הבית של הלב / איילת הלפרין קייטס

הבית של הלב / איילת הלפרין קייטס
הוצאה עצמית
247 עמודים

לפעמים אין צורך ביותר מספר קליל ונעים שזורם לך ומעביר לך כמה שעות של הנאה וזה בדיוק מה שהספר הזה מייצר לנו.
איילת הלפרין קייטס בספר ביכורים שנעים לקרוא אותו מביאה לנו רוד טריפ של חברות טובות ובראשם גיבורת הספר איתיאלה שבתוך חייה, ההורות, הזוגיות, החיים עצמם מנסה להגשים כמה חלומות ולסגור כמה מעגלים.

העלילה נפתחת בהחלטה ספונטנית יחסית של איתיאלה לטוס עם שתי חברות ילדות להופעה של הבקסטריט בויז בניו יורק. זה לא סתם טיול נוסטלגי אלא רגע של פריצה מתוך שגרה שוחקת ואימהות אינסופית, ניסיון לעצור לרגע ולשאול את עצמה לאן נעלמה לאורך הדרך. ככל שהן מתקדמות במסע, נחשפים רובדי עבר שקשורים לאהבה ישנה, לנישואים שהיא לא בטוחה עד כמה הם שלה באמת, ולזהות דתית שתמיד הייתה יותר חברתית או משפחתית מאשר אמונית. הדינמיקה בין שלוש הנשים מייצרת רגעים יפים של חברות נשית, עם הבדלים ברורים באישיות ובחיים שכל אחת מהן חיה, והמסע הזה מאפשר לא רק לאיתיאלה אלא גם להן לבחון את עצמן מחדש.

הכתיבה פשוטה במובן החיובי של המילה. יש בה ישירות, הומור, לפעמים מלודרמטיות קלה, אבל בעיקר כנות. זה לא ספר שמנסה להרשים בתחכום אלא כזה שמציע סיפור שאפשר להאמין בו. יש בו רגעים מזוהים במיוחד, בעיקר בתחושת העייפות הכרונית של אמהות שמרגישות שהן תמיד בצד המוותר. ניכר שהספר כתוב מתוך ניסיון חיים, אולי אישי, אולי מתבונן, אבל עם רצון כן להגיע לקוראים בגובה העיניים.

וכן, מרגישים שזה ספר ראשון. הדיאלוגים לפעמים מעט גולמיים, המעברים בין עבר להווה לא תמיד אחידים, והקצב של השינוי הפנימי של הדמות לעיתים חד מדי. היו גם רגעים שבהם הדמות הראשית עוררה בי תהייה או חוסר הזדהות, בעיקר בדרך שבה היא מדלגת מהתמסרות מוחלטת לריצוי הזולת למין הפקרות רגשית שמוצגת כעצמאות. עם זאת, משהו בבחירה הזו לדבר דווקא מהמקום הזה, הלא מהוקצע, הלא שלם הופך את הספר לנגיש יותר. פחות ספרותי ויותר אנושי.

זהו ספר שיש לו לב. לא מהודק, לא מושלם, אבל כזה שיש בו רצון אמיתי לספר סיפור על התעוררות, על בדיקה מחדש של חיים שנבנו בלי הרבה אוויר לנשימה. לא כל ספר צריך לנסות להיות גדול. לפעמים ספר קטן עושה בדיוק את מה שהוא בא לעשות, להזכיר לנו רגעים קטנים של אמת.