חוה / קאט בוהנון

חוה / קאט בוהנון
הוצאת כתר
488 עמודים
מאנגלית: עדי מרקוזה־הס

בעיני יש לספר הזה חשיבות רבה.
החשיבות כפי שאני רואה אותה זה שלראשונה אני קורא טקסט כה עשיר על האבולוציה האנושית שמתייחסת אל התהליך האבולוציוני מנקודת מבט נשית ודרך נקודת המבט הזו אנחנו מקבלים לא מעט תשובות לשאלות רבות שקשורות לנשים ונרחיב על כך בהמשך הסקירה.

הספר בנוי כמסע מקיף של מיליוני שנים אחורה וקדימה, אבל הוא עושה זאת מבלי להתנצל ומבלי להניח שהקורא יסתפק באותה שפה מוכרת שכבר שמענו עשרות פעמים בספרי מדע פופולרי. קאט בוהנון מתעקשת לשים את הגוף הנשי במרכז. לא כדמות שולית ולא כהערת שוליים. היא מציגה אותו כציר שסביבו התפתחו התרבות, החברה והאבולוציה עצמה. היא כותבת מתוך עמדה נוקבת אבל לא מטיפה, היא מחזיקה ידע עצום ומגישה אותו בשפה נגישה גם לקורא שאינו מגיע מרקע מדעי מובהק.

החוויה שלי בקריאת הספר הייתה כמעט כפולה. מצד אחד עושר המידע היה לעיתים מציף. יש בו עומק ביולוגי רפואי ואנתרופולוגי שמחייב ריכוז. מצד שני כל פרק סיפק תחושה של תיקון ושל חשיפה לאמת שלא תמיד סופרה. הבנתי עד כמה הידע שהכרתי היה חסר ומסונן דרך עדשה גברית שהפכה להיות ברירת מחדל. פתאום שאלות שנראו שוליות כמו מדוע נשים חיות יותר, מדוע הן פגיעות יותר לאלצהיימר, או מה ההשלכות של מחזורי פריון על החברה, הופכות לנושאים מרכזיים בהיסטוריה של כולנו.

הספר אינו מתמקד רק בפיזיולוגיה. הוא מציע קריאה רחבה יותר שמחברת בין הגוף הנשי לבין מבנים חברתיים וכלכליים. למשל כיצד ההנקה עיצבה את דפוסי החיים המשותפים וכיצד תוחלת החיים הארוכה יותר של נשים אפשרה יצירה של דורות חופפים ושל העברת ידע. יש כאן תובנה עמוקה על כך שהאבולוציה אינה רק עניין של ברירה טבעית אלא גם של ברירה תרבותית וחברתית שהגוף הנשי היה לבה.

מה שמרשים במיוחד הוא הדרך בה בוהנון יודעת לשלב סיפור אישי או אנקדוטה ספרותית בתוך טקסט שמבוסס על מחקר כבד משקל. היא אינה פוחדת להשתמש בהומור או באירוניה עדינה כדי להאיר נקודות קשות. זה יוצר קריאה דינמית שבה כל פרק פותח צוהר חדש. הרגשתי שאני מקבל לא רק שיעור בהיסטוריה של האבולוציה אלא גם הזמנה לבחון מחדש את ההנחות התרבותיות שמלוות אותנו עד היום.

במובנים רבים זה ספר על תיקון. תיקון של עולם מדעי שהתעלם מגוף האישה לאורך דורות ותיקון של תרבות שסיפרה את סיפור האדם דרך גבר צייד, לוחם או מנהיג, מבלי לעצור ולשאול מי החזיק את הרקמה של החיים היומיומיים. קריאת הספר הזכירה לי שהיסטוריה אינה רק שורת אירועים אלא גם השאלה מי מספר אותם ואיזה גוף הוא מציב במרכז.

החוזקה הגדולה של הספר טמונה גם בהיקף וגם בעקביות. הוא עובר מפרקים מוקדמים באבולוציה של יונקים ועד לשאלות של מדע עכשווי ורפואה מודרנית. בכל אחד מהשלבים הוא שואל מה קרה לגוף הנשי וכיצד הוא היה מנוע של שינוי. אפילו פרטים שנראים טכניים כמו תהליכי ההורמונים או מבנה העצמות זוכים כאן למשמעות רחבה שמחברת בין הגוף הביולוגי לבין מהפכות אנושיות.

יחד עם זאת חשוב לומר שהקריאה אינה תמיד קלה. מדובר בספר עבה ועתיר פרטים, כזה שדורש מהקורא סבלנות ונכונות לשקוע בהסברים מדעיים. אבל מי שמוכן לכך ימצא עצמו עם ספר שמצליח להיות גם אנציקלופדי וגם חווייתי. יש כאן שילוב נדיר בין דיוק מחקרי לבין יכולת לספר סיפור שקרוב ללב.

כשסיימתי את הספר הרגשתי שהתקבל כלי חדש להבנת העולם. כלי שמאפשר לראות את ההיסטוריה האנושית לא דרך גיבור אחד אלא דרך מארג שלם שבו הגוף הנשי אינו נספח אלא מרכז. זו אינה רק קריאה מדעית אלא גם קריאה תרבותית שמחזירה את האיזון לסיפור שהורגלנו לשמוע.

לכן בעיני זה ספר חובה לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של האנושות, במדע, או בשאלה איך אנחנו מספרים לעצמנו את הסיפור של עצמנו. הוא מאתגר, הוא מציף, אבל הוא גם מעניק תחושת חידוש אמיתית. ספר כזה לא רק מוסיף ידע אלא משנה את נקודת המבט ומראה עד כמה הגוף הנשי היה ונשאר הליבה של המסע האנושי כולו.