אחרי ההלוויה / אגתה כריסטי
הוצאת עם עובד
328 עמודים
מאנגלית: מיכל אלפון
עוד ספר בסדרת הרקול פוארו. נחמד שעם עובד ממשיכים בסדרה הזו וממשיכים בפורמט הקטן ובעיצוב האחיד שיוצר ספריית אגתה כריסטי קטנה בבית למי שדואג לשמור את כל הספרים ולאגד אותם ביחד.
ואם נתייחס לתוכן של הספר ופחות לעיצוב הנהדר אז גם הספר הזה מתאפיין במוטיבים הרגילים של סיפורי הבילוש של כריסטי כאשר יש רצח מסתורי שדורש פתרון והרקול פוארו נזעק או נמצא באיזור כדי לנסות לפענח את התעלומה, והפורמט הזה עובד לא רק כי הוא טוב ולא רק כי אגתה יודעת לכתוב, אלא גם כי זה משמר את המתח עד הסוף ולכן זה מצליח.
הסיפור מתחיל בהלווייתו של ריצ'רד אברנטי, אדם עשיר שהותיר אחריו עושר רב. בני משפחתו מתכנסים לאחר ההלוויה לקריאת הצוואה. בעוד כולם מופתעים מסכומי הירושה שיקבלו, קרובה אחת של המנוח, קורנליה "קורה" לנסקנגרין, פולטת כבדרך אגב:
"אבל ברור שהוא נרצח, נכון?"
האמירה שלה מטילה סערה בקרב בני המשפחה, אך כולם מסיקים כי מדובר במשהו שנאמר בחוסר רגישות או מתוך טעות. למחרת, קורה נרצחת באכזריות בביתה במכת גרזן. הרצח שלה מעורר חשדות חדשים: האם היא נרצחה כדי להשתיק אותה? האם צדקה בכך שריצ'רד אברנטי לא מת מוות טבעי, אלא נרצח?
כמו כל סיפור טוב של כריסטי גם כאן לכולם יש מניע והוא קורא להרקול פוארו לפתור את התעלומה.
וכמו כל סיפור טוב של כריסטי אז גם כאן יש את המתח והסקרנות מי רצח ולמה?
וזה עובד.
אוהבי אגתה כריסטי יהנו ואוהבי מתח ובילוש גם כן ובכלל זהו אחלה ספר ליום גשום מתחת לשמיכה, אסקפיזם במיטבו.

כתיבת תגובה