אריות על נמ"רים / אלי זילברמן

אריות על נמ"רים / אלי זילברמן
הוצאת אוריון
253 עמודים

אני מניח שבמהלך השנים נמשיך לראות עוד ועוד ספרים כאלו, ספרים שהם עדויות מהקרבות הקשים ומההקרבה הרבה של חיילים וצוותי לחימה מהמלחמה המתמשכת הזו שאנחנו עדיין בעיצומה.
הסיפור הזה של אלי זילברמן הוא עוד אחד מאותם סיפורים, סיפורי גבורה. ובעיני כל עדות של לחימה כזו היא סיפור גבורה.

הספר מתחיל באותו בוקר ארור של ה7.10 ומחבר הספר שזו עדותו מתחיל את הכתיבה משם, מההודעה על מה שקורה, מההתארגנות.
משם הוא לוקח אותנו למסע שכולל את המאורעות הקשים שהחיילים בצוות עברו והקרבות והכל נכתב באופן אותנטי וישיר.

באופן אישי אני חושב שזה מה שמיוחד בעדויות האלו ובספרים האלו, הכתיבה הזו שהיא מעבר לספרות, היא תיעוד, זהו ספר תיעודי, עדות מנקודת המבט של חייל בשדה הקרב.

אבל אלי לא מביא רק את הסיפור של החייל בשדה הקרב, הוא מביא לקוראים את דבריו של דור שלם נחוש ועוצמתי שקם להגן על המדינה מפני האויב הכי אכזר שעמד בפניו מאז הקמתו.
אויב שאם היה יכול והיו מאפשרים לו היה שוחט כאן את כולם והדור הזה, שלגלגו עליו, שטענו שהוא דור מסכים מפונק הפך בדקות למגובש ועוצמתי שיעשה הכל כדי להגן על המדינה, על המשפחה ועל כל מה שיקר כאן. על עם שלם שצמא לחיים ולשקט.

אני קראתי את הספר הזה כספר עדות, וככזה הוא עושה את העבודה, הוא כתוב באופן טוב והוא ערוך באופן טוב וככל שירבו הספרים האלו כך נוכל להמשיך ולספר את מה שקרה כאן, כך יוכלו הדורות הבאים להמשיך ולספר על הנסיון הקשה ביותר שעמדנו בו כעם, כחברה, כצבא.