כיצד שונתה השיטה הפוליטית בישראל / אוריאל לין ושלומי לויה
הוצאת המרכז הליברלי / טפר הוצאה לאור
262 עמודים

אנחנו אחרי בחירות רביעיות בשנה וחצי וככל הנראה הולכים לקראת בחירות חמישיות וגם אם לא יהיו בחירות חמישיות אנחנו נהיה במציאות פוליטית שבירה מתמיד, מציאות בה יש סחטנות פוליטית, שחיתות פוליטית, מפלגות קטנות מייצרות לחץ על השלטון ונראה ששום דבר לא יציב כאן.
הפוליטיקה הישראלית נגועה בכלנתריזם ונראה שיחזיק בשלטון מי שיצליח להביא יותר עריקים מהמפלגה השניה.
המציאות הפוליטית לא היתה תמיד כזו, לפני עשרים שנה בעקבות התרגיל המסריח של שמעון פרס ונפלת ממשלת האחדות השניה ישראל עברה לבחירה ישירה לראשות הממשלה והצביעה בשני פתקים.
הספר של אוריאל לין ושלומי לויה מתאר את ההתפתחויות הפוליטיות שחלו בשלושים השנה האחרונות של מדינת ישראל ונשאלת השאלה האם ישראל לא ויתרה בקלות רבה מדי על עקרון הבחירה הישירה לראשות הממשלה והפחד מפני ראש ממשלה חזק מדי נראה תמוה היום כשעומד בראשות ממשלה ראש הממשלה אולי החזק אי פעם שעושה בדמוקרטיה הישראלית כמעט כרצונו.
הספר הזה שהוא כמעט כמו מבוא לדמוקרטיה הישראלית עוסק בנושאים רבים ובחוקים שונים שחוקקו בתקופתו של אוריאל לין בכנסת
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
חוק יסוד חופש העיסוק
תקנות לשעת חירום
הכרזה על יציאה למלחמה
חוק המפלגות
טוהר הבחירות ועוד נושאים רבים.
זהו ספר עיון פוליטי קצת יבש וסכמטי אך מעניין למי שרוצה להכיר את נבכי הפוליטיקה הישראלית והשינויים הרבים שחלו בה עם השנים.
בסך הכל מדובר בספר חשוב ואקטואלי.

בעיניה, מיומנה של מורה ומנהלת / ד"ר גליה אבישר
הוצאת ספרי ניב
152 עמודים

בשנים שאני במשרד החינוך ובתכניות לא פורמליות שונות בתוך בתי הספר ראיתי כל הזמן את עבודת המנהלת, נתקלתי במנהלות טובות יותר וטובות פחות, מסורות יותר ומסורות פחות, רגישות יותר ורגישות פחות אבל נראה שכלפי חוץ קשה לראות את עומק הקושי והעבודה של ניהול בית ספר, זה כמובן שונה בין ניהול תיכון לניהול בית ספר יסודי אבל מורגש בעיני כי עבודת ניהול בית ספר אינה מוערכת מספיק.
הספר שאני סוקר כרגע מתאר את התקופה בה המחברת ניהלה בית ספר תיכון ומורכב מהרבה חוויות, קשיים ואתגרים שהיא נתקלה בהם דרך נקודת מבטה, דרך "עיניה" כשם הספר עצמו.
סיפורים על ילדים מורכבים, על אתגרי המסע לפולין, טיול שנתי, מסיבת סיום ועוד מתוארים ברגישות רבה ובכתיבה אישית וכנה.
המחברת מביאה את הגישה החינוכית שלה, את מבטה ההומניסטי והערכי והתוצאה היא ספר שנותן לקורא את ההבנה על מורכבות ניהול בית ספר תיכון ועל הקשיים שעומדים בפני מנהלת.
כאיש חינוך נהניתי לקרוא אותו והוא נתן לי עוד נקודת מבט על עבודה חינוכית ויחס אישי וקולקטיבי.

נשימה אחרונה / רוברט ברינדזה
הוצאת רימונים
359 עמודים
מאנגלית: ירון פריד
נשימה אחרונה הוא הספר השלישי בסדרת המתח של מפקחת הבילוש אריקה פוסטר והוא בעיני הטוב ביותר ממה שקראתי עד כה, ברינדזה מייצר סדרת מתח משובחת עם בלשית מרתקת וחכמה, הבלשית פוסטר אמנם עובדת וחיה בלונדון אך מוצאה מסלובקיה ודווקא השונות שלה פלוס סיפור חייה המרתק מייחד אותה משאר הבלשים במחוז שלה ומביא אותה לפתרון תעלומות מסובכות.
במקרה הזה יש לנו סיפור על גופה של אישה שנמצאה בפח זבל אחרי התעללות קשה ואריקה שלא היתה אמורה להיות חלק מהחקירה מתעקשת להשתלב בה.
אריקה מצליחה לקשר בין המקרה הזה למקרה נוסף בעבר של רצח דומה וגופה שהושלכה לפח.
אנחנו נחשפים לחקירת הרצח ובמקביל משורטטת לנו דיוקנו של הרוצח ונקודת מבטו הפסיכוטית, משפחתו ואף מניעיו.
הרוצח צד נשים דרך זהות בדויה ברשת.
העלילה מסתבכת כאשר אישה נוספת נחטפת ומתחיל מירוץ נגד הזמן במטרה למצוא אותה, האם הם יצליחו ומה יקרה בהמשך תצטרכו לקרוא.
אחלה ספר מתח.

ננופואטיקה, כתב עת לספרות קצרה / מסביב לעולם
הוצאת מקום לשירה
עורך: גלעד מאירי
103 עמודים

זה כבר הפעם השניה שאני סוקר את כתב העת הזה ואני מאוד אוהב אותו, אוהב את בחירת השירים, את הקונספט המדויק, את הצמצום, את התרגומים והמתרגמים ואת בחירת המשוררים, בחירות שלוקחות אותי ומחברות אותי לשירה מקומית ואוניברסלית במגוון סגנונות כאשר כולם נבחרים בקפידה ומחוברים לקונספט הכללי שהפעם הוא סובב עולם.
הפעם בננופואטיקה מס' 25 התמקדו בשירתם של ילידי המחצית השניה של המאה העשרים ורוב השירים מודרניסטים אם כי יש כאן 18 שירי הייקו, ארבע סונטות ועוד סגנונות.
המשוררים מגוונים ומרתקים אבל אני מעדיף בסקירה קצרה זו לתת מקום דווקא למתרגמים לשירים שתורגמו מתשע שפות.
צור ארליך, דרור בורשטיין, אלכס בן ארי, יהודה ויזן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, גלעד מאירי, טל ניצן, שירה סתיו, דניאל עוז, ליאור שטרנברג, רפי וייכרט, דוד וינפלד, ערן צלגוב, טינו מושקוביץ, עידן בריר.
פורמט כיס קטן ושירה מעולה.

קנאת סופרות / מאיה ערד
הוצאת מודן, הוצאת חרגול
412 עמודים

כשהתחלתי לקרוא את הספר עלתה בי המחשבה שהוא לא יעניין את כל מי שמעורה בעולם הספרות, נראה שזה ספר שרק סופרים מבינים, תככים וקנאה בין סופרות וכו' אבל ככל שהתעמקתי בספר וכאן בעיני זה בדיוק מסוג הספרים שצריך לתת להם זמן כדי להשאב לתוכם אנחנו מבינים שהסיפור הוא הרבה מעבר לכך, עולמה של הסופרת אביגיל שלו מורכב לא רק במקום המקצועי שלה אלא גם בהתמודדות עם קשיים אישיים וקשיים משפחתיים ובעיני כאן הספר הופך להיות מעניין יותר ועשיר יותר מאשר מן טלנובלה של מאבקים ספרותיים.
עד היום לא קראתי או כתבתי על אף ספר של מאיה ערד ואני מרגיש בתוכי מן סוג של החמצה כי היא כותבת בהחלט מעניין.
אביגיל שלו היא סופרת די מצליחה, מאחורי כמה ספרים שהצליחו פחות או יותר, היא מוזמנת להרצאות רבות ונראה שעולם הספרות מעריך אותה מאוד אבל בפנים אביגיל אינה שקטה, למרות שספרה האחרון אף היה מועמד לפרס ספיר אביגיל אחוזת קנאה, קנאה בסופרת עם שם כמו שלה, בסופרות אחרות אלמוניות יותר, אפילו בתלמידתה היא מקנאה והקשיחות שלה גורמת לתלמידה לעשות אחורה פנה ומתנתקת ממנה ואף בגזרת הבית אין שקט למרות שבעלה עדיין אוהב אותה מערכת היחסים לא כמו שהיתה בעבר וגם לילדיה יש מורכבויות משלהם נראה שעולמה של אביגיל לא יציב כמו שקיוותה.
לא חיבבתי במיוחד את דמותה של אביגיל והיה לי קשה להתחבר לספר ולדמות הראשית אבל לאט לאט ככל שנכנסתי לעומק הספר למדתי להעריך את הכתיבה ואת הסיפור עצמו, נראה שעולם הספרים שאולי נחשב קצת חנוני מראה צד אפל ומלא קנאה, תחרותיות ושאיפות.
אהבתי את הגישה הזו ואהבתי לקרוא ספר שעוסק בעולם התוכן של הספרים ובעיני מדובר בספר טוב ומעניין.
קשה לי להשוות אותו לספרים אחרים של מאיה ערד כי לא קראתי אותם אבל עכשיו יש סיכוי שאנסה עוד ספרים שלה.
בשורה התחתונה מדובר בספר מעניין וכדאי לקרוא אותו.

הלב שלי / אוליבר ת'ורסטינטון
הוצאת לסה
306 עמודים
מאיסלנדית: שירלי לוי

אין ספק שהספר הזה ניגש לאחד הנושאים הכי טעונים שיש לאנושות להציע בצורה הומוריסטית, נוגעת ללב ואף אופטימית, נושא ההתאבדות או הרצון ליטול את חייך.
הספר מתחיל במילים הבאות
"אם נדמה לכם שאתם עומדים לקרוא ספר בלשי או ספר על רצח מרהיב, זרקו מעליכם את הספר או גשו לקבל עליו החזר כספי.

1. הדמות הראשונה אהובה
2. העלילה זוועתית
3. אם תקראו את הספר הזה כנראה תחטפו דכאון
4. יש מצב שתמצאו שגיאות כתיב
5. אין אהבה
   תהנו!"

ומשורות אלו אנחנו עומדים להתוודות לעומר, בחור בן 40 פלוס שעובד בגן ילדים וחייו מרגישים מוחמצים במידה רבה, קצת נמאס לו מחייו ומהדכאון התמידי שהוא נמצא בו והוא מודיע לאחיו ואחותו הודעה דרמטית, הוא רוצה להתאבד.
הוא מבקש מהם שלא ינסו לשכנע אותו אחרת ושיכבדו את בקשתו אך אחיו מבקש מעומר שלפני שיעשה זאת שיפגש עם פסיכולוגית וזו מטילךה עליו משימות ומבקשת ממנו שיפגש איתה חודש לאחר מכן והן יראו האם עמד במשימות.
בניגוד לסיפור הרקע המדכא עומר מתגלה כדמות מלאת חיים ומעניינת מאוד, חם אוהב ומסור.
הנושא של ההתאבדות הוא נושא שלא קל לגשת אליו ואני חושב שמבחינה זו המחבר עושה כאן עבודה טובה ומדובר בספר מרגש ונוגע מאוד.
הסיפור נפלא ועומר דמות נהדרת והספר מומלץ.
אני מאוד אהבתי את הכריכה היפה והאדום הזועק מושך תשומת לב וגורם לך לקחת את הספר מן המדפים.
למרות הנושא הכאוב אתם תהנו מהספר הזה, הוא מיוחד וכתוב היטב.

ויקטוריה / קנוט המסון
הוצאת שוקן
111 עמודים
מנורווגית: פסח גינצבורג

עשיתי קצת הפסקה עם ספרים חדשים או תרגומים חדשים לספרים ישנים וחזרתי לספר שתורגם לאחרונה ב1986, נובלה יפה, סיפור אהבה של קנוט האמסון שאהבתי מאוד את ספרו "רעב" ומאז לא קראתי ספר אחר שלו אז כאן היתה לי הזדמנות לעשטת קצת פאוזה מספרים חדשים ולהריח קצת נייר ישן (אני אוהב ספרים ישנים).
ויקטוריה הוא סיפור אהבה בין יוהנס בן הטוחן לויקטוריה בתו של אציל הכפר. זה לא הספר הראשון והיו הרבה לפני והרבה אחריו שדיברו על אהבה בין בן מעמד נמוך לבת מעמד גבוה או להיפך וכאן בספר הזה שהוא בעיני סיפור אהבה יפה אך לא איזו יצירת מופת ספרותית המעמדות קצת מתהפכים וכך גם סיפור האהבה עובר טלטלות ושינויים. יוהנס הטוחן מאוהב מאוד בויקטוריה וגם היא מאוהבת בו מאז היתה צעירה מאוד אך החיים חזקים משניהם ואהבתם לא ממומשת במשך שנים רבות. יוהנס מתבגר והופך לסופר בעל שם ורוכש לעצמו מעמד אחר משהיה לו בילדותו, וויקטוריה יורדת ממעמדה לאחר שאביה איבד את כל נכסיו.
המסון מיטיב לתאר את נופיה של נורווגיה ואחד החלקים הטובים בספר הם דווקא התיאורים היפים של הנופים והאווירה הכללית שמסביב, סיפור האהבה ותהפוכותיו נחמד וכתוב טוב אבל עשה עלי רושם פחות חזק מאשר "רעב"
אם הספר נופל לכם לידיים תקראו, בסך הכל ההתרשמות חיובית למדי.

בגדות האפשר / אנתולוגיית הריון ולידה
בעריכת קמה שיר ויואב גלבוע
הוצאת קתרזיס
231 עמודים

חוויית ההריון והלידה היא חוויה מעניינת והרבה פעמים אנחנו נוטים לחשוב שזו חווייה נשית בלבד אבל היא לא והחוויה הזו או הדימויים שאפשר להלשיך לכל זה הם מרתקים מהרבה נקודות מבט, הלידה, החוויה שלה היא חוויה של טרנספורמציה אנושית אנחנו משתנים, מתגלמים, מתנקים ומייצרים אדם חדש לא רק אותו אחד שיוצא מהרחם אלא האישה שיולדת, בן הזוג שאיתה, השינוי חל אצל כולם, גם המוות נוכח כאן, הלידה מחדש ממיתה את מי שהיינו קודם לפני החוויה ומייצרת אדם אחר ולכן יש כל כך הרבה מה לכתוב על כך וכשזה מגיע דרך שירה זה נפלא ומיוחד,
מאוד אהבתי את בחירת המשוררים, מאוד מגווונת, מאוד הטרוגנית, נוכחות גברית חזקה שהופכת את חוויית השירה דרך המשקפיים הגבריות ומראה שהנושאים האלו אוניברסלים ואין להם מגדר.
השירים נפלאים בעיני, בגנונות רבים של ליריקה, חוויות שונות, כאב, שמחה, לידה ומוות, מרחב מרתק של חוויות ועוצמות, חלק מהמשוררים הכרתי, חלק מהם כתבתי ביקורות על השירה ועל ספריהם, חלק חדשים לי, חלק ותיקים, חלק צעירים.
בעיני אסופה מופלאה ומאוד מרגשת של שירה על נושא כה עמוק ומורכב עם כל כך הרבה נקודות מבט.
מומלץ.

נעדרים קרים / אסף קוגלר
הוצאת עם עובד
392 עמודים

ספר מתח מרענן ומרתק של אסף קוגלר אבל לפני שאכתוב עליו אני חייב לומר שאהבתי מאוד את הכריכה, היא משכה מאוד את עיני בצבעוניות שלה ובאיור המסוגנן והגיאומטרי, כריכה כזו על מדף הספרים מושכת עין ובולטת וזה חשוב כשמדובר בסופר לא מוכר וספר ביכורים.
שירה היא נערה בוגרת אולפנה מהדרום שמחליטה להתגייס לצה"ל בניגוד למה שנהוג עבור בנות דתיות כמותה והיא מתגייסת למחלקה במשטרה שנקראת נעדרים קרים ומחלקה זו חוקרת מקרי היעלמות של אנשים שלא נמצאו.
החלומות של שירה על יחידה מדוגמת כמו בסרטים מתגלים כאכזבה גדולה וההכרות שלה עם העולם החילוני כמו גם המפגש איתו מיוחדת ומפחידה עבור שירה.
שירה בחורה חצופה, סקרנית ועקשנית, לעיתים זה בעוכריה והיא משלמת על זה מחיר ולעיתים זה מביא אותה למקומות לא צפויים בחקירה ובמערכות יחסים עם אנשים.
היא מתחברת עם יוראי, בחור הומו שהופך לידי הנפש שלה.
שירה חוקרת שני מקרים אחד מהם על חייל בשם אביתר והשני על בחורה בשם שני.
מה יעלה בגורל התיקים ומה יקרה עם שירה תצטרכו לקרוא אבל אני מזהה כאן פוטנציאל לסדרת ספרים.
אסף קוגלר כתב ספר מהנה, מותח ומאוד ישראלי.
מומלץ.

זה לא יותר חדש לחיות / סרגיי יסנין
הוצאת קתרזיס
43 עמודים
מרוסית: דוד ישראל ארונשטם

הוצאת קתרזיס, הוצאה חדשה שזה הספר השני שהיא מוציאה לאור והפעם שירה מתורגמת ומיוחדת, היא מיוחדת לא רק בגלל שהיא מתורגמת ומביאה לנו קצת מהשירה הרוסית של תחילת המאה העשרים ומבחר משירתו של ייסנין, היא מיוחדת כי לשירים יש מקצב של סיפור חיים.
המתרגם של הספר לא מסתפק בתרגום ושירים ותו לא אלא מספר לנו את סיפור חייו של ייסנין ולצד כל שיר יש קטע ביוגרפי שמספר על המשורר, על דרכו, על אהבותיו, על ההשראות לשירתו ובסופו של דבר גם על הצורה הטראגית בה בחר ייסנין לסיים את חייו.
אין ספק שזו דרך ייחודית לקרוא שירה.
איני מכיר את ייסנין כדי לקבוע אם אלו שיריו הטובים ביותר אבל יש לי תחושה שהשירים נבחרו כדי לספק לנו את אותו מקצב שמספק לנו המספר והמתרגם ושיתאימו לקטעי הקישור הביוגרפיים.
אותם קטעים מלווים באיורים של ייסנין והאנשים עליהם מסופר בקטעים.
אהבתי את השירים, את הליריקה שלהם, את המוטיבים הפוליטיים והעוצמה שבמסרים ובסך הכל זו ברכה לתרגם משורר שעוד לא תורגם לעברית ולהיחשף לשירה של ייסנין.

אָז לְהִתְרָאוֹת, חָבֵר וָרֵעַ.
יְדִידִי, אַתָּה בַּלֵּב תָּמִיד.
הַפְּרֵדָה הַזֹּאת, אַתָּה יוֹדֵעַ,
מַבְטִיחָה לָנוּ מִפְגָּשׁ עָתִיד.

אָז שָׁלוֹם, מִבְּלִי מִלּוֹת פְּרֵדָה לִשְׁמֹעַ,
אַל תִּכְאַב וְאַל תַּזְעִיף גַּבּוֹת,
בַּחַיִּים, זֶה לֹא חָדָשׁ לִגְוֹעַ,
אַךְ זֶה לֹא יוֹתֵר חָדָשׁ לִחְיוֹת.

מומלץ.