דבש במלכודת / נועם יונגמן

דבש במלכודת / נועם יונגמן
הוצאת תשע נשמות
289 עמודים

זה לא הנסיון הראשון מן הסתם לקחת ספרות נואר ולמקם אותה בישראל, וזה בסדר גמור כי ספרות נואר יכולה לעבוד כמעט בכל מקום אם היא עונה על מה שהז’אנר הזה רוצה לשדר לקורא. הפעם הסיפור ממוקם בירושלים ונועם יונגמן רוקח סיפור פשע מקומי עם ניחוח של נואר משנות החמישים.

הכריכה כבר מכניסה אותנו למוד הנכון, צלליות של אישה עם מספריים וגבר עם אקדח מכוון. לא צריך הרבה מעבר לכך כדי לדעת לאן זה הולך, הדמות הנשית היא הספרית דבש, אישה שבעלה מתעלל בה ושקועה במערכת יחסים אלימה ומסוכנת. מולו נרקם הקשר הסודי בינה לבין דייב, שולייתו של פרופסור מבצלאל שנשבה בקסמיה. הסיפור מגלגל אותנו אל תוך עולמם של חירם, הפסל הגדול והמרצה המוערך, אל עסקי זיוף אמנות, אל פשיעה קטנה ובינונית, ואל חקירת משטרה שנעה בין סצנות מתח צפויות לבין הפתעות דרמטיות.

מבחינת עלילה הספר בהחלט עומד בציפיות, אבל הציפיות לא גבוהות מדי. ספרות נואר מראש בנויה על קלישאות שמזינות זו את זו, מהפאם פאטאל ועד הבלש העייף, מהעבריין החובב אלימות ועד החקירה המתפתלת שמובילה למבוי סתום או לסוף מפתיע. במובן הזה יונגמן יודע מה הוא עושה. הוא מחזיר אותנו למקורות הז’אנר, שומר על כללי המשחק, לא מנסה לחדש יותר מדי אלא בעיקר להעניק חוויית קריאה זורמת ועמוסת תפניות.

השאלה המעניינת יותר היא עד כמה הנסיון למקם את העלילה בירושלים יוצר משהו שונה, משהו שקשור למקום הזה דווקא. כאן לדעתי הספר לא באמת מצליח לחרוג מהתבנית. אפשר היה להחליף את ירושלים בעיר אחרת, ולא הרבה היה משתנה. אמנם יש אזכורים של פרופסורים, של סמטאות, של אווירה ירושלמית, אבל הם נשארים ברובם תפאורה. זה לא נואר שצומח מתוך הקרקע המקומית אלא נואר שהושתל בה.

ובכל זאת, אם ניגשים אל הספר כמו שראוי לגשת אל ספרות נואר, כאסקפיזם מסוגנן של פשע, תככים, תשוקה וסכנה, הוא מספק את הסחורה. זה לא ספר שנועד לערער תפיסות עולם או להעניק עומק פסיכולוגי נדיר, אלא רומן מתח מהנה שמחזיק את הקורא דרוך עד לסוף. הקלישאות כאן הן לא כשל אלא חלק מהז’אנר, והבחירה בירושלים היא אולי לא מהפכה ספרותית, אבל היא כן מספקת תיבול מעניין.

מי שמחפש נואר ישראלי שישבור את החוקים ויציע אמירה רחבה יותר על החברה המקומית אולי יתאכזב. מי שמבקש כמה שעות של פשע מסוגנן עם אווירה של פילם נואר קלאסי, ימצא כאן בדיוק את מה שהוא רוצה. דבש במלכודת הוא לא יותר ממה שהוא מתיימר להיות, וזה אולי סוד כוחו: רומן פשע קצבי, אפל במידה, שנקרא בנשימה אחת ומשאיר אחריו טעם של משחק בז’אנר ותו לא.