סתר המדרגה / אמונה אלון

סתר המדרגה / אמונה אלון
כנרת, זמורה
171 עמודים

הספר "סתר המדרגה" של אמונה אלון כולל שתי נובלות שמתרחשות אחרי השביעי באוקטובר. לא על המלחמה עצמה, אלא על מה שקורה למי שנשאר בעורף. בעיקר לנשים שנאלצות להחזיק את הבית, את המשפחה, את עצמן כשהעולם מסביב מתפרק.

הנובלה הראשונה מספרת על רונה, שמגיעה לקריית ארבע כדי לטפל באמא שלה, אלקה – אישה מבוגרת, מותשת, שכבר לא רוצה להמשיך לחיות. אלקה נישאה בשנית לחסדאי, לוחם לשעבר, מין סבא קלאסי מהדור הישן. הבן של רונה, אבישי, מפקד עכשיו על יחידה קרבית מיוחדת, ואלקה חיה בפחד מתמיד לגורלו. שלושה דורות של גברים לוחמים, אבל בסיפור הזה אין בזה שום דבר הירואי. רק חרדה כבדה של אם ושל סבתא, שראו כבר יותר מדי ומבינות בדיוק מה מונח על כף המאזניים. רונה עצמה לא מגיעה כדי לעשות מהפכות. היא פשוט שם, כי אין ברירה. אבל בתוך הזמן שהיא שוהה שם, עולים מתחים ישנים, שאלות על שייכות, על זהות, על המקום שלה בתוך המשפחה הזאת.

הנובלה השנייה עוקבת אחרי רעיה, אשת רב צעירה ולמדנית בעצמה. היא ובני משפחתה פונו מהצפון בגלל הלחימה, אבל מה שמעסיק אותה באמת זו אחותה. האחות, שיצאה בשאלה, השתתפה במסיבת נובה ומאז נעלמה. עוד לפני כן הקשר ביניהן היה מורכב, ועכשיו נוספה גם הדאגה, הפחד שמשהו נורא קרה. נוריאל, בעלה של רעיה, שחזר בתשובה ואיש מודיעין בעברו, מנסה לעזור לאתר את האחות. אבל ככל שהחיפוש נמשך, רעיה מתחילה להרגיש שהשבר גדול יותר. לא רק בינה לבין בעלה, אלא גם בתוכה. משהו נסדק. האמונה כבר לא יציבה כמו פעם. זה לא מתפוצץ בבת אחת אלא נשחק לאט, דרך שקט, מחשבות, דברים שלא היה לה אומץ להרגיש קודם.

שתי הנובלות כתובות בשפה מאופקת, בלי דרמות גדולות ובלי רגשנות. לא הכול בהן עובד חלק  יש קטעים שמרגישים דחוסים מדי או פתאומיים מדי  אבל בסופו של דבר הן משאירות תחושת עומק. החיים שמתוארים כאן הם חיים של תפקוד מתמשך תחת לחץ. לא קריסה, אלא התפוררות איטית.

אמונה אלון לא מציגה את הדמויות שלה כגיבורות, ולא מנסה לייפות את הסיטואציה. היא לא באה לבקר את החברה הדתית־לאומית, וגם לא להלל אותה. היא פשוט מציבה מראה, ומראה מה קורה כשנשים מוצאות את עצמן לבד, עם מציאות שלא נתנה להן שום אפשרות לעצור. זה לא ספר עם עלילה מסעירה או טוויסטים מפתיעים, אבל הוא כן מצליח ללכוד משהו מהאוויר שאנחנו נושמים עכשיו, הדחיסות, הדאגה, ההחזקה בשיניים, והכאב של מי שנשאר מאחור.