השעה החלשה / דינה עזריאל
ידיעות ספרים
287 עמודים

השעה החלשה זה ספר מאוד מיוחד, לא קל לקריאה, דורש סבלנות והשקעה ומדובר בכמה קולות.
אבל ההשקעה בו שווה את הזמן ושווה את האנרגיות והוא ספר מאוד שונה בנוף המקומי, בשפה, בכתיבה. מרתק.

הוא מסופר ב3 קולות, קולותיהן של שתי נשים ושל חתול.
נתחיל בקירה, זקנה דמנטית, ניצולת שואה, רושמת בפתקים שמה לא תאבד לגמרי במחשכי הדמנציה.

ענת. נכדתה של קירה. עורכת דין במקצועה, יש לה משברים משפחתיים והיא מחפשת את עצמה מקצועית ואישית ואף משפחתית ובתוך כל המשברים האלו היא יוצאת לחיפוש אחר שורשיה המשפחתיים.

ויש את החתול. שחי את נשמתו השלישית וזוכר את מה שקירה לא זוכרת כבר, הוא נע אחורה בזמן את גלגולו הראשון ואל המלחמה ההיא וזוכר הרבה וחושב הרבה והוא חתול הוגה וחכם עם שפה מיוחדת והקול שלו היה הכי מיוחד בספר הזה.

זהו ספר מיוחד שנע בין ההווה לעבר, בין זכרון לכאן ועכשיו.
אנחנו נעים בין הכאן ועכשיו ליהדות רומניה שבין המלחמות ועד 1945.
הוא לוקח אותך למסע בזמן ולתוך נפשם של הדמויות אלו שמספרות ואלו שקולם נעלם כבר.

לא קל לקרוא בספר הזה, אין לו באמת עלילה ליניארית רצופה ומסודרת אבל זה לא מפריע לקריאה שכן הכתיבה של דינה עזריאל לוקחת אותך למסע וגם השפה וגם העריכה המיוחדת של הספר הזה פלוס הקולות השונים והמגוונים בו יוצרים עבור הקורא חוויית קריאה ייחודית מאוד.

הייתי מגדיר אותו כספר למיטיבי לכת שכן הקריאה בו מאתגרת אבל מי שיבחר להכנס אליו יזכה בחוויית קריאה מעניינת מאוד.

זרים מעבר לדלת / אילן עמית ־פרוינד
הוצאת עם עובד
286 עמודים

ברומן מרתק של אילן עמית פרוינד שיש בו שמץ של הומור ואולי אף אלגוריה נוקבת על מצב החברה הישראלית ובאותה מידה בהמון הומור מייצר לנו כאן המחבר ספר מרתק שנקרא בהנאה ומעלה נושאים רבים ומורכבים והיה תענוג לצלול לתוכו.

הדמות המרכזית בספר הזה הוא אליהו, מורה למדעים בתיכון תל אביבי ואיש עם חלומות יזמות גדולים שחייו מתפרקים לנגד עיניו ממש כך.
אליהו החליט להקים איזה מיזם כלכלי שחשב שיהיה הצלחה גדולה והמיזם הזה נכשל. הוא לא שיתף את אשתו בעניין הזה והמיזם נכשל, הכסף הלך לאיבוד ואליהו האומלל נאלץ לעזוב את ביתו ואת אשתו, לוותר על כל מה שהיה לו ובנוסף לכל הצרות גם בתו הבוגרת, היחידה שהקשר ביניהם בילדותה היה טוב ניתקה עמו קשר והוא מוצא את עצמו חי חיים מחדש בדירת חדר מסכנה ומחטט רגליו בקושי ומנסה להשתקם מהמשבר הזה שנפל עליו.

אך נראה שאולי לא הכל שחור בחייו של אליהו, לכאורה כמובן.
אליהו מגלה שאביו שהלך לעולמו בבית אבות יוקרתי העניק לו בירושה דירה תל אביבית קטנה בדרום.
אך אליה וקוץ בה.
מסתבר שבדירה עצמה מתגורר זקן ערירי והמטפלת הפיליפינית שלו והתנאי לקבלת הדירה הוא השארות הזקן והמטפלת בבית והם נשארים שם עד מותו של הזקן.
בנוסף אליהו מסתבך עם שני נוכלים ועוד צרות שמציפות אותו.

הספר לוקח אותנו למסע הזה של אליהו בנסיון להתרומם, בנסיון לשקם את יחסיו עם בתו, הקשר שכה חשוב לו ולשמור את הנכס המפתיע שהוא קיבל תוך כדי הנסיון להתגבר על המהמורות שבדרך שמקשים עליו.
כל הצרות האלו מתובלים בהומור ושנינות ובכתיבה חדה ומרתקת.

מאוד אהבתי את הספר הזה וראיתי בה מן משל לחברה הישראלית שבעצמה נמצאת במן נפילה ואנשים רבים חרדים לרכושם, לעתידם הכלכלי וקשה לדעת איך יראה העתיד הכלכלי של רבים מאיתנו.

כדאי לקרוא.

בית גידול / ג'ודי עדיני
הוצאת תשע נשמות
174 עמודים

מקום לחלופה פסיכיאטרית הוא מקום לא קל, אני יודע כי במשך ארבע שנים ליוויתי את הילד שלי שהיה בפנימיה פוסט אשפוזית ונכון שכאן הסיטואציה והעלילה והדמויות הן שונות כי כאן מדובר בבית לנשים, נשים בוגרות ולא נערים ונערות שהחיים עוד לא ממש התחילו להניע וכבר הם בסיטואציות קשות.
אבל כשקראתי את הספר של ג'ודי עדיני זה זרק אותי לביקורים אצל הילד שלי במקום כזה שהוא גם כן חלופה לאשפוז פסיכיאטרי.

והסיפור מספר על מרים, אישה ללא נסיון טיפולי בתחום שנכנסת אל בית מעלה ישועתי, מקום שהוא תחלופה לאשפוז פסיכיאטרי, מקום לנשים שגורלן לא שפר עליהן והן מתמודדות עם החיים שלא היטיבו איתן מסיבות שונות והדמויות שונות והסיפורים שונים ומרים חסרת הנסיון נכנסת לעולם הזה ולמקום הזה ומתארת בגוף ראשון את חוויותיה וההתמודדויות שלה.

דמותה של מרים מאוד מורכבת ונראה שבאישיות שלה ומה שעברה בחיים לא יגרמו לה להשתלב בעבודתה בבית המאזן הזה, דמות שחוותה טריגרים רבים בחייה בעצמה.

הספר הרגיש הזה מתאר דרך המונולוגים של מרים את עבודתה בבית ואת הקשרים שנוצרים על המטופלות בו והסיפורים קשים ותיאור הבית והחיים בו מורכבים מאוד אבל אותי עניינה דמותה של מרים שסיפוריה נעים בין כתיבה בזרם התודעה שנעים לתוך מחשבותיה והחוצה לבין תיאור המתרחש בבית.

לא קל לכתוב על העולם הזה, על מקומות כאלו.
ג'ודי עדיני עושה זאת ברגישות וכותבת יפה ונוגע והספר הקטן הזה חודר ללב.
מיוחד ורגיש מאוד.

ממלכת הטבע / רייצ'ל ויליאמס
הוצאת שוקן
מאנגלית: מאיה שוהם פלאי
63 עמודים
איורים: קרנובסקי

איזה ספר, איזה רעיון מהמם ואיזה כיף להסחף לתוכו.
ישבתי עם האחיין שלי והצצנו בעדשות הצבעוניות שנלוות לספר הזה ופשוט נהנינו.
הספר בא להכיר לילדים ולא רק להם יעדים אקזוטיים ומעניינים ברחבי העולם ואת היצורים החיים שם והצמחיה הצומחת בהם.
האתרים שאותם הספר מציג לקוראים הם לא אתרים רגילים.
שמורת רדווד, יער הגשם באגן קונגו, לוך לומונד בסקוטלנד, אגן נהר הגנגס ועוד.
לכל איזור יש צמחיה ייחודית לו וחיות שחיות שם. יש את חיום היום ויש את חיות הלילה וכולם מוצגים שם. כשמסתכלים בספר ללא העדשות הצבעוניות רואים את הכל אבל מבולגן. ברגע ששמים טת העדשות כל צבע מבדלת לנו את חיות הלילה מחיות היום ואת הצמחיה. עדשה כחולה עוזרת לנו לראות את חיות הלילה. עדשה אדומה את חיות היום ועדשה ירוקה את הצמחיה. בנוסף יש הסבר על כל בעל חיים וזה נפלא, מרהיב ומלא חיים ובעיקר מלמד ואינטראקטיבי שזה מה שמבדיל אותו מספרים אחרים ולמקאה שמאבדים את העדשות הצבעוניות הנלוות לספר יש אפשרות לסרוק ברקוד ולצפות בספר דרך הטלפון עם העדשות הצבעוניות.

תענוג של ספר. ממש.

שתינו / אווה איזאק
הוצאת עולם חדש
213 עמודים

שתינו הוא ספר מורכב שמדבר על נושא מורכב, ואולי על כמה נושאים.
אבל בראש ובראשונה אווה איזאק במן ממואר אינטימי קשוח מספרת לנו הקוראים על יחסיה עם אמה שנמצאת על ערש דוויי.

הספר שעוסק במערכת היחסים בין הבת לאם ובזכרונות שלה עוסק גם בין השאר בשאלה עד כמה אנחנו דומים להורים שלנו וקשורים אליהם וכן גם על ההתמודדות של בני הדור השני והשלישי לניצולי שואה.

הרבה ספרים עסקו בזה בעבר, על הקושי להיות בן של ניצול ועל המורכבות והטראומות שאותו הורה סוחב איתו מהמלחמה וההתמודדות הרגשית הנפשית וכן זה משפיע על ההורות שלו, על הדרך בה הוא מגדל את הילדים ומחנך אותם ואנחנו רואים את ההשפעה על זה בספר הזה בו המספרת מתארת לנו את הקשיים,

אנחנו חווים את סיפור חייה של האם והמשפחה בטרנסילבניה, ההגירה לישראל וקשיי הקליטה, על החיים בבני ברק, העוני והמורכבות הרגשית והנפשית של האם שמשפיעה על אווה הצעירה.

אנחנו ממשיכים לחייה של אווה, לחייה האישיים המורכבים, למערכות היחסים המיניות הלא יציבות שלה והנסיון שלה לברוח ככל האפשר מצילה של האם החונקת והמשפיעה ובסופו של דבר אנחנו חוזרים לאותו מקום בו האם והבת נמצאות בסיטואציה בה הן צריכות לסגור מעגל כאשר הבת סועדת את האם הגוססת ומנסה לסגור פינות וליישר הדורים והסיטואציה הזו אינה קלה.

הממואר הנוגע ללב והחודרני הזה מציף בהמון מורכבויות ושאלות ועוסק בין אם בהשפעות השואה על הדורות הבאים והשפעות של הורות מרעילה וקשה ונסיון להתנתק מכל זה לאישיות עצמאית אך הדברים האלו משפיעים ומציפים ולא משחררים.

מורכב, קשה אך מרתק מאוד וכתוב טוב.

בתוך המילים בתים / דנית גולד
הוצאת פטל
246 עמודים

אפשר להתחיל במחמאה על ההוצאה. אני מאוד אוהב את הוצאת פטל, בעיני מההוצאות הטובות והאיכותיות בארץ שמתמחות בספרות מקור.
הבחירה שלהם מה להוציא לאור מדויקת מאוד והספרים שיוצאים בהוצאה זו הם חדשנים, מרתקים, איכותיים מאוד ונראה כאילו הם נבחרים בפינצטה.

הספר הזה של דנית גולד כולו תנועה, התנועה מתחילה עוד בכריכה, דינמיות של אנשים בתחנת רכבת שבה כבר יש תנועה, מסע, סימן לדרך, למסלול, והאנשים בה ממתינים, מחכים, ךתחנה הבאה בחייהם, לעליה לרכבת או לירידה ממנה, משהו קורה במקומות האלו וזה כבר מייצר עניין.

ואז אנחנו נכנסים לתוך הספר שהפרקים בו מחולקים לפי סדר הא ב.
והספר הוא תנועה, אנחנו עוקבים אחרי תחנות חייה של גיבורת הספר, אישה צעירה שיוצאת למסע, עוזבת את ביתה ומשפחתה בחיפה, בדרכה לתל אביב ומאחוריה סוד משפחתי מביש.
היא רוצה לכתוב, חולמת להיות סופרת אבל משהו תוקע אותה, זה לא מסתדר כפי שחלמה.
אנחנו עוקבים אחר תחנות חייה, בדירות בתל אביב, דרך החתחתים הזו, הרצון למצוא בית, מקום, לתקן את מערכות היחסים בחיים, עם הוריה.
אנחנו נעים איתה בפרקים קצרים מאוד שמייצרים גם הם עניין וקצב לספר, כזה שגורם לך לרצות לקרוא בו ולא להניח אותו.
ואנחנו נעים אחרי הגיבורה שלנו בעולם, ליסבון, גרמניה, ארגנטינה, ושוב תל אביב ושוב חיפה הכל עוזר לנו לאט לאט להרכיב את התמונה השלמה, האנשים, המקומות החיפוש הזה הוא מרתק והוא דינמי והוא חי וגם כואב וצובט בלב.

הרבה כאב ועצב יש בספר ויש בו המון עומק ורגש ונסיות למצוא מקום, אהבה, חיבור מחדש ותיקון של פצעים ישנים, נסיון למצוא את עצמה ולהגשים את חלומותיה וייעודה.

זה ספר פיוטי ורגיש שתענוג היה להסחף אחריו ולהנות ממנו.
מומלץ מאוד.

משקל עודף / בכל סרלואי
הוצאת דביר
208 עמודים

לקרוא את ספר המסות האוטוביוגרפיות המרתקות האלו של בכל סרלואי היה לקרוא טקסטים שזרים לי, עולם שאני לא מכיר מספיק, עולם נשי, עולם דתי, עולם פמיניסטי ועולם דתי,נשי ופמיניסטי בכפיפה אחת אבל יש משהו שאני כן מכיר וזה יצר אצלי חיבור מיידי וזה עניין הגירושין, הפרידה.
ובכל מתייחסת לזה כבר בפרק השני, על ההשפעה שלה כילדה על גירושי הוריה, דבר לא נפוץ בתקופתה ולא נפוץ בחברה הדתית בכלל.

דרך החיבור הזה שכל משפחה גרושה בין אם בחברה הדתית או בחברה החילונית יכולית להזדהות איתה אני צולל ביותר הכלה והנאה לעולמה המרתק של המשוררת הנהדרת הזו שכותבת בכנות נפלאה על חייה ולוקחת אותנו למסע מרתק בתחנות חייה ובתחנות נפשה.

אנחנו לומדים להכיר את בכל סרלואי דרך העולם הזה שלה שנע בין היותה דתיה מאמינה לבין רצונה ללמוד תורה, בין היותה פמיניסטית ודתיה ודרך דימוי הגוף שלה.

ולמרות שהספר הזה נקרא "משקל עודף" נראה שדרך הכנות והכתיבה של סרלואי הרבה משקל עודף הוסר ממנה מטאפורית, היא כאילו התנקתה, שחררה ושיתפה את כל קוראיה באישיות שלה, בדרך החיים שמצד אחד מקדשת את השם ומצד שני מקדשת את היותה אישה שלמה עם מי שהיא, פמיניסטית, שמנה, אישה שיש לה דרך משלה ואולי מייצרת קצת נון קונפורמיסטיות אבל היא גאה בדרכה ובעולמה המורכב והמרתק.

הדרך בה בכל סרלואי כותבת על עצמה דרך המסות הנהדרות האלו הן חשובות עבור כל נערה דתיה וגם חילונית שלא שלמה עם מי שהיא ושמחפשת נתיב ודרך והיא כתיבה חושפנית וכנה ובדרך בה היא כותבת היא מהווה בעיני סוג של מגדלור מוסרי עבור נשים רבות.
גם דרך דימוי הגוף, גם דרך התפיסה שלה את הדת האורתודוכסית ודרך התפיסה שלה את מה זה להיות אישה ועל אחת כמה וכמה מה זה להיות פמיניסטית דתיה שומרת מצוות.

מאוד מרתק ומאוד מעניין ומומלץ מאוד.

מתעוררת / ענבר נצר
הוצאת סער
303 עמודים

מתעוררת הוא ספר שמלמד אותנו על שבריריות החיים ועל הרגש האנושי שנע בין אהבה לכאב, בין התמסרות לניכור, בין בחירות בחיים שלא תמיד קלות ובכלל על הקרבה גם אם זה בא על חשבון הרצון האישי שלנו.

הבסיס של הספר עוסק בזוגיות במשבר ולמעשה אנחנו פותחים את הספר עם זוג שמגיע לפגישת טיפול זוגי כשהמטרה היא לסיים את הקשר ושכל אחד ימשיך לדרכו. שני בני הזוג מבינים את זה
המצב בין בני הזוג לא קל ואחרי עשרים שנה להבין שזה כבר הסוף זה מורכב יותר כי הרי יש משפחה ויש בנות ויש עבר משותף וזכרונות.

אחרי שהם מתפצלים כל אחד לדרכו הילה בת הזוג בספר שומעת שאורן בן זוגה עבר תאונת דרכים קשה והוא מאושפז ומורדם ומכאן ואילך חייה של הילה משתנים, כולל הפרספקטיבה שלה לחיים וההתבוננות המחודשת על ההחלטות שהיא צריכה לקבל בחיים.

המסע הזה של גיבורת הספר הוא מסע רגשי, מסע פנימי של הבנה על שבריריות החיים ועל קבלת ההחלטות שמיטיבות לא רק איתה אלא עם כל הסובבים אותה ואנחנו עוקבים בספר אחר המשבר הזה, אחר הדאגה לאורן והנסיון לחזק את מי שמסביבה ואת בנותיה ובמקביל לקבל את ההחלטות הנכונות לחייה לנוכח המשבר.

זה ספר מאוד אנושי ורגיש ואני יודע כי עברתי פרידה והתמודדות אמנם לא של תאונה קשה אבל מורכבות אחרת עם הילדים שלי ואני מתחבר לספר מנקודת המבט הזו.

ענבר נצר לוקחת את הסיטואציה ומכניסה אותנו ללב הדמות וללב התחבטויותיה ברגישות.

בהחלט ספר מעניין שכתוב טוב.

מכתב לסוהר 343ב / לבנה מושןן
הוצאת עם עובד
289 עמודים

איזה ספר קשוח ונוגע ללב של לבנה מושון, זה מסוג הספרים שלא מרפה ממך גם לאחר הקריאה.
יש לספר הזה כמה נקודות מבט וכמה תובנות שכולן חשובות ולכולן מגיע יחס ואיזו אמירה.
הסיפור המרכזי בספר הזה יש לו שני קולות, קול אחד של ילדה שכותבת מכתב לאביה הסוהר וזכתה להתעלמות האב ונוצר נתק ארוך שנים בין הילדה לאב ובבגרותה עם הצלקות שעל ליבה היא מעלה את אותם מילים שוב, נוקבות יותר, כואבות יותר, בו היא מספרת לאב את אשר עבר עליה, את הצלקות, הכאב והפחד מהאב, תחושת האימה בבית והניכור.
אלו כאבים ואלו צלקות שמשאירות חותם לכל החיים ואת זה היא פותחת ומספרת.
ומהצד השני יש את האב שמספר את סיפורו למראיינת בשם אלונה קהאן ובו הוא מספר את גרסמוץ
הוא מרואיין לא מהימן התיאור שלו מנותק מהמציאות ומעדות הילדה, הוא לא מבין איפה הוא שגה ואיפה הוא חטא. הוא בטוח שהוא בסדר והחינוך שהעניק הוא חינוך טוב.
בשלב מסוים הוא מאשים את עבודתו בבית הכלא והמכות מהאסירים, מתוארת העבודה הקשה בכלא והמורכבות כמו גם הצלקות הנפשיות שהשאירו חותם על האב ואותם הוא סחב לביתו.

זהו ספר קשה לקריאה לא באופן כתיבתו אלא בתוכנו, בתחושה של הבת שכל כך קיוותה לקבל מענה מהאב וכאישה בוגרת אנחנו נחשפים למועקות הנפשיות שנשארו בילדותה.
אך זהו ספר מרגש שהקריאה בו נוגעת ללב ומשאירה חותם בידי הקורא. נותנת לנו פתח לעולמם של הסוהרים ובתי הכלא בתקופה ההיא, לקושי הנפשי והרגשי שכמובן לא מצדיק שום התעללות ביתית בילדים ובני משפחה אך כן מראה לנו את המורכבות שבעבודה כזו בתקופה ההיא ואולי גם היום (כותב סקירה זו עבד שנה וחצי בבית כלא באגף החינוך).

ספר קשה וחזק שכדאי לקרוא. הכתיבה של לבנה מושון מדויקת, טובה, נגישה ועוצמתית.

נראה בסדר מבחוץ / איילת פרטוש עבו
הוצאת שתים
240 עמודים

כמי שאיבד הורים (4 ליתר דיוק, 2 ביולוגים ו2 הורי האומנה שלי) גם הילדות שלי וגם בבגרותי אני מכיר את התחושה הזו ואת ההתמודדות עם הליווי, ההקרבה, הדאגה והמחיר, גם של האובדן וגם של מה שמתלווה אליו.
אני גם מכיר את הסרטן וכילד ראיתי את אבא שלי שהתמודד עם מחלתה של אימי 4 שנים ולכן משהו בספר הזה חדר אלי גם מהבחינה הזו.

אבל הספר הזה עוסק באובדן מכמה נקודות מבט.
סיפור ההתמודדות של גיבורת הספר כבת. כבת לאבא חולה סרטן, אבא שסוחב עמו צלקות משירותו הצבאי, אבל שמנסה להראות את חוזקותיו ולא את חולשותיו אך מבפנים הכאבים והטראומות מכרסמות בו.

סיפור ההתמודדות של ענבל הדמות הראשית בספר כרופאה שמצד אחד יודעת איך להתמודד עם בשורות קשות אבל מה קורה כשזה מתרחש אצלה בחיים, כבת ולא כרופאה, איך מתמודדים עם זה.
פתאום מערכת האמון בין הרופאים למשפחת החולה משתנה.

סיפורו של האב וזכרונותיו מהמלחמה, שמכרסמים בו כל חייו ובספר הזה אנחנו שומעים את קולו ואת מראות העבר דרך הסיפור שהוא מספר, זכרונות הילדות, זכרונותיו כחייל, הכאבים, ההתמודדות הנפשית עם המוות ועם הכאב.

הספר עוסק בנושאים חשובים וכואבים בין אם זה יחסי הורים ילדים, הקשר בינה לבין האב, הקשר המיוחד שליווה אותם, וההתמודדות פתאום עם הידיעה שאביה הולך לדרך שבסופה פרידה.

הסיפור כתוב יפה, מסופר בשני קולות כשהאב מספר על ילדותו ועל המלחמות ואילו ענבל מספרת על ההתמודדות שלה בכאן ועכשיו עם מחלת הסרטן ודעיכתו של אביה ועל ההשפעה הזו עליה גם כבת וגם כרופאה.

איילת פרטוש עבו מביאה לנו ספר רגיש מאוד שיש בו המון אהבה, המון כאב והמון געגוע.
ספר שבא להאיר לנו את המשמעות והזכרון, את הרצון שלנו להלחם עבור מה שחשוב לנו ועל הורות, הורות והקרבה ואהבה.
מומלץ מאוד.