ערבי הקריאה של האלמנה העליזה / זו פישמן

ערבי הקריאה של האלמנה העליזה / זו פישמן
ידיעות ספרים
237 עמודים

ספרים מהסוג הזה הם בדרך כלל ספרים שהקריאה בהם זורמת ויש בהם משהו קליל, כן, למרות הנושא של אובדן והפיכה לאלמנה והקושי לחיות לבד אכן הספר הזה קל לקריאה וזורם כמו רבי מכר מסוגו.

ובקטע הזה אפשר בהחלט להתחבר אליו שכן קודם כל הוא עוסק בעולם הספרות והספרים וכתיבת ספרים וערבי קריאה ויש כאן משהו נחמד.

וזה לגבי הדברים החיוביים שחוויתי ממנו ועוד מעט גם אעסוק בתוכנו.
והוא מספר לנו על מיה, סופרת, אישה כיפית, מצחיקה וחברמנית שמשהו בה נכבה מאז שבעלה נפטר והיא נאלצת לשאת לבדה בעול גידול ילדיה והתמודדות עם החיים ללא בן זוג תומך וזה קשה.

והיא מחליטה לכתוב ממואר, שמספר על בעלה ועל חייה אבל משהו שם לא מתרומם והספר דורש יח"צ וקידום מכירות אבל איך עושים את זה כשהחיים מכבידים וכשזה עיסוק שמיה ממש לא אוהבת להתעסק בו?

מיה מחליטה לצאת לשלוש ערים, סן פרנסיסקו, שיקאגו ואטלנטה שם גם גרות חברותיה כדי לקדם את ספרה, לקיים ערבי קריאה ועל הדרך היא תגלה עוד על עצמה דרך חברותיה, דרך העשיה ודרך ההתמודדות שלה עם הכתיבה ועם חייה.

הספר הוא בסדר, קשה לי לומר עליו יותר מזה, חלקים בו מעניינים, חלקים בו מייגעים קצת ולמרות הנושא הכבד לכאורה שכתוב בקלילות היה חסר לי עומק ולא התחברתי מספיק לדמויות.

יכול להיות שהיו לי ציפיות יותר גבוהות, לא יודע למה אבל הוא לא השאיר בי חותם ולא ריתק אותי כפי שקיוויתי שירתק.

הוא כן חביב לקריאה, כן עוסק בנושא מעניין אבל אפשר היה לקחת את הנושא הזה ולהפוך אותו למעניין יותר.

אפשר לקרוא.