ניו יורק הישנה / אדית וורטון

ניו יורק הישנה / אדית וורטון
הוצאת עם עובד
260 עמודים
מאנגלית: מיכל אלפון

אני אוהב את ניו יורק ואוהב סיפורים עליה ואוהב את אדית וורטון.
וורטון היא סופרת מעניינת ורבגונית ולאחרונה יצא לי גם לקרוא ולסקור את איתן פרום שהיא כתבה.
מן הסתם איתן פרום שונה לחלוטין מאוסף הסיפורים שבספר הזה,
ארבע נובלות מעניינות שנותנות לנו נקודת מבט על ניו יורק של המאה התשע עשרה.

ניו יורק הישנה אינו ספר שמנסה לחזר אחרי הקורא. הוא מציע מבט אחורה, אל חברה סגורה, מבוססת, בטוחה בעצמה עד עיוורון. זו אינה ניו יורק של מהגרים, של רחוב רועש ושל תנועה מתמדת, אלא ניו יורק של סלונים, מוסכמות, משפחות ותיקות וקודים נוקשים. וורטון אינה מתארת עיר אלא מנגנון חברתי, כזה שיודע לשמר את עצמו, להעניש חריגים, ולכסות אלימות רגשית בשכבות של נימוס ושתיקה.

הספר בנוי מארבע נובלות, וכל אחת מהן מתרחשת בעשור אחר, אך התחושה היא של עולם כמעט קפוא בזמן. הערכים משתנים מעט, הטון זז, אבל הליבה נשארת זהה. נאמנות למעמד, פחד מסטייה, וחיים שנמדדים לא לפי אושר אלא לפי התאמה. כאן כבר מתגלה החולשה הראשונה של הספר. לא כל הסיפורים מחזיקים באותה עוצמה. יש נובלות חדות, חיות, כאלו שמצליחות לשלב ביקורת חברתית עם דרמה אנושית אמיתית, ויש אחרות איטיות יותר, כמעט תיעודיות, שמרגישות לעיתים כמו תצוגת תכלית של עולם ולא כמו סיפור שמבקש לגעת.

הנובלה שהרשימה אותי יותר מכולן היא שחר כוזב. זה הסיפור שבו וורטון מצליחה ללכוד באופן המדויק ביותר את המתח בין דור, בין רצון אישי לבין כוח משפחתי, ובין אמנות כחירות לבין אמנות כמסכה מעמדית. הדמות המרכזית אינה גיבור רומנטי אלא אדם שמגלה באיחור עד כמה גם המרד שלו מתוכנן מראש. זה סיפור חד, כואב ומפוכח, והקריאה בו מרגישה קרובה יותר לרוח של איתן פרום, גם אם הסגנון אחר לחלוטין.

שאר הנובלות מציעות רגעים חזקים, בעיקר בעיסוק בדמויות נשיות ובמחיר שהחברה גובה מהן, אך לא תמיד מצליחות לשמור על מתח אחיד. וורטון לעיתים מרוב איפוק משאירה את הקורא בחוץ. זה לא כשל מוחלט אלא בחירה ספרותית, אבל היא לא תמיד עובדת.

התרגום של מיכל אלפון ראוי לציון. זו עברית מדויקת ומאופקת, כזו שמכבדת את הריחוק של הטקסט ולא מנסה לרכך אותו. הבחירה של הוצאת עם עובד להוציא את הספר היא בחירה תרבותית חשובה, גם אם זה לא ספר שידבר לכל קורא.

ניו יורק הישנה הוא ספר מעניין, חכם, לעיתים מרשים ולעיתים מתסכל. זה לא ספר אחיד, אבל הוא כן ספר שנותן מבט חד על חברה שמעדיפה סדר על פני אמת. מי שמוכן לקריאה איטית ולמרחק רגשי ימצא כאן הרבה מה להרהר בו. מי שמחפש חוויה סוחפת ורגשית ימצא אותה אצל וורטון במקום אחר.