חמאת מריחואנה / אור-לי בדלי
הוצאת אלף
94 עמודים
זהו ספר השירה הראשון שאני קורא מהוצאת אלף וחיכיתי להגיע אל ספריה של הוצאה שרואה בעצמה כמי שמביאה משהו חדש ומרענן לפחות בעיני לקורא הישראלי הן מבחינת שירה והן מבחינת דברים אחרים שהיא בוחרת להוציא. והתלבטתי מה לבחור ועם איזה ספר להתחיל והספר הזה נבחר והוא בהחלט מעניין. יש משהו מאוד כנה בשירתה של אור-לי בדלי.
הכריכה מושכת את העין כבר מהמבט הראשון. היא מציגה צילום של דמות נשית מפורקת לרסיסים, כאילו נשברה מראה והותירה את הפנים מפוזרות בחלקים. יש כאן הצהרה ברורה על פגיעות ועל חוסר שלמות, על הצורך להביט בזהות דרך חלקים ולא דרך תמונה שלמה. זהו רמז מקדים למה שמחכה בפנים, סדרת שירים שמתעקשת להראות לנו לא רק את היופי אלא גם את השבריריות, לא רק את מה שנאמר אלא גם את מה שנחסר. הבחירה הזו משרתת היטב את הטון הכללי של הספר וממקמת את הקורא מראש בתוך חוויה אינטימית אך גם מאתגרת.
הקריאה בשירים עצמם יוצרת תחושה של מסע פנימי, מסע שנוגע באובדן, בזיכרון, באהבה וביחסים מורכבים. השירה קצרה וממוקדת, כמעט עירומה, לא עטופה בקישוטים. פעמים רבות היא פועלת עלי דרך השתיקות, דרך מה שאינו נאמר. זה ספר ששואל ממני לא רק להאזין אלא גם להיכנס אל תוך השורות, להשלים אותן מתוכי. מצאתי את עצמי חוזר לשירים מסוימים פעמיים ושלוש, לא בגלל שהיו קשים לפענוח אלא בגלל שרציתי לשהות בהם עוד קצת, לנסות להרגיש שוב את הדהוד השפה הפשוטה והכנה.
החוזק הגדול של הספר הוא בכנות הרגשית שלו. בדלי אינה מתאמצת להרשים או לייפות. היא מניחה חוויות חיים, כאבים, קולות פנימיים, ומאפשרת לקורא לגעת בהם בלי מחסומים. לעיתים התחושה היא של יומן אישי שהפך לשירה, ולעיתים של צעקה מאופקת, כמעט לחישה. השירים מצליחים לשמור על עדינות גם כשהם נוגעים בחוויות קשות, כמו מוות של אב, או תחושת בדידות וניתוק.
עם זאת, יש בספר גם רגעים של עייפות. המינימליזם הלשוני, שמצד אחד הוא מקור כוח, עלול מצד שני להפוך לרפטטיבי. לא כל השירים משאירים את אותו הרושם או מצליחים להמריא באותה מידה. לעיתים התחושה היא של סדרת שברי מחשבה שטרם התגבשו לשיר חזק דיו. כאן הייתי מצפה מהוצאה שמבקשת להיות פורצת דרך להקפיד יותר בעריכה, להבליט את השירים החזקים ולבנות מהם מבנה פנימי שמחזיק את הקורא לאורך כל הספר.
ובכל זאת, חמאת מריחואנה הוא ספר ביכורים מעניין מאוד. הוא לא מתנצל על החולשות שלו אלא הופך אותן לחלק מהחוויה. יש בו קול נשי ייחודי, אחר, שלא מנסה להתיישר לפי ציפיות מוכרות. בעיני זהו הישג. אני שמח שהתחלתי את ההיכרות שלי עם הוצאת אלף דווקא בספר הזה, כי הוא ממחיש את ההבטחה שבהוצאה שבוחרת לתת במה לקולות חדשים ואמיצים. הספר מותיר בי תחושת חוסר שקט, ודווקא מתוך החוסר הזה אני מרגיש שהשירה כאן חיה, נושמת, מזמינה אותי להמשיך להקשיב.
"כבר שנים היא רצה
נסה על נפשה
בורחת מעצמה
איש אחד עצר ושאל
"זקוקה לעזרה?"
לך תסביר"
snirbooks 
כתיבת תגובה