לייבניץ –הטוב בכל העולמות האפשריים/ מיכאל קמפה
ספרי עליית הגג
286 עמודים
מגרמנית: אביעד שטיר

גוטפריד וילהלם פון לייבניץ, האיש שהמציא בין השאר את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי וגרם לכל תיכוניסט לשנוא אותו מעתה ועד עולם היה אחד מגאוני הדור שלו בוודאי אך גם אחד מהמוחות המבריקים ביותר שידעה האנושות.
איש אשכולות שעסק במתמטיקה, פילוסופיה, פיזיקה וכן בהסטוריה של הפילוסופיה.

כל כך הרבה המצאות ורעיונות היו לאיש הזה שהגה כל כך הרבה מחשבות מקוריים והיה מאבות המתמטיקה המודרנית והנה אנחנו ניגשים לביוגרפיה שלו שכתב מיכאל קמפה.
קמפה הוא הסטוריון גרמני שעומד בראש מכון לייבניץ של האקדמיה למדעים בגטינגן ועובד בארכיון לייבניץ.
העזבון של לייבניץ הוא עצום והוא כולל כ100,000 דפים ו20,000 מכתבים ובאמת שאפשר להרחיב על לייבניץ ביוגרפיה עמוסה וגדולה על חייו ופועלו אבל קמפה בא לייצר ביוגרפיה מקורית ואיך בעצם עושים את זה.

קמפה בחר 7 רגעים (ימים) בחייו של לייבניץ בין 1675 – 1716. לכל יום מוקדש פרק והימים שקמפה בחר להדגיש אלו ימים של הארה, ימים של דמיון שמביאים לנו ביחד את אורח חייו של לייבניץ ואת התנהלותו וכן את הדרכים בהם הוא הגיע להארות שלו ולרעיונות שלו.

הלוקיישנים הם הנובר, 3 פרקים מוקדשים להנובר, פריז, וינה, צלרפלד.
כשחושבים על העזבון שלו ועל המצאותיו הרי לכל המצאה כזו או הגות חשובה שלייבניץ הגה אפשר להציג פרק בגודל הספר הנוכחי.
קמפה דילג על 30 השנים הראשונות בחייו של לייבניץ ומביא לנו בתמציתיות אבל לא בתמציתיות יתר את חייו של לייבניץ ונותן לנו הצצה למוחו המבריק.

ספר נהדר ומעשיר, ביוגרפיה של איש אשכולות מבריק.
כיף היה לצלול לתוכו.

מעון לנפש סוערת
הוצאת פרדס
322 עמודים
עורך: ז'אן פיזנטה

במשך חמש שנים הילד שלי שעבר משבר רגשי גדול אחרי הגירושין מצא את עצמו במרכזי חירום לנוער ולילדים.
בתחילה במרכז חירום פנימייתי בבאר שבע ולאחר שנה הוא עבר לפנימיית הרי ירושלים באבו גוש, פנימייה פוסט אשפוזית לילדים במצבים רגשיים ונפשיים מורכבים ושם הוא היה ארבע שנים של טיפול אינטנסיבי שמטרתו ייצוב הנפש והחזרה לקהילה והיום הילד שלי לומד בבית ספר רגיל ומשתלב היטב וחלק מהשיפור היה העבודה המורכבת שעושים בפנימיה, עבודה חשוב שמרכזת בתוכה אנשי מקצוע מתחומים שונים, מאנשי חינוך ועד אנשי רווחה וטיפול. מדריכים, ש"שינים ועוד ועוד.
המקום עצמו בו ביקרתי פעם בשבוע כשבאתי לבקר את ילדי התגלה לי כבית שנשאר בלב הילדים וגם בלב ההורים וכל מי שהיה שם זוכר ולא שוכח את המקום בין אם הוא הורה, חניף, מדריך או מטפל.
ראיתי גם ילדים אחרים במצבים שונים ובדרגות קושי רגשיות שונות.
כאיש חינוך בעצמי אני מודע למורכבות של ילדים ולקשיים של ילדים אך המקום ההוא והעובדה שמדובר היה בילד שלי נתן לי פרספקטיבה על עבודות חינוך שונות ועל המורכבות של ילדים שלא שפר מזלם או שהם נמצאים במצבים שהחברה או הבית לא מסוגלים להכיל אותם.

הספר הזה עניין אותי מאוד מגלל מה שאני חוויתי וקראתי אותו והתרשמתי מאוד ממנו.
זהו ספר שבו יש עדויות וסיפורים מצד אנשי מקצוע שונים שעבדו במעון דומה לבני ברית, מעון בית חנה בירושלים, כיום בית קמפר.
הספר הזה מאגד בתוכו מאמרים מקצועיים, עדויות ורשמים מפי גורמים שונים שמסבירים על התהליכים שהילדים עוברים שם.
העבודה הטיפולית, העבודה החינוכית, ייצוב מצבו הנפשי והרגשי של הילד.
עבודת הפסיכולוג, עבודת המדריך על כל ההיבטים של עבודה עם ילדים כאלו, התהליכים הקבוצתיים והתהליכים האישיים. התמודדות עם מצבי קצה וגם חוויות מרגשות ויפות מטיולים מחוץ לפנימיה ואירועים במעון עצמו.

רק מי שהיה במקומות כאלו בכובעים שונים מהורה וילד ועד מטפל ואיש חינוך יכול להבין את עבודת הקודש שעושים שם.
ספר מאוד מעניין לכל מי שעובד עם נוער בסיכון ונוער מורכב ורוצה לדעת קצת יותר על מה שקורה במעונות ופנימיות כאלו.

ציפור מדור לדור / לימור טלמור
הוצאת רימונים
66 עמודים
איורים: רונה מור

כמחנך כיתה ד בעצמי אני מתמודד לא מעט עם אתגרים וקשיים של ילדים לגבי השנה האחרונה, בין השאר בהתמודדות של ילדים עם אח או קרוב משפחה שלוחם במילואים או בסדיר ונמצא בעזה או בלבנון.
ילדים חווים את התקופה הזו כמונו ויש להם את הקשיים שלהם, את הזכרונות שלהם וגם את ההתמודדויות שילדים חווים והספר הזה שמדבר על ילדי כיתה ד הזכיר לי את התלמידים שלי ואת השיחות שלי איתם.
הספר הוקדש לזכרו של תומר ליבוביץ ז"ל שנפל בשביעי לאוקטובר והוא בן 19 שנים בלבד והוא גם מוזכר בספר כזכרון של ילד בשם גיא שמספר על בן דודו שנפל ביום הארור ההוא.

הספר עוסק גם בזכרונות וגם בחפצים ומסורות שעוברות מדור לדור.
המורה נילי נותנת משימה לחופשה לילדים, לברר עם הסבים והסבתות על סיפור משפחתי שעובר מדור לדור, חפץ או או סיפור חשוב, כזה שנשמר בזכרון או במקום אחר.

כל ילד מביא את הסיפור שלו ואת החוויה שלו.
יונתן מספר על פמוטי הכסף שסבתא הבריחה מאיראן, שירה מספרת על תליון מתקופת השואה, גיא מספר על תומר בן דודו שנפל בקרב במבצע חרבות ברזל.

הסיפורים נוגעים ללב ומרגשים ומספרים לילדים על זכרונות ועל כאב ועל ועל שורשים ומשפחתיות.
יש בו המון ערכים והמון ישראליות ויש בספר הזה המון יופי וחן שילדים יוכלו להתחבר אליו ולהנות ממנו.
הנושאים שכוללים גם עצב ושכול הם חלק מחיינו והם חלק מההתמודדות של ילדים בתקופה הזו ואין צורך לפחד מלשוחח איתם על זה והספר עושה את זה בדרכו העדינה והחשובה.

מומלץ לילדים בגילאי ג-ה

אוסטנדה / פולקר ויידרמן
הוצאת אפרסמון
153 עמודים
מגרמנית: ארז וולק

את שטפן צווייג מכירים כמעט כולם, לפחות מי שקורא ספרים בנאמנות. את יוזף רות מכירים פחות, בעשורים האחרונים שני הסופרים האלו זכו לעדנה מחודשת עם הוצאות מחודשות ותרגומים חדשים של ספרם ושניהם היו אנשים מאוד שונים זה מזה.
שונים מאוד ועם זאת הם מצאו מכנה משותף ונהיו חברים טובים ואנשי שיח שמפרים זה את זה.
הספר הקטן והיפה הזה של פולקר ויידרמן בא לתאר לנו תקופה בעיר אוסטנדה שבבלגיה, תקופה בה התקבצו בעיר קבוצת סופרים גולים בעיצומה של השתלטות הנאצים על גרמניה תחילה ובהמשך על רובה של אירופה.

השנה היא 1936 ובעיר הבלגית היפה הזו התקבצו להם מספר סופרים ידועים וביניהם ארתור קסטלר, יוזף רות, ארווין קיש, שטפן צווייג ועוד רבים.
זוהי תחילתה של תקופה מאוד אפלה באירופה, תקופה בה התחילו גם לפגוע בסופרים ולהחרים את ספריהם או לאסור על הוצאה לאור וכך קרה עם שטפן צווייג ולכן הוא נוטש את אוסטריה ועובר יחד עם אהובתו לוטה אלטמן לאוסטנדה.

הספר של ויידרמן מתמקד בעיקר במערכת היחסים המיוחדת בין שני חברי הנפש יוזף רות ושטפן צווייג.
אנשים מאוד שונים. בעוד צווייג העשיר, העירוני והמצליח, יוזף רות היה אדם עני שחי על הקצה ואלכוהוליסט.
ועדיין הקשר ביניהם היה מיוחד ובזה מתמקד הספר המעניין הזה שקודם כל מכניס אותנו להוויה של חבורת הסופרים ואנשי הרוח האלו שמצאו את מפלטם באוסטנדה ומשוחחים על המצב, חרדים מהעתיד ומנסים להנות ככל היותר ביחד והמחשבות על עתידה של אירופה מחרידה אותם וכל אחד חושב על עתידו ולאן ילך ומה יהיה עם ספריו.

שני הגברים היו מאוהבים באותו הקיץ, בעוד צוויג השבור מגירושיו היה מאוהב מחדש בלוטה יוזף רות חיזר אחרי אירמגרד קוין.

באוסטנדה הם מרגישים שהם נמצאים במן אי של שפיות אבל האי הזה הוא זמני וסופו גם לשקוע וכך כל אחד מהסופרים מוצא את מפלטו במקום אחר.
סופו העצוב של צוויג ולוטה בברזיל ידוע לכולם, רות מת עני ובחובות בפאריז וגם סופם של האחרים לא היה מזהיר במיוחד.

ספר שכדאי לקרוא, הוא נותן לנו מבט על תקופה, על חברות ועל עולם הולך ונעלם אל מול עיניהם של אנשים שכתבו עליו וחיו בו.

נהדר.

לחיים ולא למוות / אורי קראוסהר, טל משגב
הוצאת כנרת זמורה.
189 עמודים

ככל הנראה התקופה הזו היא תקופה של תיעודים, להערכתי יש לנו כ30 שנה של תיעודים מהיום הארור ההוא.
העדויות יצופו ויעלו בין אם מדובר באותו יום שבת של ה7.10 ובין אם מדובר בהמשך המלחמה הזו והאירועים, הקרבות, ההתמודדיות.
החברה הישראלית השתנתה ומשנה והיא כבר לא תהיה אותו הדבר לאחר המלחמה הזו אבל ליבת האירועים היא ללא ספר יום שבת ה7.10.
המלחמה עוד נמשכת אבל היום ההוא הסתיים עם כל כך הרבה סיפורים.
סיפורי השרדות אירועיים, קרבות פנים מול פנים, מוות של משפחות ובתים שנהרסו, אנשים שהתחבאו שעות וניצלו בנס ועוד ועוד.

הספר הזה מספר את סיפורם של לוחמי משמר הגבול, יום שהתחיל בשש בבוקר ונגמר הרבה אחרי חצות אבל הסיפורים עולים וצפים והם עוד יעלו ויצופו.
אורי קראוסהר וטל משגב, הסטוריונים וחוקרים שעוסקים בין השאר במחקר של משמר הגבול לקחו את התיעודים העוצמתיים וכמובן שזה רק חלק מאותם סיפורי גבורה והפכו אותם לפרוזה.

האירועים והעדויות בספר, הסיפורים הם אמיתיים והקרבות אמיתיים אך במקום לספר בקולם של החיילים הם לקחו את זה לכיוון הסיפורי והתוצאה היא סיפורי מורשת קרב ומלחמה כפרוזה וזה מעניין כי זה מייצר מתח מסוג אחר.

הסיפורים מתארים קרבות ממקומות שונים, אופקים, צומת מבטחים, נחל עוז, שדרות, יכיני ועוד…
הסיפורים עצמם באים לתאר את הקרבות ואין בהם איזו איכות פרוזאית יוצאת דופן אבל עצם התיעוד ועצם החשיבות של האירועים הופכים את הספר למעניין ולכזה שכדאי לקרוא.

כל יום אנחנו נחשפים לעוד סיפורים ועוד אירועים ועוד גיבורים.
זה לא ייגמר וזה מראה במידה רבה איזה לוחמים אמיצים יש לנו ואיך בזכותם נמנע אסון כבד אף יותר.

בהחלט יש חשיבות לספרים מסוג זה.

הלוחש באפלה / הווארד פיליפס לאבקראפט
הוצאת קתרזיס
93 עמודים
מאנגלית: דוד ישראל ארונשטם

אני מאוד אוהב את לאבקראפט ושמח על כל סיפור שלו שמתורגם לעברית או שמתורגם מחדש.
וקתרזיס עושים את זה שוב והפעם עם אחד הסיפורים הטובים של לאבקראפט שמתורגם לראשונה לעברית.
מה שמיוחד בסיפורים של לאבקראפט וגם בסיפור זה שהאימה נבנית לאט לאט, היא לא נחשפת מיד אלא יש כאן תהליך שהקורא עובר יחד עם המספר, יחד עם הדמויות.
לקרוא לאבקראפט זו חוויה, כמו לספר צ'יזבאט ארוך ולהכנס לאוירה של הספר, לאוירה של הסיפור ולחוש כמעט בעור שלך את מה שמתרחש בספר.

הפעם אנחנו נכנסים עם לאבקראפט למחוזות המדע הבדיוני ליצורים מוזרים שחיים כאן בהרים ומרצה לספרות בארקהם שמחליט לחקור את הסיפור הזה.

כאשר העיתונים המקומיים של ורמונט מדווחים על יצורים מוזרים שצפים בנהרות לאחר השטפון הגדול המרצה מפקפק בקיומם של אותם יצורים אבל כאשר יוצר איתו קשר אדם, קולגה מהאיזור בו נראו הגופות הוא מתחיל להאמין ומנסה לחקור את הסיפור.

הוא מאמין לאיש שכן הוא מבין שלא מדובר במשוגע אלא באדם אמין וכאן מתחילה בעצם התכתבות ביניהם שהיא בעצם ליבת הסיפור ודרך ההתכתבות אנחנו מתחילים להבין את האימה ולהיחשף אליה ואל אותם יצורים מסתוריים.

לוקח זמן להכנס לנובלה המצמררת הזו שכמו שאמרתי הסיפור נבנה לאט לאט והאימה נחשפת לאט לאט אבל היא שווה ושווה להכנס לסיפור.

זה מסוג הסיפורים שאתה ממש יכול לחוש את האוירה, את המקום, את הנופים.
אתה ממש מרגיש שאתה שם ולכן לאבקראפט מייצר אימה ופחד באמצעים ספרותיים פשוטים מאוד ומרומזים מאוד.

נובלה מצמררת ומהנה.

שלושה חייזרים / סרחיו ביסיו
תשע נשמות
98 עמודים
מספרדית: מיכל שליו

אני מאוד אוהב את סרחיו ביסיו, כמעט כל מה שהוא כתב ויצא בהוצאת תשע נשמות אני קראתי.
הסיפורים שלו קצרים, מתעתעים וטוב שהוצאת תשע נשמות ממשיכה לפרסם את הסיפורים שלו.
יכולת הדמיון שלו והיכולת שלו לייצר סיפור שלוקח אותך בהתחלה לנקודה מסוימת ואתה מסיים אותה בכלל עם חוויה אחרת משציפית היא הכשרון הגדול של הסופר הארגנטינאי הנהדר הזה.

בספר הזה יש לנו 3 סיפורים קצרים שהנושא המרכזי שלהם עוסק במפגשים בין חייזרים לבני אדם.
כרגיל אצל ביסיו מה שנראה לעין בהתחלה הוא לא מה שאתה מקבל בסוף והתוצאות מפתיעות במיוחד.

בסיפור הראשון "ההר המעופף" איכר מנסה לשכנע בחורה ואת חברה שלה שבאות לראות את הנכס שלו לראות חייזר ואת חלליתו שחונה לא רחוק מביתו, האם החייזר קיים באמת? מה קורה כאן? הרבה דמיון ותעתוע יש בסיפור הזה והתעתוע הזה חוזר לנו גם בסיפור האחרון אבל הסיפור הזה מדגים את התחכום של ביסיו.

הסיפור השני שנקרא "הנכס" מתאר חייזר פצוע שמגיע לעיירה כפרית וחלק מהתושבים מחליטים להפוך אותו לסוג של אטרקציה ולגבות תשלום ממי שרוצה לצפות בו אך הסיפור הזה גם מכניס את העיירה כולה למן חרדה לא ברורה ותחושת כאוס.
סיפור שונה לחלוטין מהסיפור הראשון שמתאר מן מצב אנושי חמדני וגרידי.

הסיפור האחרון "השיבה" מתאר אסטרונאוט שחוזר ממאדים ונרגש לפגוש את זוגתו והוא רואה מישהי אחרת לחלוטין. זו לא בת הזוג שלו.
אבל הדבר המוזר בכל הסיפור זה שרק הוא מבין את זה וכולם כולל האישה שמולו ושאותה הוא פגש מתנהגים כרגיל כאילו היא אכן זוגתו.
רק הוא שם לב לשינוי וזהו סוג של סיפור מאיזור הדמדומים אבל בסגנון ביסיו.

אפשר לסכם ולומר שבעיני זה לא הספר הכי טוב של ביסיו שקראתי אבל מדובר בספר חמוד מאוד שמביא לנו סיפורי חייזרים בניחוח ארגנטינאי עם המון דימיון ומחשבה מאחורי הסיפורים ובהחלט ניכרת טביעת האצבעות של ביסיו.

יחסים 5.0 / אליקים כסלו
כנרת זמורה מוציאים לאור
335 עמודים
תרגום: עופר קובר

מעניין שקראתי את הספר הזה במקביל לספר החדש של יובל נח הררי כי גם הררי וגם כסלו סוקרים את ההסטוריה של התוכן הכתוב בספר ומגיעים בסוף להתפתחות של אותו נושא בהקשר של בינה מלאכותית.
אך אם הספר של נוח הררי מדבר על המידע ואליו אגיע בסקירה אחרת אז כאן אליקים כסלו מדבר על מערכות היחסים ואינטימיות אנושית ובסוף אנחנו מגיעים על איך יראו מערכות היחסים עם התקדמות הטכנולוגיה בין אנושות לבין הכינה המלאכותית או אם תרצו הבינה המלאכותית דרך רובוטים.
האינטראקציות לפי אליקים כסלו הולכים להשתנות.
כסלו סוקר בספר זה את ההתפתחויות האחרונות בטכנולוגיה של הבינה המלאכותית ואת התקשורת שלה עם בני אדם גם בהקשר הרומנטי ובעצם בוחן לנו את העתיד לבוא על פי ההתקדמות.

האינטראקציה בין בני אדם לאוואטרים, רובוטים ועוד מתפתחת להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.

מעניין שכסלו מספר שהספר נכתב למעשה בשנת 2022 ומאז חלו לא מעט התפתחויות בנושא שעליו הוא כותב כך שהמהדורה הישראלית מעודכנת יותר למה שהתפתח מאז בתחום וההתקדמות כל שנה היא באמת מטורפת ולפעמים בלתי צפויה.

לפני האינטרנט ולפני שהטכנולוגיה הפכה לכפר גלובלי קטן היה מאוד קשה לתקשר מלבד באופן הפיזי שלה וכנל לקיים קשרים רומנטיים.
הטכנולוגיה והאיטנרנט כמו גם הרשתות החברתיות גרמו לנו להתחיל לקיים קשרים וירטואלים ובהמשך עם התפתחות הבינה המלאכותית להתחיל לנהל שיחות נפש עם בוטים וצ'אטים מבוססי בינה מלאכותית.

השלב הבא ייתכן ויכלול גם מגע פיזי עם רובוטים מבוססי בינה מלאכותית למי שמרגיש צורך בכך והאמת היא שלא צריך לקרוא את הספר של כסלו כדי להבין זאת אבל המחבר בא וממחיש לנו את זה ואת העתיד לבוא וזה די מעניין.

על מנת להגיע למסקנות שלו כסלו סוקר לנו את ההסטוריה של מערכות היחסים והאיטראקציות האנושיות על פי תקופות.
חברה 0.1 כך לפי הספר מדברת על חברת הציידים לקטים
חברה 0.2 היא החברה החקלאית
חברה 0.3 היא החברה המתועשת
חברה 0.4 היא חברת המידע והיא אולי עדיין החברה בה אנחנו חיים כרגע אך אנחנו מתקדמים בצעדי ענק לקראת חברה 0.5 שאותה אגב טבעה הממשלה היפנית כדי לתאר את ההתקדמות האנושית.

כל אחת מהחברות עוברות בספר ניתור ותיאור של ההשפעה של התקופה על מערכות היחסים האנושיות.

כבר היום רובוטים מספקים צרכים אנושיים שונים בשירות האנושות ולפי כסלו גם התחום הרומנטי הטכנולוגי מתחיל להיות חלק נוכח בחיים האנושיים.

אני חושב שהספר מעניין מאוד ומרתק לקריאה גם אם עתידנות או חיזוי העתיד יכול להיות מוטעה אבל נראה שכסלו מכוון די מעניין וחושף אותנו לעולם מרתק של תחום מערכות היחסים בין אנוש לדמוי אנוש או בין אנוש לטכנולוגיה שתגע לספק את צרכיו הרגשיים.

כדאי מאוד לקרוא.

אם נהיה / עטר מאור
הוצאת שתים
87 עמודים

איזה ספר חשוב וקורע לב של עטר מאור.
לכאורה עוד ספר על ה7.10 אבל בניגוד לספרים אחרים שקראתי שמאגדים בתוכם עדויות רבות כאן ישנה עדות אחת.
העדות של עטר ומשפחתה.

הספר כתוב בפרקים קצרים שמצריך הרבה נשימה בין פרק לפרק, הרבה כח לקרוא ולהפנים את היום הזה ואת מה שעבר על משפחתה.
ואנחנו הקוראים עוברים עם המחברת שעה שעה, רגע רגע, עוד מהערב שלפני, החגיגות בבארי והערב המשפחתי.
ואנחנו חווים את האימה, בנובלה קצרה, עדות מצמררת, על השהיה בממד, על הילדים אחוזי האימה, על הנסיון לשרוד בתופת הזו ואיך ממשיכים מכאן והלאה.
הכל נמצא כאן והעשות מזכירה לא מעט עדויות מתקופה אחרת, מתקופה אחרת בה רצו להרוג יהודים וזה דז'ה וו של קריאה כי במידה רבה ההסטוריה חזרה על עצמה.

ועדיין התקופה היא אחרת וכאן באו חיילים וחילצו את המשפחה וגם זה מוזכר בספר הקטן הזה אך עם כל המשמעויות שבו.

הכתיבה של עטר מאוד מצומצמת מאוד, מעט מילים אבל כל מילה במקום ולכל מילה משמעות.
גם התיעוד של האירוע ומה שעבר על הילדים ועליה ועל בעלה וגם המחשבות וההגיגים שלה על המשמעויות של זה להמשך וההמשך הוא שאת מה שקרה לא שוכחים אלא סוחבים הלאה.
מי שהיה שם ומי שחווה את מה שחווה לוקח איתו את האירוע הזה להמשך הדרך, להמשך חייו.

ספר קשה וקשוח.
הספר נכתב באופן דו לשוני, עברית ואנגלית צמודות זו לשו וגם לזה יש חשיבות שכן גם העולם צריך לקרוא, להכיר, להבין את אשר אירע.
העדויות האלו צריכות להשמר ולהיות מופצים בעולם וטוב שספרים נכתבים גם באנגלית.

קטורת ואגזוז / אליי קורן
הוצאת פטל
156 עמודים

לאחרונה יש איזה רנסנס של פנטזיה יהודית שאני מברך עליה, הקמה לתחיה של ספרות שיש בה מן המיסטיקה היהודית והחיבור הזה בין המיסטי לריאליסטי וזה מגיע באופנים שונים ובסגנונות כתיבה שונים וכשנתקלתי בקובץ הסיפורים המיוחד הזה של אליי קורן חשבתי לעצמי שזה בא מאותם מקומות, המסתורים והקסם, הנסיון לחבר בין הפנטסטי לריאליסטי קיים כמעט בכל הסיפורים כאן.
שדים, רוחות, מסתורים וכתיבה מאוד מיוחדת של אליי קורן מוליכים אותנו בשדה המרתק הזה של היהדות והדמיון ומצד שני אנחנו בכאן ועכשיו, ברחובות הקיימים, בתחבורה הציבורית ובאנשים שנמצאים בתפר הזה שבין חלום למציאות ומחפשים תשובות במקומות רוחניים ועתיקים.

הסיפור הראשון "מבעד לפרגוש" הוא הסיפור הארוך ביותר והוא מעניין מאוד.
בחור ירושלמי צעיר (הרבה מהדמויות הן ירושלמיות ונראה שהקשר של קורן לעיר הזו בין אם הוא גר שם או בין אם לעיר הזו יש איזה סוג של הילה פנטסטית מייצרת את החוויות הסיפורים) שפוגש באישה מסתורית ובעלת יכולות, הוא עובר לגור איתה ונוצר בינים קשר מוזר, מיוחד, מיני מאוד ומסתורי מאוד והאיש עצמו מגלה כוחות מיוחדות לראות את נשמות המתים.
סיפור מעניין שכתוב טוב ומתפתח לאיטו והוא דוגמא רחבה יותר ועמוקה יותר לסגנון הספרותי של קורן למרות שדווקא בסיפורים הקצרים יותר נמצא האתגר האמיתי בחיבבורים האלו שהמחבר מנסה לעשות בתפר הזה שבין ההווה לעבר ובין המציאות לפנטסטי.

מאוד אהבתי את הסיפור" ימי חלד" מן סיפור שקצת מנותק מהסיפורים האחרים שמתארת דמויות ששטות להן במים אינסופיים בתקופת של סוף העולם ומחפשות איזה מזור ותקווה.
למרות שהוא מנותק מהאוירה בשאר הסיפורים יש בו גם איזה משהו מיסטי ומקראי באוירה שלו.

קובץ סיפורים איכותי ומעניין ששווה להכיר ולקרוא בו.
יהיה מעניין לראות מה עוד יביא אליי קורן בהמשך דרכו ככותב כה יצירתי.