סופר כמקצוע / הרוקי מורקמי

סופר כמקצוע / הרוקי מורקמי
כנרת זמורה דביר
286 עמודים
מיפנית: עינת קופר

מורקמי תמיד היה סופר איכותי ומעניין גם אם לא התחברתי לכל ספר שלו שיצא לי לקרוא הערכתי את הדמיון שלו ואת היצירתיות בכתיבה שלו אבל משום מה תמיד העדפתי את המסות שלו ואת הכתיבה הכנה יותר שעוסקת בו, בחייו ובתובנות שלו.

לכן התחברתי לספר הזה שהוא בעצם קובץ מסות שעוסק במהות המקצוע הזה שנקרא סופר ועל כתיבה.
המסות הן מעניינות והן כתובות בחן ובכנות.
מורקמי לוקח אותנו למסע על חייו כסופר, אל מקצוע הכתיבה ונוגע בנושאים רבים שנוגעים בכלל לסופרים ולאנשים שכותבים ספרים אבל מעבר לכך הוא גם מספר על עצמו ועל תהליכים בחייו כמו גם על תובנות שלו לגבי נושאים רבים.

זה מאוד מעניין להכנס לראש של סופר כמו מורקמי שמדבר על כך שמקצוע הכתיבה רחוק מלהיות זוהר והוא מספר על תחילת דרכו כסופר ועל הדרך שהוא עבר ומשתף את הקוראים ברעיונות שלו לספריו, ביחס שלו לפרסים ספרותיים, איך בכלל מתחילים לכתוב ואיך הוא הגיע לתובנות שהוא הגיע.

לתחושתי האישית מורקמי מרגיש לי קצת עייף בספר הזה, כאילו הוא מסכם את הקריירה הספרותית שלו והספר הזה בא לתאר איזה סיום של פרק בקריירה שלו.
אני לא אומר שהוא לא יוציא ספרים חדשים, אולי אני מתבדה אבל יש משהו קצת עייף בכתיבה, המסות עצמם למרות שהן מעניינות לא באמת מחדשות משהו מלבד הוידויים האישיים שלו.
מה שלמדתי להכיר על מורקמי זה שהוא אוהב לקרוא ורואה בקריאה עצמה דבר חשוב כדי להיות סופר, הוא מכיר תודה שנפלה בחיקו ההזדמנות להיות סופר מצליח ולהתפרנס מהכתיבה ויש בוידויים האישיים האלו איזה קסם ואיזו פתיחות שכיף לקרוא.

אני חושב שאוהבי מורקמי מאוד יהנו מהספר הזה ויהנו לגלות את הכנות והפתיחות שלו שזה בעיני הדבר העיקרי והיפה בספר הזה. שאר התובנות נחמדות אבל פחות מעניינות.