היתוש / טימותי ויינגארד
הוצאת תכלת
488 עמודים
תרגום: יוסי מילוא
אני מאלה שהיתושים בוחרים בהם באופן קבוע. כל ערב על הדשא, כל לילה חם בלי מזגן – ברור מראש מי ייצא מהמפגש עם סימני עקיצה. לא משנה כמה אנשים בחדר – אני תמיד על הכוונת. ובגלל זה גם אין לילה שאני לא ישן עם תרסיס ליד המיטה או עם מכשיר חשמלי שמפיץ נוזל. זה מובן מאליו, כמו לצחצח שיניים.
אז כשנפל לידי הספר הזה, "היתוש", לא ממש ידעתי למה לצפות. אבל מה שבטוח – לא שיערתי כמה הוא יפתיע אותי.
כי זה לא ספר על יתושים. זה ספר על בני אדם. על מלחמות, על אימפריות, על תנועות שחרור, על אסונות – ועל הדרך הלא נראית שבה היתוש היה שם בכל אחד מהם. בכל עמוד כמעט מצאתי מידע חדש שלא ידעתי, או סיפור שגרם לי לעצור ולומר "וואו, באמת?".
אחת הדוגמאות הכי חזקות היא הסיפור על האיטי. נפוליאון שלח לשם כוח עצום כדי לדכא את מרד העבדים – והכוח הזה הובס לא על ידי צבא מאורגן, אלא על ידי קדחת צהובה. עשרות אלפי חיילים צרפתים מתו, לא בקרב אלא ממחלה שהועברה על ידי יתושים. התבוסה הזאת אילצה את נפוליאון לוותר על כל תוכניתיו באמריקה, ובין השאר הובילה לכך שהוא מכר את לואיזיאנה לארצות הברית – עסקת ענק שהכפילה את שטחה. במילים אחרות: היתוש שינה את המפה של אמריקה.
וזה רק סיפור אחד מתוך עשרות. ויינגארד משרטט פה היסטוריה אלטרנטיבית – שבה לא רק בני אדם מעצבים את העולם, אלא גם כוחות קטנים, כמעט בלתי נראים, כמו יתושים.
הקריאה לא תמיד הייתה קלה – לפעמים הספר עמוס בפרטים, נתונים, שמות – אבל זה שווה את זה. כי יש פה הצעה רצינית לחשוב אחרת על ההיסטוריה שאנחנו מכירים. לחשוב מחדש על כל מה שנראה לנו ברור מאליו.
ואולי הכי התחברתי דרך המקום שממנו אני בא. כמי שגדל בעמק החולה, שמעתי לא מעט סיפורים מזקני הקיבוץ – על הביצות, על המלריה, על היתושים. על ייבוש העמק לא רק כחזון חקלאי – אלא גם כמאבק קיומי. והנה פתאום, דרך הספר הזה, הסיפורים האלה מתיישבים על מפה הרבה יותר רחבה. פתאום אתה מבין שזה לא רק סיפור מקומי, אלא חלק מתופעה עולמית, עמוקה, שעדיין איתנו.
זה לא ספר מושלם – הוא יכול היה להרוויח מעריכה קצת הדוקה יותר – אבל זה ספר מעניין, מעשיר, ופותח עיניים. ובעיקר: הוא משנה קצת את האופן שבו אתה מסתכל על כל זמזום קטן בלילה.
אולי, אחרי הקריאה הזאת, לא אכעס באותה מידה על העקיצה הבאה. אולי רק קצת.
snirbooks 
כתיבת תגובה