גזר הדין וסיפורים אחרים / פרנץ קפקא

גזר הדין וסיפורים אחרים / פרנץ קפקא
הוצאת עם עובד
162 עמודים
תרגמה מגרמנית והוסיפה אחרית דבר: אילנה המרמן

עוד ספר בסדרת קלאסיכיס של עם עובד, והפעם אנחנו מכירים את קפקא דרך סיפורים קצרים. אנחנו מגלים את ההתפתחות של הסופר הנהדר והחשוב הזה וממש לומדים דרך אנתולוגיית הסיפורים האלו את הניסיונות שלו להגיע לשפה של קפקא שאנחנו מכירים כל כך טוב.

זו אחת מהקריאות שבהן אני מרגיש שאני לא רק קורא סופר אלא עד להיווצרותו. הסיפורים הקצרים כאן, החל מהחטיבה הראשונה התבוננות ועד רופא כפרי, מציירים את קפקא כאדם שמחפש דרך אל תוך עצמו דרך הכתיבה, כמו מי שממשש בחושך אחר צורת הביטוי המדויקת שלו. יש משהו מרגש בלראות סופר לפני שהוא נהיה “קפקא”, לפני שהוא מתגבש לדמות הספרותית שכל העולם מכיר, כשעוד נותר בו חיפוש, היסוס, ולעיתים אפילו בוסר.

החלק הראשון, התבוננות, הוא כמעט מחברת רשימות. קפקא מתבונן בעולם, מנסה להניח את המבט שלו על אנשים, רחובות, חלונות, תנועה. הסיפורים שם קצרים מאוד, לעיתים נראים כסקיצות. אבל כבר אז ניכרת התשוקה שלו להבין את הסדקים של היומיום, את המקומות שבהם המציאות מתעוותת לרגע ונהיית בלתי ניתנת להסבר.

ואז מגיע גזר הדין. זהו הרגע שבו משהו מתפוצץ. הסיפור הזה, אולי אחד המושלמים שקפקא כתב, הוא המקום שבו הסגנון שלו מתעצב באמת. יש בו דחיסות רגשית, מתח פסיכולוגי, משפטים שחותכים את הנפש בלי שום צורך בהסבר. זה לא עוד תיאור של מציאות אלא משפט על קיום, על אשמה, על יחסי אב ובן, על חוסר מוצא. הקריאה בו עדיין קשה ומעוררת השתאות גם אחרי יותר ממאה שנה.

בחלק המאוחר, רופא כפרי, כבר פועל קפקא בשליטה מוחלטת. הוא כותב מתוך חלום בלהות צלול, שבו ההיגיון הפנימי הוא כמעט מתמטי אך חסר רחמים. הסיפור “לפני החוק” שנמצא כאן הוא תמצית העולם הקפקאי כולו, דימוי שמסביר את היחס בין האדם והמערכת, בין הרצון להבין לבין המחסום הבלתי חדיר שמולו. אלו סיפורים שנראים קרים מבחוץ אך נכתבים מתוך חום פנימי עצום, מתוך ייאוש אנושי עמוק.

התרגום של אילנה המרמן שומר על הניקיון והדיוק של השפה הקפקאית בלי להתיימר לפענח אותה. היא משמרת את הסתירות, את התחושה שדברים חשובים נרמזים אך לא נאמרים. זה תרגום שמכבד את השתיקה לא פחות מהמילים.

כקורא אני מרגיש שהספר הזה הוא שיעור בהתפתחות אמנותית. הוא מלמד איך סופר מתחיל מכתיבה תיאורית וממשיך אל תוך הטריטוריה המופשטת ביותר של הנפש, ואיך כל שלב הוא הכרחי כדי להגיע לשלב הבא. זה קובץ שלא נועד לקריאה רציפה אלא להאזנה איטית לקול שנבנה, קול שנאבק להיות קפקא. ואם יש בו רגעים לא אחידים, סיפורים שנראים פחות שלמים, זה רק מוסיף לו ערך, כי הם מאפשרים לראות את התהליך ולא רק את התוצאה.