בית ספר לברברים – החינוך ברייך השלישי / אריקה מאן
הוצאת אפרסמון
226 עמודים
מגרמנית: ארז וולק
קשה לתאר בעיני עד כמה הספר הזה חשוב ורלוונטי.
אריקה מאן, בתו של תומס מאן גם היא כמו אביה מעבר להיותם אנשי ספר ואנשים שניחנו בערכים טובים, ידעו לזהות את התהליכים ברגמניה אבל לדעתי גם הם לא דמיינו מה הולך להיות לאחר שהספר הזה פורסם.
נדמה שהמציאות עולה על כל דמיון.
אבל אחת הסיבות להצלחה הגרמנית לפחות בתחילת המלחמה היא הצייתנות העיוורת של החיילים הגרמנים, ההתמסרות לרעיות ההיטלראי, הנאצי, הסגידה להיטלר ולנאציזם וכמו כל דבר שמביא לצייתנות עיוורת הכל מתחיל ונגמר בחינוך.
אני מתבונן על הספר בשני כובעים, כובע ראשון כאיש שכותב ביקורות ספרים, ובכובעי השני כאיש חינוך.
הספר עובד על שני הכובעים וכאיש חינוך התבוננתי בו מהמקום של האינדוקטרינציה ואיך ההשפעה על בני נוער באמצעות שטיפת מוח, מניעת השכלת ליבה והתמקדות בסגידה לרייך, לערכים של הרייך, למטרות, למנהיג, השאיפה לבורות, הציות העיוור.
וזה גורם לי לחשוב כאיש חינוך על כך ועד כמה זה קל לייצר שנאה או הערצה.
אם ניקח את זה למחוזותינו אנחנו יכולים לראות עד כמה שנאה מגיל צעיר כאשר מחנכים אליה משפיעה כפי שאנחנו רואים צעירים ברצועת עזה שנולדים לתוך שנאה ומחונכים לכך או לחילופין במקומות מסוימים אצלנו.
בכובעי כסוקר ספרים אני רואה את הספר מנקודת מבט ספרותית כמסמך חשוב מאוד, אריקה מאן כותבת מסות קצרות וממוקדות והטקסט כמעט עיתונאי ואינפורמטיבי.
אנחנו הולכים במסות של מאן אל מסמכים ואת מאמרים ואל תיעודים ועדויות אותנטיות כדי להמחיש לנו הקוראים את הטירוף ואת שטיפת המוח שהנוער ההיטלראי עובר ובכלל כל מערכת החינוך בגרמניה.
החינוך להערצה לרייך, אמירת הייל היטלר יותר מאשר אומרים שלום, השליט הוא המדינה והנוער שרואה זאת ונחשף לזאת לא מכיר כבר משהו אחר.
לחינוך היה חלק מאוד חשוב בכל מה שקשור לרייך השלישי ובכל המערך העצום שלו שהקיף את הכל. הנוער הוא העתיד וזה נכון במדינות כמו גרמניה דאז ונכון גם להיות במקום בו אנחנו חיים. הנוער הוא חזות הכל הוא העתיד, הוא יוביל וינחה והערכים שניתן לו הם אלו שיובילו את העתיד של המדינה.
הכח של החינוך יכול להיות דבר מבורך ויכול להיות הרסני והספר של אריקה מאן ממחיש את הרסניותו.
מסמך חשוב מאוד ועוצמתי מאוד.

כתיבת תגובה