לאחר השבעה / ניר שטראוס
יונה שחורה הוצאה לאור
48 עמודים
ספר השירים הצנום הזה של ניר שטראוס הוא מסוג הספרים שנותרים צרובים בלב.
נוכחתי בכשרונו עוד בספר השירים הקודם שלו ומה שאני אוהב בשירה של ניר זה את הכנות שלה. ניר משתף אותנו בצורה מאוד כנה וישירה בחייו, באובדנו, בתחושות ובכאב.
הוא עושה זאת בפיוטיות וברגש שמי שקורא את הספר הזה מיד מתחבר לאובדנו האישי, הרי כולנו היינו בשלב זה או אחר בחיים באובדן.
אני שאיבדתי 4 הורים, שניים ביולוגיים ושניים הורי אומנה יודע מה זה ויודע ומכיר את התחושות והכאב, הגעגוע, הזכרון.
כשקראתי את השירים של ניר שטראוס זה זרק אותי מיידית לאובדן שלי.
לא כל ספר שירים שעוסק באובדן ובאבל יכול לחבר אותך לאבלך האישי אבל השירים של ניר עוסקים זאת כי הוא מחבר היטב בין האישי לקולקטיבי.
כך אני הרגשתי כקורא.
הגעגוע לאבא, הזכרון, הכאב, הכל נוכח פה אבל גם הקולקטיבי.
שכן כולנו חווינו אובדן בשנה וחצי האחרונות, כלונו איבדנו מישהו יקר לנו וגם משהו מהמקום בו גדלנו נקרע מאיתנו ואנחנו מנסים לאחות מחדש.
הספר הזה הוא מקסים, מעט שירים והרבה עומק, מעט מילים והרבה כאב וזכרון וערגה וגעגוע.
מאוד אהבתי.
"לא שכעסתי מעודי.
איבדת אותי.
עצובה היא הפגישה.
הגעגוע יגביר את זו.
ימשיך, יכאב ויורגש.
אני זועק בשארית כוחי:
אבא, סלחתי לך."

כתיבת תגובה