1936
אורן קסלר
הוצאת שוקן
341 עמודים
מאנגלית: דנה אלעזר הלוי
אורן קסלר הוא עיתונאי ישראלי שחי וכותב בשפה האנגלית ואחד הדברים שהוא כתב בכריכה האחורית של הספר הוא שלא נכתב עדיין ספר לקהל הרחב בנושא המרד הגדול של 1936 וממחקר קטן שעשיתי נראה שקסלר צודק. וזה מעניין כשלעצמו למה שום ספר הסטורי לא באמת התייחס לכך. אז ניגשתי והתחלתי לקרוא ובעידן של היום כל מידע חדש ומעמיק שיש על הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא מעניין ורלוונטי לפחות עבורי.
ככל שהתקדמתי הרגשתי שקסלר בנה כאן ספר שמנסה לתפוס תווך שעד עכשיו כמעט לא ניגשו אליו. הוא לא כותב כמו הסטוריונים כבדים שלא מוותרים על שום הערת שוליים והוא גם לא כותב כמו מי שמחפש לייצר פרובוקציה פוליטית. הוא נמצא במקום האמצע שבו אפשר לספר סיפור רחב על תקופה טעונה בלי לשתק את הקורא בעומס ובלי לגלוש להתנחמדות. הספר כתוב באופן קריא מאוד אבל זה לא מקרי זה חלק מהבחירה הרעיונית של קסלר להנגיש תקופה הסטורית מורכבת בלי לוותר על העומק שלה.
מה שמרשים כאן הוא היכולת שלו להחזיק סיפור שמכיל שלושה כוחות גדולים מאוד מנדט בריטי ציבור ערבי מתעורר ויישוב יהודי שהולך ומתגבש. קסלר לא נותן לשום צד להיעלם ואולי זו הנקודה שבה הספר מרוויח את ייחודו. הוא מראה איך כל אחד משלושת הגושים האלה פועל מתוך פחדים שונים ומתוך שאיפות שונות וכמה מהר הכל מדרדר לעימות שלא ברור אם אי פעם היה ניתן לעצור אותו. הוא מדגים את הדינמיקה בין החלטות בריטיות שנעות בין חוסר יציבות לבין חוסר הבנה של המציאות בשטח ובין מנהיגות ערבית שמתפצלת לאינספור כיוונים ובין הנהגה יהודית שמנסה להיאחז ברעיון הציוני גם כשהקרקע זזה מתחת לרגליים.
הכוח של הספר הוא לא רק בהצגת העובדות אלא בבחירה להציב אותן בתוך רצף אנושי. קסלר משתמש בדמויות מרכזיות כמו בן גוריון זאב זבוטינסקי חאג׳ אמין אל חוסייני ופקידי מנדט בריטיים שונים אבל הוא עושה זאת מתוך רצון לייצר הבנה של תהליכים ולא מתוך הערצה או דמוניזציה. הוא בוחר לסרב לכתוב את הדמות הטובה מול הדמות הרעה והוא מאפשר לקורא להבין כמה מחשבות שונות פעלו במקביל וכמה מעט אנשים באמת שלטו במתרחש. הספר מצטיין ביכולת לשלב עדויות יומיום לצד תהליכים היסטוריים ולייצר תחושת עומק בלי להעמיס.
כקורא שלא מחפש להכריע בסכסוך אלא להבין אותו טוב יותר הרגשתי שהספר מצליח להאיר נקודת זמן קריטית שהרבה מאיתנו שמע עליה רק ככותרת רחוקה. קסלר מסביר איך המרד של 1936 לא היה רק התפרצות אלימה אלא רגע שבו שתי תנועות לאומיות התגבשו באופן סופי ואולי אפילו בלתי הפיך. הוא מראה כיצד הרצון הבריטי לרצות את כולם יצר מצב שבו אף אחד לא יצא מרוצה וכיצד החלטות פוליטיות מושכות זמן הפכו את הארץ למוקד לחץ שלא הפסיק להתפוצץ. יש כאן הרבה תסכול הסטורי אבל גם הרבה בהירות.
הקריאה לא קלה מבחינת התוכן אבל היא זורמת במובן הכי פשוט. קסלר מסתמך על מחקר רחב אבל לא כופה אותו על הקורא. אין כאן רצף אינסופי של פרטים אלא בחירה סלקטיבית שנועדה לספר סיפור שלם וברור. התחושה שלי היתה שאני קורא ספר שמאתגר אותי אבל לא מטביע אותי וזה נדיר בספרי הסטוריה.
בסופו של דבר מצאתי את עצמי מסיים את הספר עם תחושת הבנה עמוקה יותר של התקופה ועם תחושת החמצה על כך שלא נכתב עד היום ספר כזה. קסלר לא מנסה לפתור את הסכסוך ולא לייצר תקווה מזויפת הוא פשוט מאפשר לראות איך הכל התחיל. וזה הרבה יותר חשוב מכל ניסיון לבנות מהספר עמדה פוליטית. עבורי זו היתה קריאה מרתקת ומעשירה שהצליחה לחבר אותי ללב של אחת התקופות הדרמטיות ביותר שקמו כאן.
snirbooks 