הצל או המעשה המופלא בפטר שלמיל / אדלברט פון שאמיסו

הצל או המעשה המופלא בפטר שלמיל / אדלברט פון שאמיסו
הוצאת עם עובד
106 עמודים
מגרמנית: אילנה המרמן

זה נראה כמו סיפור ילדים. יש בו גיבור תמים, דמות מסתורית, עסקה על טבעית, ואפילו שק קסמים שמפיק זהב בלי סוף. אבל כבר אחרי כמה עמודים ברור שזה לא סיפור לילדים – אלא משל קיומי על מחיר הזהות, על ניכור, על מה אנחנו מקריבים כדי להיות מקובלים, ומה נשאר מאיתנו כשאנחנו מוותרים על עצמנו.

פטר שלמיל, גיבור הסיפור, מוכר את הצל שלו לאיש לבוש אפור שמופיע לפתע ומציע לו עסקה: צל תמורת עושר אינסופי. בהתחלה הכול נראה כמו הצלחה. הוא מתעשר, אבל עד מהרה מגלה שהחברה לא מסוגלת להכיל אדם שאין לו צל. אנשים נבהלים ממנו, בורחים ממנו, חושדים בו. הוא נהיה מושא ללעג, פחד, דחייה. ובסופו של דבר – לבד.

זה לא רק סיפור על צל פיזי, כמובן. הצל הוא האלמנט שמלווה אותנו תמיד, גם אם איננו רואים אותו. הוא מייצג את החלקים האפלים יותר, הפחות "מוצגים", שאי אפשר לנתק מהם בלי לאבד משהו מהמהות האנושית. שלמיל עושה את הוויתור הזה בתחושת רווח, אבל לא מבין שהוא בעצם התנתק מעצמו.

במובן הזה, זה ספר חכם מאוד. הוא מתלבש על סיפור פשוט ומושך, אבל מגיש בתוכו שאלות עמוקות: עד כמה הזהות שלנו תלויה במה שאחרים רואים? האם אפשר "להחליף" את הצל במשהו נוצץ יותר – כסף, מעמד, יוקרה – מבלי לשלם מחיר עמוק יותר?

מה שמרשים הוא שלא מדובר בטקסט כבד או מתפלסף. השפה (גם בתרגום המצוין של אילנה המרמן) נגישה, הדמויות חדות, ויש אפילו רגעים של הומור דק. אבל התחושה הכללית היא של עצב, של אדם שמתפרק לאט מבפנים. לא מתוך טרגדיה גדולה – אלא מתוך בחירה קטנה שהולכת ומכרסמת.

הספר נכתב בתחילת המאה ה-19, אבל התחושות שהוא מעורר רלוונטיות מאוד גם היום. בעולם שמודד אנשים לפי הישגים, תארים, עוקבים וכסף – קשה שלא להרגיש לפעמים כמו מישהו שמכר משהו חשוב בדרך. לא תמיד יודעים מה בדיוק, עד שהוא כבר לא שם.

הצל או המעשה המופלא בפטר שלמיל הוא ספר על אדם שביקש להשתייך, אבל גילה שהוא הפך לשקוף. סיפור שיש בו פיוט וגם חרדה, עדינות לצד כאב. ספר קטן בגודלו, גדול בתחושת הבטן שהוא משאיר.