האם אינך רוצה בי / אסף גברון

האם אינך רוצה בי / אסף גברון
הוצאת ספרי עליית הגג
429 עמודים

הקריאה ב-האם אינך רוצה בי זרקה אותי ישר לשבילי הילדות של האייטיז. לרגעים היה נדמה שאני שוב שם – שדות ריקים, ריח של חרציות בקיץ, שעות מתות שבהן המציאות והדמיון מתערבבים. גברון יודע להחיות את התקופה ההיא בלי להפוך אותה לפוסטר ממוסגר של נוסטלגיה; להפך – הוא חופר בה, מקלף ממנה את התמימות, וחושף את כל הסדקים שתמיד היו שם – גם אם כילדים לא ידענו לקרוא להם בשם.

הספר עוקב אחרי ארבעה חברים מכפר ליד ירושלים – קרמיט, שנייד, גרשון וטראוויס – שמתחילים את דרכם כילדים סקרנים סביב תקרית טראגית של טביעה, ומתפצלים לאורך השנים לנתיבי חיים שונים מאוד. אחד מהם מת, שני מתנקם, שלישי מגשים חלום ביזארי, ורביעי לא מפסיק לברוח. על פניו – תבנית ידועה של רומן התבגרות. בפועל – זה הרבה יותר מזה.

יש כאן ניסיון אמיתי, לעיתים מרשים ולעיתים קצת עמוס מדי, לכתוב אפוס ישראלי שלם – כזה שלא רק מספר את סיפורם של הגיבורים, אלא גם את סיפור המקום. גברון תופר בחוכמה (ולפעמים גם בכבדות מסוימת) את תולדות הכפר הבדיוני עם תחנות מפתח מההיסטוריה הציונית – מהרצל ועד מלחמות ישראל, מחלוציות מתפוררת ועד גולגולת בעליית גג, וכל זה דרך סיפורו של רחבעם – מעין עוגן מיתולוגי ובלתי נסבל, שבין השאר הופך ליעד הנקמה של גרשון. הדמויות נעות סביבו כמו לוויינים סביב שמש בוערת – נמשכות, נפגעות, מתרסקות.

כמו בכל אפוס, האורך הוא גם חסרונו וגם הצדקת קיומו. אפשר היה לקצץ, כן. אבל אז היה חסר משהו מהעומק שהספר מצליח להשיג דווקא בזכות הסבלנות שהוא תובע מהקורא. זו לא ספרות שמחפשת לרוץ. היא דורשת לשבת, לנשום, לעבור תקופות.

מה שהחזיק אותי לאורך הדרך זו התחושה הברורה של היכרות – עם המקומות, עם האנשים, עם השפה. גברון כותב לא רק על "העבר הישראלי" אלא על התחושה המבלבלת של להיוולד לתוך סיפור גדול, ואז להבין שהוא אף פעם לא היה בדיוק מה שסיפרו לך. ושגם אתה, במוקדם או במאוחר, תהפוך לדמות משנית בזיכרון של מישהו אחר.

זה לא ספר מושלם. יש בו רגעים שצועקים "עריכה!", דמויות משנה שמרגישות תלושות, ושאיפה כללית להגיד "הכול" שעלולה לחנוק את "הספציפי". אבל בתוך כל זה, יש אמת, יש כאב, ויש גם לא מעט חן.

האם אינך רוצה בי הוא לא רק שאלה של אהבה נעזבת – אלא שאלה על השתייכות, על סיפור חיים שמתחיל במקום מסוים מאוד, ולא מפסיק להדהד גם כשנדמה שהתרחקת ממנו לגמרי.