גם לזיכרון יש חלקי חילוף / נועם נגרי

גם לזיכרון יש חלקי חילוף / נועם נגרי
הוצאת טנג'יר
310 עמודים

ספרים שעוסקים בזיכרון יש להם איכות ייחודית, כמעט מהפנטת. אני אוהב ספרים שחוקרים את תעתועי הזיכרון, את הדרך שבה אנחנו משמרים או מעצבים מחדש את העבר, ו'גם לזיכרון יש חלקי חילוף' עושה זאת בדרך מקורית ומרתקת.

זהו סיפורו של גבר בשנות השלושים לחייו שחוזר לבית ילדותו לאחר מות הוריו, ומוצא את עצמו מתמודד לא רק עם העזבון הפיזי אלא גם עם עזבון רגשי ורוחני שמסרב להתפוגג. תוך כדי שהוא מנסה לסדר את החפצים, להכניס סדר למה שנשאר, הוא מגלה שהבית עצמו מתנגד לנוכחותו, שהוא מרגיש נוכרי בתוך המקום שהכיר כל חייו. הזיכרונות עולים ומתערבבים עם המציאות, והוא מתחיל לשאול את עצמו עד כמה הם אמינים, עד כמה אפשר לסמוך על מה שאנחנו זוכרים.

בתוך כל זה נכנס שכן מסתורי – חוקר זיכרון שהודח מהאקדמיה, אדם שמקדיש את זמנו לשכתוב רגע מכריע מהעבר שלו. המפגש בין השניים מעלה שאלות על הדרך שבה אנחנו בוחרים לזכור, על האפשרות 'להחליף חלקי חילוף' לזיכרונות שלנו. האם אפשר לשכתב את העבר? האם אפשר לסדר אותו מחדש, כמו שמסדרים בית?

הכתיבה של נגרי עדינה ומדויקת, יש בה רגישות לפרטים, לאופן שבו מחשבות מתפתלות, מתפרקות ונבנות מחדש. זהו ספר שמצריך מהקורא לשקוע, להרהר, לקרוא בין השורות. יש בו יופי שקט, כמעט מהורהר, אך הוא מצליח לרגש ולגעת בדיוק בגלל הרגעים הקטנים, בגלל הדרך שבה הוא שוזר את הפרטי והאוניברסלי יחד.

כשקראתי את הספר הרגשתי במידה מסוימת שאני קורא מחדש את ז'ורז' פרק ואין לי ספק שנגרי הושפע ממנו.
נגרי, בדומה לפרק, שואל האם ניתן לשכתב את העבר, אך בעוד שפרק עושה זאת דרך משחקי מבנה וסיפורים מפורקים, נגרי מביא לכך נופך אינטימי ורך יותר, כזה שפועל מתוך תחושת חוסר ודאות מתמשכת אך גם מתוך כמיהה לפיוס.

'גם לזיכרון יש חלקי חילוף' הוא ספר מיוחד, כזה שלא קוראים בריצה, אלא כזה שנותנים לו לחלחל. חוויית קריאה עמוקה ומלאת מחשבה, מומלץ לכל מי שאוהב ספרים שחוקרים את הנפש האנושית ואת הדרך שבה אנחנו כותבים – ומשכתבים – את סיפור חיינו.

מומלץ מאוד, מיוחד מאוד.