחרונה יש איזה רנסנס של פנטזיה יהודית שאני מברך עליה, הקמה לתחיה של ספרות שיש בה מן המיסטיקה היהודית והחיבור הזה בין המיסטי לריאליסטי וזה מגיע באופנים שונים ובסגנונות כתיבה שונים וכשנתקלתי בקובץ הסיפורים המיוחד הזה של אליי קורן חשבתי לעצמי שזה בא מאותם מקומות, המסתורים והקסם, הנסיון לחבר בין הפנטסטי לריאליסטי קיים כמעט בכל הסיפורים כאן.
שדים, רוחות, מסתורים וכתיבה מאוד מיוחדת של אליי קורן מוליכים אותנו בשדה המרתק הזה של היהדות והדמיון ומצד שני אנחנו בכאן ועכשיו, ברחובות הקיימים, בתחבורה הציבורית ובאנשים שנמצאים בתפר הזה שבין חלום למציאות ומחפשים תשובות במקומות רוחניים ועתיקים.

הסיפור הראשון "מבעד לפרגוש" הוא הסיפור הארוך ביותר והוא מעניין מאוד.
בחור ירושלמי צעיר (הרבה מהדמויות הן ירושלמיות ונראה שהקשר של קורן לעיר הזו בין אם הוא גר שם או בין אם לעיר הזו יש איזה סוג של הילה פנטסטית מייצרת את החוויות הסיפורים) שפוגש באישה מסתורית ובעלת יכולות, הוא עובר לגור איתה ונוצר בינים קשר מוזר, מיוחד, מיני מאוד ומסתורי מאוד והאיש עצמו מגלה כוחות מיוחדות לראות את נשמות המתים.
סיפור מעניין שכתוב טוב ומתפתח לאיטו והוא דוגמא רחבה יותר ועמוקה יותר לסגנון הספרותי של קורן למרות שדווקא בסיפורים הקצרים יותר נמצא האתגר האמיתי בחיבבורים האלו שהמחבר מנסה לעשות בתפר הזה שבין ההווה לעבר ובין המציאות לפנטסטי.

מאוד אהבתי את הסיפור" ימי חלד" מן סיפור שקצת מנותק מהסיפורים האחרים שמתארת דמויות ששטות להן במים אינסופיים בתקופת של סוף העולם ומחפשות איזה מזור ותקווה.
למרות שהוא מנותק מהאוירה בשאר הסיפורים יש בו גם איזה משהו מיסטי ומקראי באוירה שלו.

קובץ סיפורים איכותי ומעניין ששווה להכיר ולקרוא בו.
יהיה מעניין לראות מה עוד יביא אליי קורן בהמשך דרכו ככותב כה יצירתי.

גוף זרה / ורד שם טוב
הוצאת קתרזיס
84 עמודים

השנה חוויתי דרך הבת שלי את בעיית דימוי הגוף כי הבת שלי התמודדה עם אנורקסיה.
אמנם היא נערה ולא אישה בוגרת אבל חוויתי יחד איתה את הקושי ואת המורכבות הזו.

אז נכון שאני לא אישה ואני סוקר ספר שירה שכולו חוויה נשית אבל עבורי זה היה סוג של אתגר מעניין להכנס לרגע לדמות ולחוש את מה שהיא כותבת כאישה וכותבת על אישה ולאישה ואני לא יכול ולא אוכל להבין זאת.
אבל אני כן יכול לחוות שירה ולקרוא שירה ודרך זה להכנס לרגע לחוויה הזו.

אפשר כבר להתחיל מהכריכה, הבחירה באגס היא מעניינת כי אגס נחשב כדימוי גוף נשי קלאסי ועדיין הידיים האנושיות שמחבקות את הבטן האגסית הקצת עגלגלה מסמלת רכות, חמלה, עדינות וגם תחושה שבתוך הבטן ישנן חיים.
הבטן מסמלת כל כך הרבה והתחושה היא שאני נכנס לתוך עולם דימויים נשייים מאוד שבה האיברים הם חלק חשוב, והם מופיעים הרבה בספר, הם חלק חשוב מעולם הדימויים והתחושות.

הספר הוא כמעט כולו ספר שעוסק בנושאים נשיים, מחזור, הפלות, השמנה, דימוי הגוף, מיניות ועוד.
לא קל לגבר להכנס לעולם הדימויים הנשי ולהבין אותו ולכן ניסיתי להבין אותו דרך הילדה שלי בתקופה המורכבת הזו שבה היא סופרת קלוריות כל הזמן ומתעסקת במראה החיצוני ומה יגידו ומה יחשבו ונראה כאילו תכתיבי החברה או הציפיות משפיעות על כך ואז חשבתי לעצמי כמה מורכב זה.
הספר הזה עזר לי קצת להכנס לעולם הזה וקצת לנסות לחוות את החוויה וזה בהחלט היה מעניין והספר מעניין וכתוב טוב והשפה מאוד טובה ויצירתית.

---

נִדְחֶפֶת קָדִימָה, עוֹלָה וּמִתְיַשֶּׁבֶת.
תְּנוּעַת חֲרִיקַת שִׁנַּיִם.
מִמְּעוֹף הַצִּפּוֹר
שַׁלְוָה
וּבֶהָלָה.
חֶנֶק בְּבֵית הַבְּלִיעָה.
הִתְרַסְּקוּת.
נְפִילָה.
שׁוּב, נִדְחֶפֶת קָדִימָה
בַּתּוֹר הַנִּצְחִי לְגַלְגַּל
הַבֻּלְמוּס הָעֲנָק

מומלץ ולא רק לנשים..

שלא לדבר על הכלב / קוני ויליס
הוצאת אופוס
596 עמודים
תרגום: עמנואל לוטם

אחרי שקראתי את ספר יום הדין של קוני ויליס המשכתי לספר הזה וגיליתי שלמרות שפחות או יותר מדובר באותה סדרת ספרים אין באמת קשר ביניהם וכל ספר עומד בפני עצמו לא רק בכך שהסיפורים והדמויות הם שונים אלא גם בכל שקוני ויליס יוצרת כאן עלילה קצת יותר קלילה ומשעשעת לעומת ספר יום הדין ועדיין מדובר בספר לא פחות טוב ולא פחות מהנה אבל כן עוסק בנושא פחות רציני.

נד הנרי הוא הדמות המרכזית בספר הזה, הסטוריון שמתרוצץ לו בין 1940 לשנה בה הוא חי 2057 בפרויקט שיקום הקתדרלה בקובנטרי שנהרסה במלחמה.
כחלק מהשיקום של הקתדרלה הנרי מחפש יצירה אמנות מוזרה שנעלמה בשם "גזע הציפורים של ההגמון"

נד התחיל ללקות בתופעה שמכונה "סחרחורת זמן" תופעה שמתרחשת כשאר אתה נוסע הרבה בזמן והוא נשלח למנוחה באנגליה הויקטוריאנית בשנת 1888 ולהתארגן מחדש, לצבור כוחות ולהמשיך במשימותיו.

מסתבר שהעניינים לא כל כך פשוטים כפי שהם נראים שכן עמיתתו וריטי קינדל יוצרת בטעות פגם ברצף הזמן מרחב ועכשיו הם צריכים בנוסף למשימות שיש להם כגון מציאת חפץ האמנות ועוד גם לתקן את הפגם על מנת שלא יהיו נזקים נוספים.

העלילה לוקחת השראה מספרו המפורסם של ג'רום ק. ג'רום "שלושה בסירה אחת מלבד הכלב" ולכן גם השם של הספר וכן, מעורב בסיפור כלב ויש בו הרפתקאות שונות והוא חווייתי מאוד ולוקח אותנו לאנגליה הויקטוריאנית השונה כל כך מתקופתו של נד הנרי במאה ה21.

קוני ויליס כותבת נהדר והתרגום של עמנואל לוטם גם הוא מהנה מאוד ואני מאוד אוהב את הסדרה הזו שכל ספר בה עד כה הוא פנינה.

מומלץ.

הדחף / שטפן צווייג
הוצאת כתר
93 עמודים
מגרמנית: ליה נרגד

כבר נדיר להתקל בתרגומים לנובלות של צווייג כי כל כך הרבה נובלות וסיפורים קצרים שלו מתורגמים בשנים האחרונות שזה נפלא בעיני להתקל בסיפורים שלא תורגמו מחדש אלא תורגמו לראשונה ובכך הקורא הישראלי נחשף עוד לרפרטואר המרשים של הסופר היהודי הייחודי הזה שמצליח להגיע לנפש הדמויות שלו ולתאר התחבטויות לב ומורכבויות נפשיות בצורה שרק צווייג היה יכול לעשות.

שתי הנובלות בספר זה עוסקות במלחמה ועוסקות בחיילים ובהתלבטויות קשות שהם עוברים ונראה שבימים אלו בהם אנחנו מצויים במלחמה בלתי פוסקת ובחיים המורכבים שאנחנו חיים בו שחיילים מתים בקרב ונשלחים לחזית פעם אחר פעם ומתנתקים ממשפחותיהם והדילמות הן קשות ומורכבות כי אתה יודע שאם תלך לא תחזור ואתה יודע שאם אתה שם אתה כמה למשפחתך ולחיים שחיית.

שתי הדילמות האלו הן מרכזם של הסיפורים האלו של צוויג ושתיהן מוצגות בצורה מעוררת השראה ומכמירת לב כמו שרק הסופר הגדול הזה יכל לתאר ולכתוב.

הסיפור הראשון מתרחש ב1918 לחופי אגם ז'נבה ובו דייג שמוצא חייל עירום ותשוש.
האיש מעלה אותו על החוף ותושבי העיר הסקרנים באים לצפות ולאט לאט אנחנו לומדים להכיר את החייל ואת סיפורו, חייל רוסי שלחם במלחמת העולם הראשונה.
תושבי העיר מתחבטים ביניהם מה צריך לעשות עם החייל בעוד הוא עצמו יודע בדיוק מה הוא רוצה.
הוא רוצה הביתה, למשפחתו, הוא כמה לילדיו ולאשתו ולמקום בו הוא גדל.
האיש מתחנן לחזור לביתו וחוסר האונים שלו מ ורגש בטקסט הנפלא והקצר הזה של צוויג.
סיפור נוגע ללב.

הסיפור השני "הדחף" מביא את הצד השני של הכמיהה, אותה כמיהה ותחושה חזקה לחזור לקרב ולהלחם, לעזוב את הבית ויהיה המחיר אשר יהיה הוא צריך להיות שם בשדה הקרב.
פרדיננד מקבל מכתב והוא יודע היטב מה המכתב הזה מבשר לו, הוא יודע שהוא צריך להתייצב בקונסוליה ולחזור ללבוש מדים.
הדחף חזק ממנו ותחנוניה של אשתו על הבטחות העבר שלו לא מועילות.
הויכוח ביניהם והדילמות שבראשו ובנפשו הן מרכז הסיפור המסעיר הזה שמתאר לנו כמיהה הפוכה מאשר בסיפור הראשון, הסיפור הזה ארוך יותר וחזק יותר ומתואר בצורה יוצאת דופן.

צווייג מיקם את שני הסיפורים במדינה הנייטראלית שווייץ, שזה גם מעניין כי במרכז שזה הנייטראליות אנחנו נתקלים בשתי הדילמות של המלחמה והחייל הפשוט.
לחזור הביתה מצד אחד וללכת לשדה הקרב מצד שני.

צמד נובלות מרשימות מאוד.

כי ארצי שינתה את פניה / עוזי ברעם
כנרת זמורה הוצאה לאור
240 עמודים

בסוף הספר כותב עוזי ברעם מן פרק סיכום שבו הוא מדבר על אירועי ה7.10 ונראה שהפרק הזה מסכם בצורה מאוד יפה את המצב שישראל נמצאת בו כאשר עוזי ברעם, אחד הפוליטיקאים האמיתיים והכנים שהיו כאן, רואה את זה מבחוץ אחרי שפרש מפוליטיקה לפני לא מעט שנים.
פתאום כשאתה כותב אוטוביוגרפיה פוליטית ואתה רואה דברים מבחוץ הם נראים אחרת מאשר כשאתה בתוך המערכת.
אירוע כזה לא היה בתקופתו של ברעם, גם לא במלחמת יום כיפור ולא בשום יום מאז קום המדינה אבל הדברים האלו שכותב ברעם על מה שקרה בשנה החולפת ממצים טוב את שם הספר שבעצם אומר מה ברעם חושב על מצב המדינה כיום.
אבל הספר הזה של עוזי ברעם אינו ניתוח פוליטי של התקופה אלא סיכום קריירה במבט מפוקח לאחור על כל מה שהוא עבר בפוליטיקה, ההישגים וגם המחירים ששילם.

מתחילתו בין מייסדי המשמרת הצעירה של העבודה, דרך השליחות בארצות הברית והכניסה לפוליטיקה הארצית, כמעט 40 שנה של קריירה פוליטית ארוכה ומעניינת.

אנחנו עוברים עם ברעם מסע ארוך דרך ימי השיא של מפלגת העבודה, הנפילה הגדולה במהפך של בגין ותקופת רבין, הרצח ומה שקרה אחריו עד שפרש מהפוליטיקה בשנת 2001.

אין ספק שעוזי ברעם היה פוליטיקאי אהוד בכל קצוות הקשת הפוליטית, אדם נעים וחכם, רהוט ומעניין והספר הזה כתוב טוב, עוזי ברעם מספר את סיפורו שהוא במידה רבה סיפורה של הפוליטיקה הישראלית וגם מתבונן מבחוץ על השינויים שקרו במדינה שהולכים לדעתו ובמידה רבה גם לדעתי למקומות רעים מאוד ומסוכנים מאוד.
הוא חסר לי ובכלל אנשים כמוהו חסרים לי.
סיפורו של עוזי ברעם הוא סיפורה של מפלגת העבודה וסיפורה של מדינה שכבר לא מכירה את עצמה יותר.

אוהבי פוליטיקה יהנו מהספר הזה.

היכונו / דודו גואטה
הוצאת שתים
157 עמודים

אני זוכר לטובה את הספר הקודם של דודו גואטה "רוח התקופה" שיצא בהוצאת פרדס.
גם בספר הקודם מאוד אהבתי את תחושת הטירוף והמסע ההזוי שגיבוריו עוברים כמן משל לתקופה בה אנחנו חיים.
זה עבד בספר הראשון ועובד נהדר גם בספר הנוכחי.

הספר הוא מן נובלה לא ארוכה מדי בפרקים קצרים וקצביים שמספרת על עזרא, סוכן בדימוס ב"מחלקה שבלעדיה לא ייתכן העבר" שנקרא שוב לדגל על ידי סוכנת חדשה במחלקה בשם איילת.
איילת מבקשת מעזרא לעזור ולמצוא את הנביא נתן שמתכוון להכריז על בואו של משיח האמת.

אותו נתן, תלמיד ישיבה שברח מהמחלקה הפסיכיאטרית שחוזה נבואות וחלומות על המשיח ומתסיס את כל הסוכנים הוא רק אחת מהבעיות שצצות כאדר ברקע עומד להתקיים משחק כדורגל סוער בין ביתר ירושלים לבני סכנין והספר חוגג מאירוע לאירוע בקצב מסחרר ובאירועים סוריאליסטים מפתיעים.

זהו ספר מהנה מאוד שנע בין אוטופיה לדיסטופיה לא ברורה והיא מאפשרת לקורא כמה שעות של הנאה מהמצב בו אנו שרויים או אולי אפילו ימצא נימה ביקורתית למצב במדינה וזה בהחלט ייתכן.
הראש הקודח והמשעשע של דודו גואטה מאפשר לנו להנות מסיפורים מעניינים ומסעות הזויים וזה היה נכון גם בספר הביכורים שלו וגם בספר הזה.

מעניין מה יביא איתו הראש הקודח של דודו גואטה גם בספר הבא.

ספר מהנה ולא מתיימר יותר מדי ומבחינתי זה עושה בדיוק את העבודה הנכונה בהקשר הזה.

ספר יום הדין / קוני ויליס
הוצאת אופוס
689 עמודים
מאנגלית: עידית שורר וצפריר גרוסמן

הספר הזה שהוא חלק מסדרת "נוסעי הזמן מאוקספורד" תורגם מחדש ויצא בעיצוב מחודש לקוראים שלא הכירו את קוני וויליס וספריה, כמוני.
אני אמנם אוהב מד"ב אבל לא קורא הדוק של הז'אנר, ספרים בודדים בשנה כמו גם ספרות הפנטזיה שגם אותה אני אוהב אבל קורא מעט ממנה וכך פספסתי את קוני ויליס שהיא באמת נפלאה ויצירתית.
מאנשים שקראו את הספר הזה בעבר הבנתי שאחת הבעיות שהם חוו ממנו היה כשלים בתרגום שהפריעו לקריאה ולכן התרגום עבר סוג של שפצור כי את התרגום המקורי של עידית שורר הצטרף צפריר גרוסמן.
מכיוון שלא קראתי את התרגום הקודם אני לא יכול להשוות אבל כן יכול להעיד שהספר היה קריא מאוד ולא זיהיתי בו בעיות מיוחדות שהפריעו לי על הקריאה.

אנחנו בערך באמצע המאה ה21 ומסע בזמן כבר אפשרי ועובד, באוניברסיטת אוקספורד יש מחלקה שלמה שעושה את זה ושולחת אנשים למסעות בזמן לחקר ולמשימות נוספות.
אחת מהן היא סטודנטית להסטוריה בשם קיוורין אנגל שחוקרת את המאה ה14 ומתוכננת להשלח לשם.
היא חוקרת טוב טוב את המאה הזו, את המנהגים שלה, את הלבוש, אתץ השפה המדוברת שהיא שהאנגלית המדוברת שם שונה לחלוטין מהאנגלית המקומית וכמו כן מדברים שפות נוספות כגון לטינית.
הלבוש שונה והכל.
מצמידים לה תרגום סימולטני וסיפור כיסוי כדי שבכל יסתדר כי נשים באותה תקופה לא רק היו במעמד נחות אלא חסרות מעמד כמעט בכלל ואישה שמסתובבת לבדה במאה הזו סיכוייה לשרוד נמוכים מאוד.
התכנון היה לשלוח אותה לשנת 1320 והיא נשלחת.
יצא הגורל ובדיוק לפני שהיא נשלחה התחילה להתפרץ מגיפה בכדור הארץ, מגיפה שקשה היה להבין אותה או את התסמינים שלה וככל הנראה אחד מהם היה סוג של בלבול והיא נשלחת בטעות לשנת 1348.
עד כמה הגורל מתעתע? בשנת 1348 התפרצה המגיפה השחורה באירופה והכתה חללים, מליוני אנשים מתו מהמגיפה האיומה הזו שבעידן הפרימיטיבי חסר ההגיינה של המאה ה14 היה מאוד קשה למגר אותה.
וכמובן במקביל לכך, במאה ה21 המגיפה שהתפרצה גם היא משפיעה ובמקביל למלחמה במיגורה חוקרי אוקספורד שוברים את הראש איך להחזיר את קווירין ואיך לעזור לה למצוא את דרכה ולהבין למה היא נשלחה כמעט 30 שנה קדימה.

כמובן שאנחנו זוכים להבנה איך בעצם התייחסו למגיפות בשתי תקופות שונות והסיפור תופס תאוצה והעניין בו מתגבר.
למי שלא קרא את סיפוריה של ויליס זה בהחלט ספר להתחיל בו ואני יכול להעיד כי לאחר מכן קראתי ספר אחר שלה שגם עליו אכתוב שמתנהל ונכתב בצורה שונה לחלוטין והספר הזה סוחף ומעניין בעיני הרבה יותר גם כי הוא עוסק בנושאים קצת כבדים אבל דווקא הבחירה בנושאים כבדים כמו מגיפות הופכים אותו לעשיר ומעניין הרבה יותר והכתיבה סוחפת ועשירה והספר מעניין בצורה בלתי רגילה מה שהופך אותו בעיני לאחד מספרי המד"ב המרתקים שקראתי.

יופי של ספר, עשיר, מרתק, למרות עוביו הוא נגמא במהירות והוא סוחף. ההתחלה קצת איטית אבל ברגע שהוא מקבל קצב קשה להפסיק לקרוא.
מומלץ מאוד.