אם אין אני לי מי לי / איליה וובשין ויעקב רואי
הוצאת מאגנס
415 עמודים
אני מכיר את העלייה הרוסית ואת המאבק שלה גם דרך משפחתי שלי, יותר נכון המשפחה של אם ילדי שעלתה בעליה הגדולה של תחילת שנות התשעים.
נכון שהעליה הזו היא חלק מהפירות של אותו מאבק ארוך שנים אבל אני ראיתי דרך החיים לצד משפחה שעלתה ממינסק את המורכבות ואת הקשיים של החיים כאן וההשתלבות כאן.
ועדיין למרות הכל הציונות והרצון להגיע לכאן היתה חשובה מהכל.
העלייה הרוסית של תחילת שנות ה-90 היא חלק מתוצאה של מאבק ארוך שנים של יהודי ברית המועצות לזכות בחופש ולעבור לישראל. המאבק הזה לא היה פשוט – הוא היה רצוף דיכוי, רדיפות ואומץ רב.
"הספר מספר את סיפורם של מסורבי העלייה
יהודים שביקשו לצאת מברית המועצות, אך השלטון דחה את בקשתם. הם סבלו מרדיפות, מעצרים, חקירות קג"ב, ומשפטים לא הוגנים. שמות כמו אידה נודל, נתן שרנסקי וויקטור בריילובסקי הפכו לסמל, אך רבים נוספים נותרו אלמונים למרות המחיר הכבד ששילמו על רצונם להגיע לישראל.
רוב יהודי ברית המועצות גדלו מנותקים ממורשתם היהודית, תחת שלטון סובייטי שניסה למחוק את זהותם. עם זאת, מלחמת ששת הימים והניצחון הישראלי עוררו אצל רבים מהם תחושת גאווה ורצון להתחבר מחדש לעם היהודי ולמדינת ישראל.
ההגירה הייתה כמעט בלתי אפשרית. כדי לקבל אישור יציאה היה צורך במסמכים רבים – הזמנה מקרוב משפחה בישראל, הוכחת היעדר חובות, אישור הורים וקרובים, ולעיתים גם המלצות ממקום העבודה. אך מי שהגיש בקשה עמד בפני סכנה: רבים פוטרו, הפכו מנודים חברתית, חיו תחת מעקב מתמיד, ולבסוף אף הואשמו בטפילות – עבירה פלילית שהובילה לעונשים קשים.
למרות כל זאת, המאבק נמשך בדרכים יצירתיות. מסורבי העלייה הקימו רשת מחתרתית של שביתות רעב, הפגנות, הוצאה לאור סודית (ה"סמאיזדט") ולימודי עברית בסתר – דבר שהיה אסור לחלוטין.
הספר מבוסס על כ-300 עדויות של פעילים, מה שהופך אותו לא רק לספר מרתק, אלא גם לתיעוד היסטורי חשוב של אחד הפרקים הדרמטיים בהיסטוריה היהודית. הוא מציג את סיפורם של אנשים שהיו מוכנים להקריב הכול למען זהותם ועתידם בישראל.

כתיבת תגובה