ארץ השממה / ת"ס אליוט

ארץ השממה / ת"ס אליוט
הוצאת אשמורת
78 עמודים
תרגם: ערן צלגוב

איך מתייחסים ליצירה שנותחה שוב ושוב ושוב במשך מאה שנים
יצירה חשובה ומעניינת שאפשר לחזור אליה ולקלף את השכבות ממנה כמו בצל.
אני לא מבקר שירה ולא הייתי, אני קורא מן המניין שאוהב טקסטים מורכבים ואוהב לחוות ספרות טובה ולנסות לפענח אותה ולרגע כשאני קורא את הפואמה ולמה היא מתייחסת ומתבונן על המציאות העכשוית כאן בישראל אני מבין שהאנושות כמו שמציג אותה אליוט בפואמה הזו מתאימה לכל תקופה של אומה במשבר, של אנשים תלושים, שחיים במציאות קיומית כואבת.

הרי הפואמה הזו שנכתבה לאחר מלחמה העולם הראשונה מציגה אומה שיש בה אובדן וייאוש, מחשבה ותהייה לגבי עתידה של הציוויליזציה המערבית לנוכח הכאוס הגדול והנסיונות לשקם את מה שנשבר.
ואז אנחנו חוזרים למצב בו אנחנו נמצאים להתעצמות כוחות רעים, לקרע מבפנים, לשבר ולחורבן ואנחנו מבינים שהפואמה הזו היתה רלוונטית מאז ומתמיד.

לא קראתי תרגומים אחרים של הפואמה הזו וזו הפעם הראשונה שאני קורא אותה ולכן לא יכול להתייחס למה שתורגם בעבר אבל נראה שהתרגום החדש משלב היטב בין הכתיבה של אליוט לבין החיבור לעברית של היום וצלגוב שהוא משורר בחסד יודע להבין ניואנסים בטקסט ולחבר אותם לרלוונטיות של ימינו.

לתחושתי זו פואמה שאפשר לחזור אליה שוב ושוב ולגלות עוד רבדים בנפש האדם, בתחושת האובדן והמשבר הקיומי וטוב תמיד שיש תרגום עדכני ליצירה חשובה כזו.

לארץ השממה נוספה פואמה נוספת קצרה יותר אך עם חיבור ישיר מבחינה רעיונית לארץ השממה "הגברים החלולים"
פואמה קצרה וממוקדת שעוסקת בנושאים האלו של דמויות חסרות זהות שמסתובבים תלושים בעולם המנוכר הזה.

מָהֵם הַשָּׁרָשִׁים הַנֶּאֱחָזִים, מָה הָעֲנָפִים הַצּוֹמְחִים
מִתּוֹךְ עִי חֳרָבוֹת זֶה? בֶּן אָדָם,
לֹא תּוּכַל לוֹמַר, לְשַׁעֵר, שֶׁכֵּן יָדַעְתָּ רַק
תֵּל צְלָמִים שְׁבוּרִים, שָׁם מַכָּה הַשֶּׁמֶשׁ,
וְהָעֵץ הַמֵּת אֵינוֹ נוֹתֵן מַחֲסֶה, וְהַצְּרָצַר – רְוָחָה,
וְהָאֶבֶן הַיְּבֵשָׁה – צְלִיל שֶׁל מַיִם, רַק
צֵל תַּחַת סֶלַע אָדֹם זֶה
(בּוֹא בְּצֵל סֶלַע אָדֹם זֶה)
וְאַרְאֶה לְךָ מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה, הֵן
מִצִּלְּךָ הַפּוֹסֵעַ אַחֲרֶיךָ בַּבֹּקֶר
וְהֵן מִצִּלְּךָ הַקָּם מוּלְךָ בָּעֶרֶב,
אַרְאֶה לְךָ חֲרָדָה בְּחֹפֶן אָבָק.
(מתוך ארץ השממה)

חשוב לקרוא, כדאי לקרוא.