כסף בעצמות / אלכסנדרה בראקן
הוצאת עם עובד
502 עמודים
תרגום: עפרה אביגד
לאחרונה יוצא לי לקרוא כמה וכמה ספרי פנטזיה לנוער בוגר שנעים בין קהל היעד שלו לבין קוראים בוגרים כמוני שיכולים להנות ממנו מאוד
אלו ספרים שברובם ממש כיף לקרוא אותם ולצלול לתוכם והספר הזה של אלכסנדרה בראקן הוא דוגמה טובה לספר שכל דקה ממנו היא הנאה וכיף
אני חייב לציין שמעולם לא קראתי את אלכסנדרה בראקן בעבר וזה בהחלט עושה לי חשק לחפש ספרים אחרים שלה
הסגנון שלה מוצא חן בעיניי היא כותבת בביטחון מכירה את הז'אנר מבפנים ויודעת בדיוק איך לארוז פנטזיה אפלה בצורה נגישה אבל לא פשטנית
העלילה מתפתחת סביב טמסין קלארק שהיא גיבורה שלא נבנתה בשביל להיות חביבה או אהובה
אין לה כוחות קסם היא לא נבחרת ולא מצילה את העולם
היא רק מנסה להחזיק את עצמה ואת אחיה בחיים בעולם שבו כל תנועה לא נכונה עלולה לעלות ביוקר
זה סיפור שמתחיל ממקום אישי מאוד ומשם נפרש החוצה לעולם רחב יותר של קללות עתיקות טבעות מכושפות ונאמנויות שמתפוררות תחת לחץ
קצב ההתחלה איטי באופן מודע
בראקן לא עוצרת להסביר היא פשוט מניחה את הקורא בלב המערכה ומצפה ממנו להבין לבד
בהתחלה זה מרגיש מרוחק אבל בהדרגה הקשרים מתבהרים והקצב משתנה
כשהדברים מתחילים להתחבר יש תחושת תנועה פנימית שהולכת ומתעצמת
זו לא עלילה שמסתמכת על פיתולים אלא על בנייה הדרגתית של עולם ומתח
מה שהחזיק אותי יותר מהכול זו הדמות הראשית
טמסין נבנית מתוך חוסר
היא לא מקבלת תיקון לאורך הדרך אלא דווקא נחשפת עוד יותר
הפגיעות שלה לא מתרפאת אלא נחשפת ומתפקדת כחלק בלתי נפרד מהאופן שבו היא פועלת
הקשר שלה עם אחיה הוא המנוע של הסיפור אבל גם מה שמסבך אותו
אין פה פתרונות רגשיים קלים אין קתרזיס ואין גאולה
הספר משלב בין פנטזיה אורבנית לאגדות קלאסיות של המלך ארתור
יש בזה משהו צפוי אבל הוא נעשה בצורה מאופקת
העולם מרגיש מגובש לא כי הוא מקורי במיוחד אלא כי יש בו עקביות
החוקים ברורים הדמויות המשניות לא נועדו לקשט והמאבקים הפנימיים לא נפתרים באור קסמים
יש גם קו רומנטי שמתפתח עם הדמות של אמריס
הוא לא דוחק את הסיפור הצידה אבל הרגיש לי כמו רכיב מיותר
אפשר היה לוותר עליו בלי לפגוע בדבר
זה לא מפריע לקריאה אבל גם לא מוסיף לה
החיבור בין הדמויות לא מספיק מעניין או מורכב כדי להצדיק את הקיום שלו
הסיום מדויק לא מבחינת הפתרון אלא מבחינת התחושה
הספר לא נסגר באופן מספק במובן העלילתי אבל כן שומר על האופי והטון שלו עד הסוף
אין ניסיון לייפות אין שבירת דמות אין ויתור על הסיבוך הרגשי
זה מה שנשאר איתי אחרי הקריאה
יופי של ספר, בנוי היטב, מהודק ומהנה שכיף היה לי לצלול אליו ואל העולם שבנתה בראקן
הנאה אחת גדולה.

כתיבת תגובה