גלות / ג'וליה פרמנטו־צייזלר

גלות / ג'וליה פרמנטו־צייזלר
הוצאת אחוזת בית
132 עמודים

ברומן הדוק ומדויק, ג'וליה פרמנטו־צייזלר מגישה לנו יצירה ספרותית שהיא בעת ובעונה אחת אינטימית ורחבה, חודרת לנפש הגיבור ומעלה שאלות מורכבות על צדק, זהות, וגלות – פיזית ונפשית. הספר נקרא בנשימה אחת, אך הוא מהדהד עוד זמן רב לאחר הקריאה, מותיר אותנו עם מחשבות על העולם שבו אנו חיים.

במרכז הספר עומד רובי ירושלמי, במאי קולנוע מוערך מתל אביב, שביום בהיר אחד מוצא את שמו מככב בכותרות, ולא מהסיבות שהתרגל אליהן. בעקבות חשיפות תקשורתיות על התנהלותו כלפי נשים לאורך השנים, הוא בוחר לברוח לדרום אמריקה, לעיירת חוף נידחת שמציעה לו מפלט, או לפחות כך הוא מקווה. אלא שהמציאות רודפת אותו – לא רק בדמות הכותרות שמתפרסמות בישראל אלא גם מתוך עולמו הפנימי, הזיכרונות, והמפגשים החדשים שמאלצים אותו להביט במראה.

לצדו של רובי ניצבת רומי הלר, דוגמנית ושחקנית בתחילת דרכה, שמערכת היחסים שלה איתו מסמלת את מערכת הכוחות בין היוצר למוזה, בין הוותיק לחדש, בין הגבר בעל ההשפעה לאישה שמנסה לפלס את דרכה. דמותה של רומי מורכבת: היא לא קורבן שקט, אך גם לא אוחזת בכל הכוח. היא נעה בין שאיפה לעצמאות לבין התלות הבלתי נמנעת במערכות הכוח של עולם התרבות. הקשר בינה לבין רובי שזור לכל אורך הרומן, והאופן שבו היא נבנית כדמות עצמאית, עם קול משלה, הופך את הספר לעוד יותר מרובד ומעורר מחשבה.

הכתיבה של פרמנטו־צייזלר חדה ומפוכחת, אך בה בעת מלאת חמלה. אין כאן האשמות חד־משמעיות או ציור שטוח של דמויות כטובות ורעות – אלא חקירה מורכבת של אדם שאולי חשב שהוא בשליטה, אך מגלה עד כמה חייו התנהלו מתוך אשליה. הספר עוסק גם בזיכרון הקולקטיבי והאישי, בשאלה האם ניתן לברוח מעברו של אדם, ומה קורה כשאין לאן לחזור.

אחד הדברים המרשימים ביותר בכתיבה של פרמנטו־צייזלר הוא הדיוק – גם בסגנון שלה וגם במבנה הרומן. אין כאן מילה מיותרת, והעלילה נעה קדימה בקצב חד, בלי לאבד עומק או רגש. הדיאלוגים טבעיים, התיאורים קולנועיים כמעט, והרגשות שמציפים את הדמויות נמסרים בכנות כובשת.

מעבר להיותו רומן אישי ופסיכולוגי, גלות הוא גם רומן חברתי. הוא בוחן את העולם שלאחר עידן ה-MeToo מנקודת מבט לא שגרתית ומעלה שאלות שיישארו פתוחות. לא מדובר בניסיון להכשיר מעשים או להקל על השיפוט, אלא דווקא בהזמנה לחשוב – על כוח, על חרטה, על האפשרות לתיקון, אם בכלל.

הרומן/ נובלה החד הזה הוא מסוג הספרים שמעוררים שאלות רבות אצל הקורא וככזה אהבתי אותו מאוד, שקעתי לתוכו ונהניתי מאוד מקריאתו.
זו לא קריאה קלה בהכרח אך היא קריאה נוקבת וחשובה ובעיקר, מאוד מעניינת.

מומלץ.